לא יודעת אם לקרוא לזה בעיה....

keren007

New member
לא יודעת אם לקרוא לזה בעיה....

אני בכלל לא יודדדעת אם אפשר לקרוא לזה בעיה אבל... אני בת 13. אבא שלי אומר לי שזה הגיל לצאת, להנות, לעשות חיים. אני לא יודעת למה...... אבל אני יותר אוהבת לשבת בבית ולצפות בטלויזיה, וזה לא שלא בא לי לצאת ולעשות דברים כיפים, דוקא כן בא לי...... פשוט עכשיו אין לי ממש חשק לצאת לאיזה דיסקוטק עם מלא פרחות וערסים תקועים, נראה לי שאם היה איפה לבלות, אז הייתי מנסה. בקיצור, עכשיו אני לא מוצאת שום סיבה לצאת מהבית, ואני מפחדת שכשאני אגדל ואני כבר לא אהיה בגיל ההתבגרות, תעבור לי ההזדמנות הזאת לעשות חיים, בלי אחריות, בלי בלאגנים, חופשית לעשות מה שבא לי. אבא שלי גם כל הזמן אומר לי שאני צריכה להיות עם צעירים בגילי, להשתולל, זה הגיל זה הזמן, ואני מסכימה איתו, פשוט...... אין, אני לא יודעת. אני בכלל לא יודעת איך להסביר את עצמי, מצד אחד אני רוצה לצאת ולהנות ומצד שני לא......... בסוף אני תמיד נשארת בבית....... מה אם אני אתחרט על זה מתישהו ואני לא אוכל לחזור אחורה בזמן?! אם מישהו בכלל מבין אותי, למרות שנראה לי שלא.....
 
יש אנשים שהם פשוט ככה

אני עד היום מעדיפה בדרך כלל לשבת בבית ולהנות מדברים טובים ומוכרים כמו טלויזיה, אינטרנט וספרים מאשר לצאת כשזה לא סוג היציאה שנראה לי. יכול להיות שאת כן צריכה לנסות קצת, ולו רק בשביל שלא תגיעי לגיל יותר מבוגר ותרגישי שפיספסת את גיל ההתבגרות, אבל אם את באמת לא נהנית מזה אחרי כמה פעמים קבלי את זה שלפחות בתקופה זו זה לא מה שאת רוצה לעשות. יכול להיות שעם חברים אחרים ויציאה למקומות אחרים (אולי סרטים, או בתים של אנשים אחרים) יהיה לך יותר כיף (כך לפחות זה היה ועדיין אצלי. אני לא אוהבת דיסקוטקים בכלל). אולי קשה לך לראות את זה ככה, אבל אני דווקא מעריכה את זה שבגילך הצעיר את יודעת מה את אוהבת ומה את לא אוהבת ולא נכנעת לתכתיבי החברה או אפילו ההורים שלך ופשוט עושה מה שאת רוצה.
 

keren007

New member
רגע, ואל לא מרגישה חרטות על זה שלא

``ניצלת`` את גיל ההתבגרות? כי לפי אבא שלי, ה``צעירים`` זה עם מרדן שעושה מה שבא לו ולא נשאר תקוע בבית כל היום............ כי לפי אחרים, אני מרגישה שאני ממש מפסידה משהו ולא עושה כלום בנידון, אבל מה לעשות שאני לא אוהבת צופים, ונוער העובד, וגם לא חוג לאורגנית ולא חוג לפיתוח קול.....
 

helpout

New member
את לא חייבת...

לאהוב את הדברים האלה!!! אני גם כמו אלת הירח.... אנילא אוהב דיסקוטקים והכל, אנחנו יוצאים לסרטים, בתים של אנשים, הולכים להסתובב ולאכול פיצות ודברים כאלה.... את לא חייבת לעשות את מה שכל החברה עושה. תעשי מה שכיף לך וזהו. השאלה החשובה היא: האם יש לך עוד מישהו/י חבר/ה שלך שאוהבים לעשות מה שאת רוצה...????
 

Celaeno

New member
לקרן

לפעמים אני מרגישה שפספספתי דברים בגיל ההתבגרות, אבל זה יותר קשור לאהבות ראשונות ודברים כאלה מאשר יציאות למקומות שגם ככה לא הייתי נהנית בהם. כשאני הייתי טינאייג`רית היו לי כמה חברים שנורא אהבתי ורב הזמן רבצנו אחד בבית של השני, ובקיץ הלכנו כמעט כל יום לבריכה, ואחת לכמה שבועות התארגנו לצאת לסרט, ועכשיו כשאני כבר גדולה ונוהגת ויכולה לצאת לאן שאני רוצה מתי שאני רוצה כל מה שאני באמת רוצה לעשות זה למצוא חברים כאלה שאפשר לרבוץ אצלם בבית ולראות סרטים בוידאו. כמו שאמרתי, זה צירוף של אופי מסויים עם החברים שיש לך בגיל מסוים. אולי כשתהיי בתיכון ויהיו לך חברים אחרים תמצאי צורת בילוי שמתאימה לך יותר מדיסקוטקים מלאים ערסים. בינתיים, אם את ממש לא סובלת את זה, עדיף להישאר בבית ולעשות מה שאת אוהבת.
 

MetalBoy

New member
אני מבין כי אני גם כזה..

איך אפשר ללכת למועדון כשיש מלא ערסים ופרחות?? ועוד אני אוהב רוק ויש מעט מועדונים כאלה.. אני מציא שתנסי ואם תראי שאת לא אוהבת אז תהיי יותר שלמה עם עצמך.. חוץ מזה אבא שלך צודק שאת עוד צעירה!! כולה בת 13!! יש לך עוד 10 שנים להיות צעירה קחי את החיים באיזי.. מטאל
 

911

New member
תגובה..

אני לא חושבת שלצאת ולבלות אם את לא אוהבת את זה בכלל נקרא לנצל את גיל ההתבגרות...יש כמה דברים שמבטאים את גיל ההתבגרות ולאוו דווקא יציאות לדיסקוטקים וכ`ו. תעשי מה שאת אוהבת ונהנת בו הכי,ואם זה כ``כ מפריע לך אז גם תמצאי סוג של בילוי שנראה לך שתאהבי ואל תלכי למקומות רק בגלל שנראה לך שזה מה ש``מתבגרים`` טיפוסיים עושים. כל אדם נהנה מצורת בילוי שונה..תמצאי את את הדרך שלך.
 
כל אחד וההעדפות שלו...

כפי שלכל אחד יש את האופי שלו גם את גיל ההתבגרות יש לכל אחד את הדרך המיוחדת שלו לעבור. את כרגע נמצאת בתחילת תהליך ההתבגרות ויש לך עוד מספר שנים לבחון תהליך זה. את יכולה להרגיע את אבא שלך ולמסור לו שהזמן שלך למרוד יגיע ושלא יקדים את המאוחר. נראה לי שאת מתמודדת יפה עם הדילמה, אך אם זה לא מספיק אז כדי להרגיש שלא פיספסת משהו פשוט תעשי לך כלל שעל כל פעמיים שאת מחליטה להישאר בבית בפעם השלישית את יוצאת לפחות לתקופה מסויימת. שלומי
 

Hell is beige

New member
אול יפשוט לא מצאת את

היברה שמתאימה לטיפוס שלך לערסים טוב עם ערסים את צריכה למצוא אנשים עם תחומי ענין משותפים או אפילו אישיות תואמת ואז את פשוט ת-ר-צ-י לבלות איתם
 

E2K

New member
למה זו בעיה?

אני לא חושבת שאת צריכה להצטער על מה שאת. יש טיפוסים כאלה ויש טיפוסים כאלה, אין מה לעשות. לא כולם נולדו חיות מסיבות... אני כמעט בת 18 ואף פעם לא אהבתי לצאת לדיסקוטקים ומועדונים וכאלה. תמיד החברות שלי היו אומרות לי שאני לא מתנהגת כמו מתבגרת נורמלית וזה ממש עלה לי על העצבים (גם אם נתעלם מהעובדה שאין כזה דבר נורמלי...). בסך הכל אני לא חושבת שפיספסתי ושאני עדיין מפספסת משהו. עדיף לי ללכת לחברים או אפילו להישאר בבית עם ספר טוב... ואם יום אחד אני אשנה את דעתי, אז שיהיה. בנתיים טוב לי, ואני עושה מה שאני רוצה. אז מה אכפת לי? עדיף שאני אתנהג כמו טינאייג`רית `נורמלית`, ואסבול??? (ושלום לכולם, דרך אגב, אני די חדשה פה...)
 
מ-ע-ו-ל-ה... :)

כל עוד את לא פוגעת באף אחד... ובצורת החיים שלך.. לימודים וכאלה דברים.. או חברות... אז תעשי בדיוק מה שטוב לך לעשות. ומה שבטוח את לא מפספסת את ``הגיל``, תמיד תוכלי לעשות את הדברים האלה, אין גיל ספציפי לכל דבר. מבטיח לך.. ביי
 

keren-by

New member
זאת לא בדיוק בעיה...

אבל אני ישמח לעזור לך למרות זאת. אני חושבת שכדאי שתמצאי את מקומות הבילוי האהובים עלייך. אם לא מתאים לך לצאת למסיבה עם פרחות וערסים אז אולי תגבשו כמה חבר`ה ותעשו מסיבה באחד הבתים. או אם את לא כל כך אוהבת לצאת למסיבות אפשר אפילו סתם לשבת עם כמה חברים למטה בחוץ ולהעביר דאחקות(זה מה שאני עושה לפחות כשאין מסיבה טובה או אין לי חשק) תבלו קצת אחד אצל השני(ז`תומרת החבר`ה) ואל תחשבי על זה יותר מדי. אני לא חושבת שכשתהיי גדולה במבט לאחור תצטערי. פשוט תנצלי כל רגע וזכרי שחיים רק פעם אחת בחיים.
 

d.c!

New member
אל תצאי אם לא מתחשק לך...

זה סתם יהיה לך באסה אח``כ תחכי שיתחשק לך ממש ואז תעשי חיים - חוץ מזה שאולי את טיפוס של בית שלא אוהב לצאת וזה ממש לא נורא , זה בסדר גמור אין חובה לצאת מהבית בגיל ההתבגרות... גם אני אוהבת את המיטה שלי והטלוויזיה ואמאבא ומה שאני צריכה נמצא לידי אבל אני יוצאת הרבה- תנסי לשלב עם שניהם. לא אמרת בת כמה את... זה יכול לעזור!!! דיסי.
 

keren007

New member
וואי תודה לכולכם, אבל אני עדיין קצת

מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי, לא שוכרת מי שאלה, שאם יש לי חבר\ה שאוהבים לעשות את מה שאני אוהבת לעשות, התשובה היא לא. אפילו החברות שלי קוראות לי פדלאה, שאני אבוא איתן לים, או לצופים וכאלה, אבל אני פשוט לא אוהבת את כל סוגי הבילויים שלהם......... תאמינו לי, הלוואי שהיה לי אצל מי לרבוץ ביום שישי, זה עדיף מאשר לשבת בין הדוד לדודה ולשמוע סיפורים משעממים, אבל אין אצל מי לרבוץ, כי אצל החברות שלי כל דבר צריך לתכנן, לשאול את ההורים, לקחת סרט, לארגן, בלאגנים, אוף, מה כבר אי אפשר להסתגר אצל מישהו בחדר וזהו?! אני גם לא אוהבת את הרעיון של לרדת למטה וסתם לשבת שם עם החברה, כי האמת לשבת בלילה למטה זה ממש מפחיד, כי אני יודעת שיש כמה מטורפים בשכונה שלי, וגם שם חוגגים כל הערסים, אין מה לעשות השכונה שלי זה כמו בת ים. החברות שלי אוהבות להתארגן להכול, ואי אפשר באופן ספונטני לבוא למישהו, ולמה? יש כל מיני סיבות; אחים, הורים דודים, ואלוהים יודע מה! ומה, גם רוב החברות שלי גרות רחוק, אני לומדת לא בעיר שלי, אז כולן מפוזרות בראשון ובחולון....... חוץ מזה, אני לא חושבת על שום בילוי מהנה חוץ מלשבת אצל מישהו ולדבר... אבל תודה לכולם בכל זאת..... קרן
 
אולי תצליח לשנות את דעתן של חברותיך

בקשר לזה שהכל צריך להיות כל כך מאורגן. אפילו דברי איתן ותסבירי להן כמה זה מגביל בעינייך, וכמה את פשוט נהנית להיות איתן בלי סיבה מיוחדת. בקשר לזה שכל החברות שלך רחוקות, אני מזדהה. זה באמת מבאס.
 

kiticat

New member
תשמעי

כל אחד וההעדפות שלו. אני אישית עד כיתה ט`, לא יצאתי בכלל עם בנים!!! והחברות שלי? גם. לא יצאתי החוצה עד שהייתי בכיתה ט`. פשוט זה לא עניין אותי. אבל אנשים משתנים, האופי והאישיות וההעדפות משתנים, ואבא שלך צודק. אל תחכי לתיכון לצאת. כי אז זה יהיה מצב בלתי אפשרי....
 

fluppster

New member
אל תדאגי, יש לך זמן.

אני כמעט בת 16 (עולה ל-י``א), ורק השנה התחלתי ללכת למועדונים. ליתר דיוק הלכתי ל-3 מועדונים: הראשון היה בסדר. השני היה מעצבן כשהתחילו אחרי שעה לשים רק טראנסים. והשלישי היה מדהים. זה היה מועדון כזה של פריקים, ולא של ערסים, ולמרות שאני לא זה ולא זה, נורא נהניתי. אמנם בהתחלה לא הרגשתי ממש שייכת, אבל אז התחלתי ליהנות מהמוזיקה המעולה, ואני מאוד מקווה שאני עוד אחזור לשם. בקיצר, הפואנטה שלי היא שאל תדאגי. בגילך הבילויים היחידים שלי בשישי בערב היו רק קולנוע או סתם הליכה לקניון. זה עוד יבוא!
 
למעלה