לא יודעת אם זה קשור לפה אבל
אבל אני אנסה בכל זאת. זה יהיה קצת ארוך אני מתנצלת מראש. תמיד הייתי תלמידה טובה עם ציונים טובים בכיתה י קצת נאבדתי כי לא ידעתי איך ללמוד כל כך הרבה חומר ובכיתה יא למדתי באותה תקופה לפסיכומרי, לתואר ראשון, ועשיתי קורס על מנת להישאר ב 5 יחידות מתמטיקה, כל זה קרה בקיץ שבין יא ל יב'. פשוט קרסתי תחת העומס ובסופו של דבר כלום לא הלך לי... הפסיכומטרי יצא גרוע עברתי ל 4 יחידות במתמטיקה ועזבתי את עניין התואר. כיתה יב' הייתה סיוט לא ידעתי איך ללמוד.. הייתי דוחה לימודים ימים שלמים ואפילו מתכנות ובגרויות הייתי קוראת כל דף 50 פעם ועדיין לא זוכרת כלום. עד כיתה יב' למבחנים הייתי מנסה ללמוד בעל פה הכל ואז ב יב' המוח שלי פשוט נסתם. לא יכולתי להכניס כלום יותר למוח. את הבגרויות עברתי בקושי אחרי שנים של ציונים טובים. באחד הימים התעלפתי והרבה מן אחרי היו לי בעיות נשימה כלומר הייתי מוציאה אוויר כל כמה דקות, הרופאה אמרה לי שזה כתוצאה מהתקף חרדה ומיד קישרו את זה ללימודים שלי, לתקופה הלחוצה. סיימתי בית ספר הייתה לי תקופת חופש התגייסתי והיום אני חצי שנה בצבא וקיבלתי מהמפקדת משימה: לקרוא ספר באנגלית. אני כבר חוגש עם הספר אצלי והגעתי רק לעמוד 60 אני קוראת כל שורה מספר פעמים ושאני ממשיכה קשה לי לזכור מה קראתי בדף לפני, אין לי את הביטחון המלא של ההבנה כי זה באנגלית. מאז ומתמיד הייתה לי בעיה עם אנגלית כי פחדתי לשכוח מה קראתי לפני אבל הצלחתי להתגבר ונבחנתי בבגרויות וכדומה. עכשיו אני פשוט לא מצליחה להושיב את עצמי ללמוד כי אני יודעת שאני במילא לא אצליח. המוח שלי פשוט לא מקבל לתוכו מידע. גם בתקופה החפיפה שלי בצבא כל דבר מזכירים לי כמה פעמים ומראים כדי שאני אזכור אותו.. נראה לי שכל המערכות במוח פשוט קרסו. ניסיתי להסביר לפמקדת שזה די קשה לי וייקח לי זמן אבל היא רוצה על הספר סיכומים ולסיים מהר וזה רק מלחיץ יותר.. אחרי כמעט שנה חזרו לי הבעיות נשימה ומידי כמה דקות אני משחררת מין "אוי" ארוך כזה עם הוצאת אוויר אם אתם מבינים.. זה לא ממש נשלט זה פשוט יוצא ויוצא יותר כשאני רואה את הספר מולי או חושבת על מה אגיד מחר למפקדת. מה אני עושה? אני אבודה, המוח שלי לא מוכן לקבל מידע חדש, ניסיתי להרגיע את עצמי אבל אני לא יודעת איך להתמודד זה נראה לי קצת גדול עליי.... יש לכם רעיונות?
אבל אני אנסה בכל זאת. זה יהיה קצת ארוך אני מתנצלת מראש. תמיד הייתי תלמידה טובה עם ציונים טובים בכיתה י קצת נאבדתי כי לא ידעתי איך ללמוד כל כך הרבה חומר ובכיתה יא למדתי באותה תקופה לפסיכומרי, לתואר ראשון, ועשיתי קורס על מנת להישאר ב 5 יחידות מתמטיקה, כל זה קרה בקיץ שבין יא ל יב'. פשוט קרסתי תחת העומס ובסופו של דבר כלום לא הלך לי... הפסיכומטרי יצא גרוע עברתי ל 4 יחידות במתמטיקה ועזבתי את עניין התואר. כיתה יב' הייתה סיוט לא ידעתי איך ללמוד.. הייתי דוחה לימודים ימים שלמים ואפילו מתכנות ובגרויות הייתי קוראת כל דף 50 פעם ועדיין לא זוכרת כלום. עד כיתה יב' למבחנים הייתי מנסה ללמוד בעל פה הכל ואז ב יב' המוח שלי פשוט נסתם. לא יכולתי להכניס כלום יותר למוח. את הבגרויות עברתי בקושי אחרי שנים של ציונים טובים. באחד הימים התעלפתי והרבה מן אחרי היו לי בעיות נשימה כלומר הייתי מוציאה אוויר כל כמה דקות, הרופאה אמרה לי שזה כתוצאה מהתקף חרדה ומיד קישרו את זה ללימודים שלי, לתקופה הלחוצה. סיימתי בית ספר הייתה לי תקופת חופש התגייסתי והיום אני חצי שנה בצבא וקיבלתי מהמפקדת משימה: לקרוא ספר באנגלית. אני כבר חוגש עם הספר אצלי והגעתי רק לעמוד 60 אני קוראת כל שורה מספר פעמים ושאני ממשיכה קשה לי לזכור מה קראתי בדף לפני, אין לי את הביטחון המלא של ההבנה כי זה באנגלית. מאז ומתמיד הייתה לי בעיה עם אנגלית כי פחדתי לשכוח מה קראתי לפני אבל הצלחתי להתגבר ונבחנתי בבגרויות וכדומה. עכשיו אני פשוט לא מצליחה להושיב את עצמי ללמוד כי אני יודעת שאני במילא לא אצליח. המוח שלי פשוט לא מקבל לתוכו מידע. גם בתקופה החפיפה שלי בצבא כל דבר מזכירים לי כמה פעמים ומראים כדי שאני אזכור אותו.. נראה לי שכל המערכות במוח פשוט קרסו. ניסיתי להסביר לפמקדת שזה די קשה לי וייקח לי זמן אבל היא רוצה על הספר סיכומים ולסיים מהר וזה רק מלחיץ יותר.. אחרי כמעט שנה חזרו לי הבעיות נשימה ומידי כמה דקות אני משחררת מין "אוי" ארוך כזה עם הוצאת אוויר אם אתם מבינים.. זה לא ממש נשלט זה פשוט יוצא ויוצא יותר כשאני רואה את הספר מולי או חושבת על מה אגיד מחר למפקדת. מה אני עושה? אני אבודה, המוח שלי לא מוכן לקבל מידע חדש, ניסיתי להרגיע את עצמי אבל אני לא יודעת איך להתמודד זה נראה לי קצת גדול עליי.... יש לכם רעיונות?