לא יודעת אם טוב שאני כאן
כבר יותר מחודש אני קוראת כאן את ההודעות ומתלבטת אם להצטרף או לא. התגברתי די יפה על האובדן וכבר כמעט שאיני חושבת על זה (עבר חודש וחצי), ואני לא יודעת אם יש טעם לפתוח את הפצעים ולהמשיך לשקוע בתוך הנושא. אבל אני לא מצליחה לעצור את עצמי מלהיכנס לפורום הזה כל פעם ולקרוא את ההודעות שנוספו בו ואני לא יודעת אם זה טוב או לא. עד היום לא כתבתי כי לא ידעתי אם יש טעם, אבל הייתי חייבת לשאול אתכם אם לדעתכם אני עושה בשכל או לא. חוץ מזה, אני כל הזמן בחרדה שמא ההריון הבא יסתיים באותו אופן. אני מחכה כבר שאוכל להתחיל לנסות שוב להיכנס להריון כי אני מאוד רוצה בזה ומרגישה שלמה ובשלה לילד, אבל אני נורא לחוצה ששוב זה יקרה ואני גם לחוצה מזה שאני בכלל חושבת על זה. אולי אני לא חזקה כמו שחשבתי?
כבר יותר מחודש אני קוראת כאן את ההודעות ומתלבטת אם להצטרף או לא. התגברתי די יפה על האובדן וכבר כמעט שאיני חושבת על זה (עבר חודש וחצי), ואני לא יודעת אם יש טעם לפתוח את הפצעים ולהמשיך לשקוע בתוך הנושא. אבל אני לא מצליחה לעצור את עצמי מלהיכנס לפורום הזה כל פעם ולקרוא את ההודעות שנוספו בו ואני לא יודעת אם זה טוב או לא. עד היום לא כתבתי כי לא ידעתי אם יש טעם, אבל הייתי חייבת לשאול אתכם אם לדעתכם אני עושה בשכל או לא. חוץ מזה, אני כל הזמן בחרדה שמא ההריון הבא יסתיים באותו אופן. אני מחכה כבר שאוכל להתחיל לנסות שוב להיכנס להריון כי אני מאוד רוצה בזה ומרגישה שלמה ובשלה לילד, אבל אני נורא לחוצה ששוב זה יקרה ואני גם לחוצה מזה שאני בכלל חושבת על זה. אולי אני לא חזקה כמו שחשבתי?
