לא יודעת כבר מה לעשות

sh53

New member
קראתי את הקישור שהבאת

קראתי גם את הקודם, הבנתי בערך שהיא פגעה בך, אבל לא הבנתי איך, תוכלי להסביר ולפרט יותר?
 

oren*

New member
גם אני ניסיתי להבין מה היא עשתה

ולא ממש ברור, מלבד העובדה שהזמן שלה ושל אחיך יחד בא על חשבונך, אני חושב שאם היא הייתה מספיק טובה בכדי להיות חברה שלך משך למעלה מ-4 שנים, את דווקא צריכה לשמוח שאחיך נמצא איתה לא?
 

resputin

New member
../images/Emo45.gif.

מצטער, אך למרות שבעודני מתעמק בסיפור, קורא עוד רפרנסים ופוסטים, אני עדיין לא מגיע לשום מקום.
 
בקשר לשאלה של כולם...

אני לא כל כך רוצה להיכנס לסיפור הזה, כי 1. הוא נורא ארוך ו - 2. קשה נורא להבין אותו אם לא עוברים אותו בעצמכם. אבל לא... זה לא היה קשור לזמן שלהם ביחד שבא על חשבון הזמן שלה איתי. זה קשור בעיקר לשינוי ניכר בהתנהגות והיחס שלה מאז שהתחילו להיות ביחד וזלזול ופגיעה ברגשות שלי בידיעה מראש שזה מה שזה יגרום לו.
 

sh53

New member
את רוצה עזרה וגם לא רוצה

אני מבינה את הרצון שלך לפרטיות, אך מצד שני כשאני קוראת את מה שאת כותבת קשה להבין איך זה היה קודם ואיך זה השתנה לרעה ואיך זה פוגע בך וברגשות שלך. אם את כותבת לפרוק ומעוניינת לקבל חיבוק אז בכיף, למה לא
אם את רוצה עזרה/עצה אני רוצה לעזור, אבל לא יודעת איך לעזור כשאני לא יודעת איך זה התחיל ואיך זה המשיך.
 

ToryMaster

New member
המ

אני תוהה אם כבר אמרתי את זה. שיר, אולי יקל עלייך להתמודד אם תביני שלא רק היא השתנתה, אלא גם את. [ובינינו? לדעתי היא לא השתנתה הרבה]
 
זו לא הפואנטה

אני לא מנסה למצוא דרך לפתור את מה שהיה ביננו. הבעיה שלי היא שהמצב הקיים הוא שיש מישהי שכופה את עצמה לתוך בית שהיא לא רצוייה בו - לתוך הבית שלי - ובכך מאלצת אותי לעזוב אותו. נכון שהיא לא ממש גורמת לזה בצורה ישירה, אבל גם היא וגם אמא שלי והמשפחה שלי ידעו מראש שזה מה שיקרה כתוצאה מזה שתעבור לגור אצלנו ובכל זאת הלכו ועשו את זה. זה כאילו הם מעדיפים אותה על פניי, או את האושר של אחי על פני האושר שלי.
 

sh53

New member
כך את רואה את זה

אבל אני מניחה שמנקודת המבט שלהם הם חושבים - יש מספיק מקום בבית לכולם, גם לך וגם לה ואף אחד לא רוצה שתעזבי וגם לא ביקש זאת ממך. את מבקשת מאחיך לבחור בינה לבינך. את מבקשת מאמא שלך לבחור בין בנה לבתה. שניהם בין הפטיש לסדן. אני חושבת שזה לא פייר ואם רוצים - אין דבר העומד בפני הרצון. לא חייבים לאהוב ולהימרח אחד על השני, אהבה לא תהיה, אבל בכבוד אפשר לחיות יחד.
 
אם היה כבוד עוד מילא

אבל כשהם אפילו לא עושים מאמצים מינימליים בשביל שנוכל לחיות כולנו באותו הבית בשלום, אני לא רואה איך זה יכול לעבוד ולעבור בשלום. והמצב הזה מוכר לי הרבה יותר מידי טוב מהביקור הקודם שלה בארץ
 

oren*

New member
נלך עם התסריט הקיצוני ביותר ונניח

שבעתיד היא תהיה גיסתך, גם אז לא תנסי למצוא דרך לפתור את מה שהיה ביניכן? שוב קראתי את הודעתך ושוב לא הבנתי היכן ההעדפה "על פנייך" - הבית הוא קודם כל של אמא שלך ואחר כך שלך ושל אחיך באופן שווה, מדוע העובדה שהוא לא מוכן לקבל את האולטימטום שלך ולהפסיק קשר עם מישהי שהוא אוהב, נתפסת בעיניך כבחירה בצד כלשהו? תארי לך מקרה הפוך בו הוא מתנגד שתצאי עם גבר כלשהו - האם לא היו כאן תגובות בסגנון של איראן ואפגניסטן?
 
לא. פשוט לא.

נכון, הבית הוא של אמא שלי בראש ובראשונה, ולכן הייתי מצפה ממנה שתשתמש בו לטובת הילדים שלה ולא תגיע להחלטות שיפגעו בי או בו. הוא לא יכול להרשות לעצמו לשכור דירה משל עצמו בשביל שניהם? שיחכה עוד קצת עד שכן יוכל, ואז האושר שלו לא צריך לבוא על חשבון אף אחד. לא נתתי לו שום אולטימטום ולא ביקשתי ממנו להפסיק שום קשר עם אף אחד. כל מה שביקשתי ממנו שלא יערבו אותי בקשר שלהם. לא רוצה לראות אותם מתחבקים/מתנשקים לי מול הפרצוף ובטח שלא רוצה שיגורו שניהם יחד באותו הבית איתי. שישכור דירה משל עצמו ויעשה מש בראש שלו. אם לאחי הייתה התנגדות כזאת לגבר שהייתי יוצאת איתו לא הייתי מביאה אותו לביקור בבית כשהוא נמצא שם, ובטח לא הייתי מביאה אותו לגור שם.
 
צר לי להגיד לך

אבל זה לא הבית שלך. זה הבית של הוריך. כשיהיה לך בית משלך באמת תוכלי להחליט מי נכנס ומי יוצא. באמת צר לי שאת מרגישה ככה בבית שלך - וזה בטח די חרא להרגיש איך מעדיפים את צרכיו של אחיך על פני הצרכים שלך... אבל אלו ההורים שלך, אלו ההחלטות שלהם וכל מה שנותר לך לעשות זה לבדוק איך את מסתגלת ונשארת או לא מסתגלת וזזה משם. את לא הראשונה ולא האחרונה שיוצא לה לגור עם הורים בעלי מערכת שיקולים לא מתחשבת. במקום לקטר על זה חודשים על חודשים - שבי וחשבי מה את עושה עם העניין ואיך את ממשיכה את חייך. ואנא ממך, צאי מתוך הנחה שאת לא כל כך מצליחה להשפיע על דעת הקהל שם בבית. ניסית כל כך הרבה פעמים לכפות את רצונך ולא הלך לך - לא נראה לי יעיל להמשיך באותה דרך. כבר יש לך הוכחות שהיא לא דרך כל כך טובה.
 
אם אלו הברירות שלי...

אז אני נשארת עם ההחלטה שלי ועוברת לגור אצל אבא שלי עד שיהיה שינוי.
 

AnnabeI Lee

New member
שירי, לא הלכתי להגיב להודעה הזו

כי אני יודעת שלפעמים צריך מישהו שיהנהן, אבל אני לא יכולה להניח לזה. חשבת פעם עליהם? חשבת פעם איך זה היה מרגיש להיות עם מישהו שאת כל כך אוהבת אבל שהכל יטמוטט לך כי אחותו לא מחבבת אותך? או כי אחותך לא רוצה אותו בבית? את היית מבינה? אני יודעת שאני לא. את טוענת שבוחרים את האושר שלו על האושר שלך, אבל מה שאת מציעה זה שיבחרו את האושר שלך על פני האושר שלו? איך זה כל כך הרבה יותר פייר? מצד אחד את רוצה להיות מאושרת מצד שני את לא מוכנה לשמוע שום דבר שיש סיכוי שיוביל לפיתרון של המצב. לפי דעתי יש לך שלוש ברירות, לצאת מהבית ולשמור טינה לאח שלך ולאמא שלך, להשאר בבית ולשמור טינה לכל העולם ולא להיות מאושרת, או לקבל את המצב ולנסות לראות למה אחיך אוהב אותה כל כך. האפשרות השלישית היא היחידה שנראית לי מבוססת במציאות.
 
אף אחת מהאופציות לא תעבוד

לנסות להבין למה הוא אוהב אותה כל כך? אין לי מה לנסות, באמת... לא סתם היא הייתה חברה הכי טובה שלי במשך 4 וחצי שנים. אבל כן... אנשים משתנים, וחברויות משתנות ואנחנו כבר לא חברות וסביר מאוד להניח שלעולם כבר לא נהיה אפילו קרובות לזה מכיוון שגם אני וגם היא לא מעוניינות בכך. זה לא שאני מצפה שיבחרו באושר שלי על פני שלו והכל יהיה בסדר. אבל זה שהם פזיזים לא אומר שכל העולם צריך לקום על הרגליים ולעשות הכל כדי שלהם יהיה טוב. אם הם באמת אוהבים אחד את השני ורציניים בקשר לקשר שלהם הם יהיו מוכנים לחכות עם זה עוד קצת עד שיתאפשר להם לממש את הקשר בצורה קצת יותר נוחה מבחינתם ומבחינת האנשים הקרובים אליהם. אני בטוחה שהם היו מעדיפים בעצם לעבור לגור בדירה משלהם ולא אצל ההורים. חוץ מזה, המעבר הזה לא בא רע לרעתי... מה לגבי אמא שלי, שתאלץ להתחיל לפרנס נפש נוספת? אמנם בזמן האחרון הצלחנו להתבסס קצת יותר מבחינה כספית, אבל זה המון הוצאות לפרנס בן אדם, ושניהם יצטרכו להשתמש באמא שלי כגב לכל מיני הוצאות כספיות שיהיו להם בזמן הקרוב, שלא נדבר על בגדים ואוכל וכו', מה שלמרות טענותיו של אחי הוא בטח לא יוכל לדאוג לה בעצמו מכיוון שהוא עוד בצבא בקרבי. זה פשוט לא תאפשר מכל הכיוונים והם הולכים עם הראש בקיר.
 

AnnabeI Lee

New member
אבל אם אמא שלך החליטה בעצמה

שזה מקובל עליה, אז זה מקובל עליה. היא זו שיודעת מה היא מסוגלת ולא מסוגלת לעשות. ותאמיני לי כשאני אומרת לך שלפספס קשר בין יבשתי זה מאוד קל. ולפעמים הברירה היחידה זה באמת להשאר באותו מקום ביחד. במקרה שלי זה היה נורבגיה- ארצות הברית במקרה שלהם זה ישראל- אסטוניה. בשלב מסויים את תתגברי על השנאה (לא מצאתי מילה מתאימה יותר לdislike) שלך כלפיה ואז סתם תרגישי אשמה שגרמת להם לפספס אחד את השני. הם ילדים גדולים, ואמא שלי היא אדם שקול, תני להם להחליט מה הם יכולים או לא יכולים לעשות.
 
למעלה