לא יודעת את זה המקום...אבל אנסה-

[loyo]

לא יודעת את זה המקום...אבל אנסה-

התחום הוא תקשורת עם בן הזוג, וקושי בהעברת התחושות ממני אליו. כשאני מציגה בפני בן הזוג שלי את התחושה שלי כלפי מצב מסויים בינינו, או את ההרגשה שנוצרה בי כתוצאה ממשהו שעשה או שקרה בנינו, מיד בן הזוג יוצא למגננה, מערכה שלמה של הצטדקות והגנה, זאת למרות שאני מנסה להסביר לו שאני לא באה מכיוון של חיפוש אשמים אלא ממקום של "בוא ותשמע איך אני מרגישה". אני לא ממש מצליחה להעביר לו את המסר שאין בי ביקורת, אלא רצון שיבין אותי ואת תחושותי חשבתי שאולי לכם כאן יש עצות..? תודה מראש Loyo

 

[akazw]

דוגמה ספציפית

האם את יכולה לתת דוגמה, ולתאר את המצב ואת מה שאמרת לו, כדי שאוכל להבין קצת יותר? ולהתייחס נקודתית. אקא

 

[loyo]

לדוגמא-

אם אני אומרת שאני מרגישה שהוא לא ממש איתי לאחרונה ושאני מרגישה קצת לבד, אז במקום להבין שאני רוצה קרבה, אנטימיות, הוא מתגונן, ומתחיל בהאשמות שאני עסוקה ולא זמינה וכיוצ"ב.

 

[akazw]

אוקיי

יש כמה שלבים בתהליך, קודם שבי עם עצמך ותכתבי לך: 1. תאור יבש ועובדתי של המצב, ללא תאור של רגשות ופרושים: למשל חוזר כל יום אחרי השעה 22 בערב. זה תאור כמו של מצלמה. (שימי לב שלא כתבתי מאוחר כי זה כבר סובייקטיבי). אז כתבי ככה את תאור המצב. 2. בשלב השני כתבי את הרגשות שלך שעולים בך, ותעשי רשימה של רגשות שאותה תוכלי למצוא כאן תחת מאמרים. שימי לב לא לכתוב מרגישה שאתה..... אלא אני מרגישה בודדה כמו שכתבת פה, ואולי יעלו לך עוד רגשות. 3. אח"כ תכתבי: הצרכים שלי שנפגעים הם צורך בקרבה ואינטימיות.(יש גם רשימה של צרכים) 4. השלב האחרון הוא שלב הבקשה: תנסחי את הבקשה המדוייקת שאת מבקשת ממנו, משהו ביצועי כמו למשל: אני מבקשת שתחזור כל יום עד השעה 20. בנוסף תנסי לחשוב על הבקשות שלך, האם עונה באמת על הצרכים שלך? אולי יש בקשות נוספות שיענו טוב יותר על הצרכים הללו? נסי לראות אותו ולנסות להבין מה המקור האמיתי לזה שבא מאוחר, על איזה צרכים שלו, זה עונה, מבלי להתייחס אלייך, אלא צרכים שלו, ותנסי לראות אותם מבלי לשפוט אותו על כך, בהתייחסות אלייך. זה לא תהליך קל אני יודעת אך הוא חשוב. אחרי שתעשי את כל הנ"ל תכתבי לו,או תגידי לו את מה שכתבת בסדר הזה ובצורה הזו. (אל תצפי ממנו שיבין לבד, אל תניחי הנחות שהוא מבין, תגידי לו, את הצרכים ואת הרגשות שלך, ואת הבקשות שלך בנוגע לאותו מצב עובדתי.) אשמח אם תשתפי אותנו פה כדי שנוכל ללמוד ולעזור. אקא

 

[יעל ארבל]

שלום לך, ברוכה הבאה

אהבתי את דבריה של אקא אלייך, ויש לי כמה דברים להוסיף עליהם. בהנחה שדיברת על הדברים מחוץ לסיטואציה של ויכוח או ריב, אם את מרגישה שבן-הזוג שלך מתגונן או מתקיף/מאשים (אגב, מה הוא אומר כתצפית שאת מפרשת את זה כהתגוננות?), הרי שיש כאן אחת משתיים לדעתי - א. ייתכן שהוא שומע האשמה בדרך שבה את מביאה את עצמך לידי ביטוי. ב. אפשרי שדרושה לו אמפתיה על הדברים שמפריעים לו בקשר. אני, כמו אקא, הייתי מתחילה בלשבת עם עצמי ולהבין מה קורה כאן קודם כל במונחים של תצפית (מה היתה רואה מצלמת וידיאו לו היתה נוכחת בביתכם? איך היא היתה רואה שהוא לא איתך? האם פיזית אינו נוכח? האם כשאת מדברת הוא עסוק בדבר אחר? וכו'). היבטים נוספים שהייתי מנסה לברר עם עצמי תחילה הם רגשות - מה את מרגישה כשאת לבד בזמן שאת חושבת שהיית רוצה אותו לידו? וצרכים - מהו הצורך שלך כשאת רוצה שיהיה לידך? (בעצם אמרת - קירבה, אינטימיות). לאחר שביררת את כל אלו עם עצמך, הייתי בוחרת בזמן ששניכם רגועים ונינוחים ושואלת אותו אם זה מתאים לו לנהל שיחה על היחסים שלכם. וכשהגעתם לשיחה, הייתי אומרת לו את מה שכתבת - ובשונה מאקא שהציעה לך בקשה אופרטיבית (תגיע בשעה ... / תעשה משהו), הייתי מבקשת בקשה דיאלוגית, כלומר בסוף הדברים שלך מבקשת ממנו להגיד לי מה הוא חושב על מה שאת אומרת? ומנסה להקשיב לצד שלו הקשבה מלאה. כך נפתח לו דיאלוג ביניכם. וכשהוא מגיע בצורה של המודל, כלומר - תצפית, רגש, צורך ובקשה (דיאלוגית) - יש סיכוי גדול יותר שבן-הזוג שלך לא ייראה בכך האשמה אלא באמת את הלב שלך והמצוקה שבשמה את מגיעה לשוחח איתו, ויסכים לנהל איתך דיאלוג על הדברים. כדאי להיעזר במאגרי הרגשות והצרכים שנמצאים במאמרי הפורום. וגם ב"נוסחא" הבאה: תצפית - כשאתה...... רגש - אני מרגישה בדידות צורך - כי הצורך שלי בקירבה ובאינטימיות לא נענה. בקשה - האם תוכל לומר לי מה שמעת בדברים שהרגע אמרתי? אז מה את אומרת, שווה לנסות?

 

[akazw]

בקשה

יעל תודה על החידוד בעניין הבקשות האם תוכלי לחדד את בקשה הדיאלוגית בהשוואה לבקשה רגילה, נראה לי שפספסתי משהו, בהבנה שלי את שלב הבקשות. אם כן, מצטערת שהטעתי. אקא

 

[יעל ארבל]

בקשה אופרטיבית ובקשה דיאלוגית

בקשה היא דרך אפשרית למלא צורך, והיא מופיעה לרוב כפעולה כלשהי שהיינו רוצים שהצד השני יבצע. הפעולה יכולה להיות משהו קונקרטי לעשייה (לדוגמא - תביאי לי את הספר הזה, תעשה קפה) או משהו שקשור לדיבור (לדוגמא - תגידי לי מה את חושבת על מה שאמרתי כרגע?) כשמדובר על בקשה לעשייה, היא נקראת בקשה אופרטיבית. כשמדובר על בקשה להגיד משהו היא נקראת בקשה דיאלוגית קירבה וחיבור בין אנשים נוצרים דרך בקשות דיאלוגיות ולכן המרכיב של בקשה הוא ממש קריטי בתקשורת מקרבת. כי הוא האפשרות הראשונה (אחת מתוך שתיים) לשים סימן שאלה בסוף מהלך של ביטוי עצמי (תצפית, רגש, צורך שלי) ולהביא בחשבון שקיים צד שני. (האפשרות השנייה לסימן שאלה היא אמפתיה) ועוד על בקשות... כדי שבקשה (אופרטיבית או דיאלוגית) תהיה אפקטיבית כדאי שיהיו בה המרכיבים הבאים: 1. בזמן הווה 2. על דרך החיוב 3. לשון פעולה

 

[akazw]

הבנתי אבל...

לפי מה שאת אומרת, למעשה, בשלב ראשון חשוב תמיד לבקש בקשה דיאלוגית, ורק אח"כ בקשה אופרטיבית, רק לאחר ששמעתי את הצד השני? אקא

 

[יעל ארבל]

אין כללים

אם המטרה היא לפתוח בדיאלוג - כדאי לדעתי לפתוח אותו בביטוי עצמי שיש בקשה דיאלוגית בסופו. בכל יתר הזמן, כשמתנהלים בתוך החיים משתמשים הרבה בבקשות אופרטיביות, ולפעמים כדאי גם להשחיל בקשות דיאלוגיות. הכל בהתאם לנסיבות ולעניין. במקרה של השרשור הזה, מאחר שמדובר בעניין שמפריע לצד אחד ביחסים (ואולי לשניהם), השיחה המדוברת תהיה על היחסים עצמם ואז כדאי להשתמש בבקשה דיאלוגית כדי לפתוח את השיחה.

 

[loyo]

בהחלט שווה לנסות..

תודה רבה לכן על התגובות המפורטות loyo

 

[יעל ארבל]

בשמחה, ואת מוזמנת לעדכן אם בא לך

 

[נפלאה ומאושרת]

אולי תנסי

לדבר על החיובי לא לומר שאת מרגישה שהוא לא מש איתך, אלא שכשהוא איתך טוב לך, ולהזכיר מקרה שבו היה איתך. ולומר שאת צריכה אותו יותר, שאת יודעת שהוא משתדל, ושאת זקוקה לעוד תשומת לב. הדגש צריך להיות על הצורך שלך ולא על מה שהוא לא עושה.