לא יודעת אם זה קשור אבל.....

[lonely3]

לא יודעת אם זה קשור אבל.....

דיי כמה אפשר? אין לי כוח כבררררר אני מותשת מהכל. לא יודעת כבר מה אני רוצה אני מבולבלת. אני סתומה אני שונאת את עצמי טיפשה מגעילה איכסססססססססססססס נמאס לי לחלום נמאס לי שאני יוצרת לעצמי במוח את המצב האידיאלי. אני חולמת יותר מידי ואני שונאת את זהההההה כי שום דבר לא קורה הכל בראש. אני חולמת שיש איתי מישהו שבאמת באמת אוהב אותי ושאני יכולה לספר לו הכל למרות "המגבלה" שלי (חרדה חברתית) ושאני יכולה לבכות לידו, ושתמיד שאני רוצה הוא שם בשבילי. אין כזה דבר הכל בראש. נמאס לי להיות כזאת נמאססססססססס אני שונאת תחרדה הזאתתתתתתתתתתתתתתת מתי היא תעבור מתי מתיייייי לא נראה לי שהיא תעבור בכללל נמאס כבר דיי אין כוח אני שונאת רחמים עצמיים אבל זה יוצא ליייי לבד דיי אין כוח. מעכשיו אני בלחץ לעוד שנה מה יקרה במבחן בעל פה וגם השנה יש לי אני אמות אני פשוט אמות אני משותקת שאני חושבת על זה לא יכולה יותר. דיי לא רוצה עוד לא רוצה.

 

[lonely3]

אם זה לא קשור תמחקו =\

 

[במבה לא של אוסם]

את תמיד יכולה....

לספר לנו הכל !!! או לקחת מישו שאת סומכת עליו ולספר לו עלזה... את יכולה אפילו לספר למישו תזה דרך המחשב.... ולקבל חיבוק וירטואלי

אנחנו תמיד פה בשבילך!

 

[macademia]

מה פתאום שימחקו?!

את יכולה לכתוב מה שבא לך

. אנחנו כאן בשבילך. אל תשנאי את הרחמים העצמיים שלך... א) זה בסדר לרחם על עצמנו כשכל כך קשה... כשהחרדה משתקת, מתישה, ומשתטלת על כל החיים, כל דקה ודקה, כל מחשבה ומחשבה...אבל: ב) בסוף הרחמים העצמיים הם מה שיציל אותך מהחרדה האיומה. רחמים עצמיים = אני יודעת שלא טוב לי = אני יודעת שמגיע לי יותר טוב = אני אטפל בעצמי ואנצח את החרדות. כל מה שנשאר עכשיו זה להבין איך אפשר לטפל בחרדה (ואפשר) וכן לנצח. תנצלי את היכולת שלך לחלום על חיים טובים יותר, בשביל למצוא כוח להיאבק.

 

[דני לוטן]

כתבת משהו חשוב נורא על היאוש

שמגיע יחד עם החרדה החברתית. זה מה שהכי נורא בבעיה הזאת. אני מאוד ממליץ לך לפנות למרפאה שלנו או לפסיכולוג באופן פרטי, אבל כזה שעובד בשיטה ההתנהגותית - קוגניטיבית. הטלפון במרפאה בשניידר - 03-9244955 לפנות לדני או לאלי.

 

[munge88]

אני כל כך מבינה אותך, הלוואי ויכולת

לעזור לך

 

[munge88]

אממ, כמה שאלות

אובחנת? את הולכת לטיפול? ההורים שלך יודעים על ח"ח? מצטערת על ההודעה הנוספת, חשבתי לשאול רק אחרכך

 

[העגלגלה היחידה]

../images/Emo24.gif את לא לבד ואת לא בודדה

אני גם כמוך סבלתי מחרדה חברתית וזה פשוט עצר לי את החיים, לא הבנתי מה קורה איתי, והתחלתי לחקור את העניין, טופלתי בכדורים נגד חרדה חברתית במשך קצת יותר מחצי שנה והנה אני היום מתפקדת כמו כולם ולא מתביישת מאף אחד ומשום דבר. אני מציעה לך לגשת לרופא משפחה ולבקש ממנו שיפנה אותך לרופא המתאים , את יכולה לעשות את זה עם אמא או אבא שלך ואפילו לבד, פשוט ללכת ולהכיר בבעיה ולפתור אותה! אם לא תעשי כלום המצב ישאר כמו שהוא! אז קומי ותעשי, תשני את החיים שלך!

 

[lonely3]

רשמתי הודעה ארוכה והיא נמחקה=\

בכל מקרה אני ארשום בקצרה. הלכתי פעם לרופא והוא החליט שלא להביא לי הפנייה לפסיכולוג כי מתוך ה-3 דקות שדיבר איתי הוא החליט שאני לא צריכה את זה. זאת לא בעיה אני יכולה ללכת לרופא אחר...אבל הבעיה היא שאני לא מסוגלת לדבר על זה עם אמא שלי למרות שהיא יודעת על החרדה וזה עונה על השאלה שלך munge88 . אין לי כוח יותר נמאס לי לקום לבית ספר כל יום בתחושה נוראית ושלוקח הרבה זמן להרדם כי אני לחוצה אין לי כוח יותר

 

[munge88]

גם לי

נמאס לי לחיות באשליות, נמאס מהלבד, נמאס לי מהמחשבות, נמאס לי לגלות ששום דבר לא השתנה גם כשחשבתי שכן, נמאס לי להיות עצובה, נמאס לי להיות לחוצה, נמאס לי לפספס כל כך הרבה! אני דיברתי על זה עם אמא והיא לא ממש הקשיבה, מאז הלכתי לפסיכולוגית וועזבתי עדיין רע לי ואני לא מדברת על זה עם אף אחד, מצד אחד אני רוצה לקחת כדורים ושזה לא יפריע לי יותר מצד שני אני לא רוצה לפתור את הבעיה עם כדורים ואני לא רוצה להיות תלויה בכדורים בשביל להרגיש טוב עם עצמי.

 

[talik]

את חושבת שאם תתחילי לקחת כדורים

תהיי תלוייה בהם? הרבה פעמים אנשים לוקחים כדורים בשביל לטפל בבעיה באופן מהיר יותר וקל יותר. יש לאנשים פחד גדול מכדורים שמטפלים ב"נפש" לעומת כדורים שמטפלים בגוף - האם זה צריך להיות כך? אם תקחי כדורים שיתנו לך יותר כח לחיות, תוכלי להתמודד עם הרגשות שלך, ואז ייתכן וכשתפסיקי עם הכדורים תוכלי ליישם את מה שלמדת בתקופה בה לקחת את הכדורים. רגע, ואם לא? אם תמשיכי עם הכדורים? אז בעצם תוכלי להמשיך לחיות כמו שצריך בכיף, ובמקום להרגיש שאת "תלויה" תראי שהם עוזרים לך.

 

[munge88]

אמממ

אבל כשלוקחים כדורים זו התמודדות בדרך הקלה וכשמפסיקים אותם אולי אפשר לחזור למצב הקודם ולרצות שוב לטפל בדרך הקלה וכך להיות תלותים בהם

 

[דנה צ]

לדעתי...

אני לא חושבת שצריך לפסול את השימוש בתרופות כל כך בקלות. החששות שאת מעלה לגבי תרופות מאד נפוצות. אני חושבת שקודם כל צריך לזכור שהטיפול התרופתי בדרך כלל איננו מגיע לבד, אלא הוא נלווה לטיפול פסיכולוגי ואף מעלה את הסיכוי שהטיפול הפסיכולוגי יניב תוצאות מוצלחות ויציבות, שכן פעמים רבות החרדה היא כה גבוהה וקיצונית שקשה לעשות את העבודה העצמית הדרושה בטיפול פסיכולוגי. הטיפול הנפשי הנלווה אמור לעזור לשמר את ההצלחה גם לאחר סיום התרופות. אין זה נכון שכל התרופות ממכרות או מפתחות תלות. אומנם הרבה פעמים לתרופות יש תופעות לוואי אך הן נלקחות בחשבון כשמתאימים את סוג התרופה ואת מינונה למטופל. בנוסף, צריך לזכור שפעמים רבות תופעות הלוואי עדיפות על האלטרנטיבה - לחיות חיים של סבל, מצוקה וחרדה קשה. זה כמובן מאד אינדווידואלי, והטיפול שמחליטים עליו נעשה באופן ספציפי לכל אדם, אך האופציה של טיפול תרופתי היא בהחלט אופציה ראויה.

 

[munge88]

אז את תמשיכי עם כדורים כל הזמן

בשביל לפתור את הבעיה?

 

[catgirI]

היי, תשלחי הודעה בICQ מתישהו

את כל הזמן N/A ואני לא יודעת מתי את באמת שם, ואני רוצה לדבר איתך.