לא יודעת כיצד לנהוג

[עולם ומלואו 19]

לא יודעת כיצד לנהוג

אני אתחיל ברקע שמאוד חשוב כדי שאוכל לקבל ייעוץ נכון כיצד לפעול. לפני 10-11 שנים החלו בעיות בין ההורים שלי. אימי גילתה שהיא נבגדת ע"י אבי ומאז מערכת היחסים ביניהם הייתה בהדרדרות מהירה ובלתי נמנעת. אני הייתי מעורבת בכל הסיפור, הוסתתי ע"י אבי, הגעתי למצב שהייתי הולכת מכות עם אימי, הגשתי נגדה מספר תלונות במשטרה והכל תחת ידו המכוונת של אבי. אני זוכרת שגם הזמנתי משטרה כמה פעמים, הייתי עדה לצעקות, לניבולי הפה, לצעקות ולפציעות שלהם אחד את השני בשעות לילה מאוחרות כשהייתי צריכה לישון (אך הצעקות העירו אותי) את רוב כיתה ד' לא בילתי בביה"ס. בהמשך, גם חייתי עם אבי הוא קיבל משמורת מלאה עליי ועל אחי (שקטן ממני ב-11 חודש) וחיינו יחד עם בת זוגתו אותה אחת, שהוא בגד איתה באימי או במילים אחרות, זו שהייתה פילגשו. היחסים בין כולנו ארבעתנו היו מאוד טובים עד שהחלו להתקלקל. בהתחלה היא הפסיקה לדבר עם אחי ותקופה מסויימת גם איתי. היחסים הטובים החזיקו לפי עדות אבי במשך כשנה לפני שהפכו לדבר שגבל בהתעללות נפשית קשה מצידה. בכל אותה תקופה, מהרגע שגרנו אצל אבי ועד נסיעה לחו"ל שתכף אספר עליה, הוא המשיך לחבל ביחסים ביני לבין אימי ע"י זה שהיה אומר שהינה אני חולה ואימי לא מתקשרת להתעניין מה שלומי, הוא הזכיר לי מידי פעם שהיא לא יוצרת עימי קשר ודירבן אותי (גם את אחי) שלא ליצור עימה קשר במשך 3 חודשים מפני שעמדנו לטוס לחו"ל ל-3 חודשים והוא רצה להוכיח בעת הצורך שאנחנו יכולים להסתדר ללא אימנו לתקופה כזו כדי שנוכל לטוס עימו לתקופת הזמן הזו. כמובן שעשינו את מה שרצה והקשר נותק ל-3 חודשים. בנוסף, כאשר טסנו הוא ביקש שלא נספר זאת לאימנו בכדי שלא תוציא צו איסור יציאה מהארץ וכך אנחנו, ילדיה נעלמנו לה לתקופה מסויימת (שאינני זוכרת בדיוק כמה זמן) בלי שהיא תדע שילדיה עזבו את הארץ...יצרנו עימה קשר מחו"ל וכמובן שהיא דאגה אך בתור ילדה זה לא דאיג ואתי ולא הבנתי את משמעות הדבר. (יש לציין שבכל נסיעה לחו"ל בתקופה הזו תמיד היינו מודיעים לה אחרי שכבר לא היינו בארץ דבר שאם היה לי שיקול דעת, לא הייתי מסכימה לקיימו) אני ארוץ קצת קדימה, והינה אני בת 14 וחצי בדיוק סיימתי את כיתה ח' ועמדנו לנסוע לחו"ל הפעם לשנה שלמה עקב שבתון של אבי שוב, ללא ידיעת אימי עד שזה כבר "מאוחר מידיי". כמו כן, עקב היחסים הגרועים שלנו עם זוגתו של אבי הוא תכנן בנסיעה זו להפרד ממנה בעצם זה שהיא נשארת בארץ ואנחנו נוסעים איתו. הדבר כמובן לא יצא לפועל ולאחר תקופה מסויימת היא הצטרפה אלינו. גרנו בבית בעל 3 חדרים כאשר אני ישנתי בסלון חצי שנה והייתי אמורה לישון בחדר בחצי השנה השניה כשאני מתחלפת עם אחי. (הוא עובר לסלון במקומי). מה שקרה בפועל זה שלאחר חצי שנה נסענו לביקור בארץ ושהינו אצל אימנו. אני, הייתי במצוקה מאוד קשה. בארץ שהיינו בה הרגשתי במצוקה מאוד קשה וגדולה. לא היה לי שם אף אחד. אבי היה עסוק בעניינו והיה עם זוגתו, אחי היה גם כן עם עצמו והמחשב ואני נותרתי לבד. הייתי מבלה הרבה מאוד זמן בספריה שיש בה אינטרנט וביצירת קשרים עם ישראל דרך המחשב ובילוי בצ'אטים ישראלים. עקב מצוקתי הקשה שלא זכתה לטיפול ומענה ולהפך, אבי התעלם מקשיי הרבים שהיו כרוכים במגורים בארץ אחרת ועוד בסלון, ללא פרטיות כשבגיל הזה נזקקים למקום אישי הכי הרבה, בעת הביקר בארץ, לא שבתי לחו"ל לחצי השנה השניה. גם אמרתי בחצי צחוק עוד לפני הנסיעה שאני עשוייה שלא לחזור אך הצהרות מסוג זה, לא זכו להתייחסות רבה וכך קרה שאחי חזר, ואני נשארתי עם אימי.

 

[עולם ומלואו 19]

המשך...

עד היום אבי זוכר לי את זה ואומר ש"זרקתי אותו לכלבים" כשהחלטתי שלא לחזור כשבעצם מי שזרק את מי לכלבים היה הוא...כשכל כך סבלתי שם והיה לי קשה ללא אוזן קשבת או כתף תומכת. הוא חזר לארץ לאחר חצי שנה נוספת בה אני חזרתי לגור עימו שוב לאחר מגורים של חצי שנה עם אימי. לאחר כשנתיים בגיל 17 יצאתי מהבית ועברתי לגור עם בן זוגי עד היום. מצב היחסים ביני לבין אימי הוא טוב. בכל יום הוא מתחזק יותר ואני מרגישה שבאמת אכפת לה ממני. אנחנו מדברות, נפגשות היא באה אלי, אני באה אליה, לאחרונה מזה כמה חודשים יש לה בן זוג שאני מאוד מחבבת, הם מסתדרים מצויין ואני מאושרת עד הגג בשבילה. לאבי בנתיים נולדו 2 ילדים. כיום הם בני 3 וקרוב לגיל שנתיים. היחסים עם בת הזוג שלו גרועים מתמיד, בכל הזדמנות שיש לה היא מדברת כנגדי (וכנד אחי) היא אמרה לי דברים מאוד מאוד קשים על כך שהיא נכנסה במקום אימי לבית ושכולם לא רצו ואהבו אותי לכן ויתרו עליי וזרקו אותי. כאשר התנהגותה הבלתי הולמת (בלשון המעטה) נעשית כל פעם בפני אבי שבמקום למגר את התנהגותה, תוקף אותה בחזרה וכל היום הם כמו חתול ועכבר. גם הזוגיות שלו איתה כל הזמן נעשית דרך הערות שהוא לא מתייחס לילדיו הקטנים, שהוא לא עושה ככה ולא ככה, ופה הוא לא בסדר, ולמה הוא ככה וכו' היחסים ביני לבין אבי היו טובעים פעם, יותר טובים משהיו עם אימי והיום הצלחת התהפכה על פיה. הבעיה שאני לא יודעת מה לעשות איתו, כיצד להתנהג עימו. אני משתדלת לשמור עימו על קשר, להתקשר כמה פעמים בשבוע ולהגיע לפחות פעם בשבוע לביקור. הבעיה היא שזה חד צדדי, הוא בקושי מתקשר אלי אם בכלל, אני מרגישה שאני כל הזמן רודפת אחריו, אין לו זמן בשבילי כי הוא עסוק עם עבודתו, או עם ילדיו, או עם בת זוגתו. אני מרגישה שבמקום מסויים אני צריכה את הקשר איתו. אני צריכה קשר עם אבא שלי ולו רק בגלל שהוא אבי. יש בי הרבה מאוד כעס ומרירות על שהוא נתן ועדיין נותן לעניינים להתנהל כפי שהם מתנהלים כאשר יש נתק מוחלט במשפחה. יש 2 מחנות, היא וילדיה, אני ואחי ולפי זה גם הקשרים נראים. למרות שמצד אחד, לא מגיע לו בכלל שנהיה בקשר, אני לא יודעת איך להסביר בצורך שלי להיות איתו בקשר למרות כל ההתנהלות שלנו ב10-11 שנים האחרונות מאז שהיחסים עם אימי ירדו לטימיון. אני לא מצטערת שהתגרשו, אני כועסת שהייתי צריכה להיות מעורבת בכל הריבים שלהם, שהייתי צריכה להגיע למצב של תלונות במשטרה נגד אימי, שעשיתי דברים מחפירים ביותר שלועלם לא הייתי עושה אילו הייתי יודעת יותר טוב ואילו הייתי יותר בוגרת בעל יכולת להסתכל על הדברים כמו היום, אני כועסת שבגללו חשבתי עד לפני 5 שזה בסדר לבגוד בגלל שהנימוקם שלי היו מאוד "משכנעים", אני כועסת שהוא מרשה לזוגתו והרשה לה להתנהג באופן בלתי יתואר כלפיי וכלפיי אחי, אני גם כועסת על זה שהוא הביא איתה ילדים לעולם (אני יודעת שהוא לא צריך לשאול אותי או לבקש ממני רשותי) כשהמצב כבר היה בכי רע תקופה ארוכה עם בת הזוג שלו והכי אני כועסת, שהוא לא מסוגל להודות בטעויות שלו, שהוא לא מבין איפה הוא לא היה בסדר ושבגללו יש לי קושי רב כיום לבטוח בגבר שאיתי שלא ילך ויבגוד בי עם מישהי אחרת כי אם אבי יכל לבגוד באימי...מנקודת מבטו של ילד קטן...אזי כל אחד יכול ללכת ולבגוד. השאלה שלי בעצם, איך אני אמורה להתנהג איתו? איך אני אמורה לשמור על קשר איתו כשאני זו שכל הזמן יוזמת? הוא חזר אתמול מחו"ל ניסיתי להשיג אותו מספר פעמים היום ואתמול אך הוא לא עונה בפלאפון וכמובן שהוא רואה שיחה שלא נענתה...אך הוא אפילו לא חזר אליי. הוא טוען שהוא זה שהיה יוזם כל הזמן את השיחות עם הוריו ולכן בין השורות זה אומר שהוא מצפה שאני אזום את השיחות ביננו כל הזמן אך דבר שכזה לא ייתכן. אני לא רוצה שתגידו לי שאם הוא לא יוזם אז שלא יהיה קשר ביננו בכלל. למרות הכל, המחשבה הזו קשה לי מאוד. איך אני אמורה להתנהג עם אדם כזה? יכולתי לכתוב עוד כ"כ הרבה עליו ועלינו אבל אתם כבר בטח עייפים אם יש בכלל מישהו שהצליח להגיע לכאן ואין מספיק מקום על השרת כדי שאתחיל בכלל לתאר 10 שנים קשות מנשוא...

 

[חגית ורד]

אכן קשה מאד לקרוא את הקורות אותך

כל שכן להיות בחיים האילו. כאשר אני שומעת על מבוגרים שמסיטים את ילדיהם ולא מאפשרים לילדיהם לנהל קשר טוב עם שני ההורים ומערבים את הילדים במריבות, זה מכעיס אותי כל כך. את מספרת מסכת חיים קורעת לב על הורים ומבוגרים שפגעו בילדים שלהם. מכיוון שאת מתמקדת בעניין הקשר היום עם אביך, אני חושבת שבכל מערכת יחסים צריכה להיות הדדיות ונראה לי שאביך ממשיך לפגוע בך ואת שוב ושוב מאפשרת לו. בגלל שאת כל כך צעירה ועברת פגיעה מאד קשה את עדיין מתקשה לקבל את אביך כאדם ובמקרה שלך , אדם שמנהל את חייו במלחמות ובתוקפנות תוך כדי פגיעה באנשים שהכי זקוקים לו וצר לי לאמר לך (וגם ביקשת לא...) שזה מה שיש. הוא לא יכול להיות האבא שאת רוצה וצריכה. אם הייתי מרגישה שיש פה אפילו קצת סיכוי, הייתי מציעה לך להמשיך ולנסות אבל בגלל שאת נפגעת ממנו כל כך הרבה וההורות שלו הייתה תמיד על "חשבונך "וחשבון אחיך, הייתי מציעה לך להתקרב לאנשים שאת יכולה לקבל מהם חום,אהבה,תשומת לב וכל הטוב שאת ראויה לו. נראה שהקשר עם אימך הוא נכון וטוב לך, אמצי אותה ותאפשרי לה להיות לך להורה. יתכן שהזמן הממושך שחיית עם אביך והורחקת מאימך, מחזיר אותך שוב לנסות להדפק על דלת אביך בבקשה לקשר אבל גם אם יווצר קשר כזה הוא לא יספק אותך ואולי אף יעשה גרוע יותר וסביר אף יותר שהוא לא יקרה בכלל. אביך חיי עם אשה שהתעללה בכם לדברייך וזה גם כן סוג של מסר. אני מאחלת לך שכל השנים הרבות שלפנייך יהיו נעימות יותר לחיים, את עושה רושם של בחורה מאד מיוחדת ואיך שאת הצלחת ומצליחה להתמודד עם החיים מעוררת הערכה. את מוזמנת להמשיך ולשתף....

 

[עולם ומלואו 19]

תודה לך חגית

אספר לך על בעיה שנוצרה בתקופה האחרונה, קרוב לשנה בה הוא חושב שאני חייבת לו בגלל שהוא גידל אותי (כאשר הבאת ילדים לעולם נעשית לרוב מתוך מניעים אנוכיים לחלוטין ומעבר לזה, אנחנו לא בוחרים למי להוולד) הוא ביקש ממני עזרה עם הילדים בהבאה שלהם שכרוכה בזה שאני אתלווה אליו בזמן שהוא לוקח את הילד מהמטפלת אסע איתם לקצה השני של העיר כדי לקחת את הגדולה וכל זה כדי לשבת עם הקטן ברכב כמה דקות בזמן שהוא מביא את הגדולה. על זה אני צריכה לבזבז יותר משעה כשיש לי דברים לעשות בעצמי ואני עסוקה בלימודים שלי. (וגם אם לא הייתי עסוקה אלה הילדים שלו ולא שלי) יכול להיות שבדרך זו הוא "מעניש" אותי משום שאני לא מוכנה "לעזור" לו בדברים הללו. הוא הביא את הילדים לעולם והוא מבקש ממני שאעזור לו להתמודד איתם כי קשה לו? ולמה אני צריכה לעשות את הסיבוב הזה? בגלל שזוגתו לומדת באוניברסיטה באותו הזמן... יש לילדים אמא ואם קשה לו (לאבי) שיפנה אל אמא שלהם ולא אלי! כמו כן הוא גם רצה שאשמור על הילדים (אעשה להם בייביסטינג) כדי שהוא וזוגתו יוכלו לצאת. הוא חושב, שלאור היחסים ביני לבינה ולאור זה שהיא יכולה להתנהג אלי איך שהיא רוצה, אני אשמור על ילדיה כדי שהיא תוכל לצאת לבלות עם אבי? ועל מה זאת? כפרס על "אם השנה"? מרתיחים אותי הדברים הללו איך לאדם יש תעוזה לבקש ממני דברים שכאלה שאינם הגיוניים בכלל? בנסוף הוא היה מדבר על עזרה של נקיון בבית שלו (אפשר לחשוב שאני עוד חיה שם שהוא מדבר אלי כך) כשיש לו את אח שלי שם ואת בת הזוג שלו הוא פנה אלי. למה כי הוא התרגל ל"חיים הטובים" שאני הייתי מנקה איתו או בלעדיו כי היה אכפת לי מהסדר והנקיון ותמיד כשהוא היה חוזר מחו"ל יום קודם לכן הייתי מנקה את כל הבית שיהיה לו נעים כשהוא חוזר. ואז הוא מדבר על ילדים של חבריו מהעבודה שלמרות שהם כבר לא גרים בבית הם כן עוזרים להורהים באופנים הללו וכו' וכו' והא נתפס לזה. הוא חושב שמה שקורה אצל חבריו צריך גם להתרחש אצלו. הוא שוכח שוודאי ילדי חבריו לא עברו גרושים קשים, מדובר ב-2 הורהים הביולוגיים, אין להם תחושות מאוד קשות כלפי בנות הזוג של הוריהם אם יש כאלה וכו' וכו'. אבי רואה את מערכת היחסים שצריכה להיות בינו לבין ילדיו באופן חולני ומעוות ואלי הוא התרחק ממני כ"עונש" על זה שאני לא מוכנה להקריב את עצמי עבור ילדיו או ביתו או בקיצור, כדי לרצות אותו כפי שהייתי עושה בתור כילדה קטנה (עושה מה שהוא רוצה).

 

[חגית ורד]

בבקשה, אני עוד יותר מתחזקת בדעתי

שהקשר שאביך מציע לך הוא לא זה שאת צריכה. לעזור לו לטפל בילדים זה לגיטימי כאשר יש מערכת של נתינה וקבלה אבל נראה שאביך לא מסוגל להיות בקשר איתך שלא מעורב בו אינטרס . בגלל שלל הפגיעות שלו במשפחתיות שלכם נראה לי הכי נכון לקבל את זה שאביך לא יכול לתת לך מה שאת רוצה ולנתק את הקשר איתו. חיי את חייך, תפתחי קשרים שעושים לך שמח, תהיי בחברה של אנשים שמעניקים לך ומעריכים אותך ללא תמורה. זה לא משנה מדוע אביך לא נענה לחיזורייך , אם זה כ"עונש" או כמשהו אחר, תבחרי להיות איפה שטוב לך ושם את רצויה. ושוב, שיהיה לך הכוח להיות במקומות הטובים.

 

[עולם ומלואו 19]

אני לא יכולה לנתק איתו את הקשר

אני לא יכולה להסביר למה אבל אני צריכה קשר עם אבא שלי. בנתיים הוא כבר התקשר ודיברנו והוא אמר לי שאבוא. לאבא שלי יש כוונות טובות אבל הוא לא תמיד יודע איך ליישם אותם ולהביא אותם לידי ביטוי...

 

[חגית ורד]

אם כך, תתשתדלי להיות שם ערנית

כדי לא להפגע.

 

[עולם ומלואו 19]

אני משתדלת...לא תמיד קל

לפני כשבועיים כשהוא החזיר אותי הביתה הוא רצה להוריד אותי באמצע הדרך לביתי משום שהוא מיהר לקחת את זוגתו מהאוניברסיטה. היינו אמורים לצאת בחמש וחצי וזה התעכב כי הוא לא מצא את המשקפיים שלו ובסוף אני הייתי צריכה "לאכול אותה". בסופו של דבר, זה אמור היה לבוא על חשבוני העיקר שלא יאחר לה (לא משנה שאין כמעט פעם אחת שהוא לא מאחר לכל מקום, לא משנה איזה) אני שהרגשתי כ"כ רע עם זה...התחלתי לבכות וכמובן שניסיתי להסתיר את זה ממנו כי לא רציתי שידע והייתי מוכנה לרדת איפה שהוא רצה ולהמשיך משם ברגל. בסופו של דבר הוא כן לקח אותי עד לבית בגלל שבכיתי. תמיד סחיטות רגשיות כמו בכי היו עובדות עליו אבל |Vדגש|אני לא התכוונתי לסחוט אותו רגשית פשוט כ"כ כאב לי והייתי בסערת רגשות שזה התפרץ החוצה..ולא רציתי להשיג את האפקט שהוא יוריד אותי אצלו...הרי הוא לא התכוון לכך, אז שלא יעשה זאת כי קשה לו לראות אותי בוכה. אני לרוב משתדלת שלא לבכות ליד הוריי או אנשים אחרים כי אני לא אוהבת להפגין זאת בפניהם אז אולי הם גם לא יודעים עד כמה קשה לי בכל מיני מצבים... היחיד שרואה אותי בוכה זה בן זוגי וגם אז אני מסיתה את המבט או הולכת לחדר אחר כדי שלא יראה..

 

[חגית ורד]

למרות חוסר היכולת שלך לדברייך

לנתק את הקשר עם אביך, אני עדיין לאור עוד דוגמא חושבת שזה מה שיכול לאפשר לך לחיות חיים נורמאליים. הצפיות שלך מאביך ששוב ושוב מתמוססות להן מאמללות אותך ומשפיעות לרעה על המצב הריגשי שלך. את מבינה את זה. יהיה לך קשה בצורה כזאת לבנות לך חיים משל עצמך כי התלות שם כל כך גדולה והאכזבה גם כן. את לא חייבת להחליט נחרצות על ניתוק טוטאלי, תעשי את זה בקצב שלך שיאפשר לך לפנות מקום לעצמך שתוכלי להיות שווה, טובה, נהדרת ויפה ללא הפידבקים של אביך שממילא אינך מקבלת... יש לך אפשרות ללכת לטיפול? אני מאד ממליצה לך. את צריכה עזרה בלארגן ולאסוף את חייך.

 

[עולם ומלואו 19]

היום נפגשנו...

והיה בסדר. יש לו כוונות טובות גם אם הוא לא מבטא אותן כמו שצריך או מתנהג בילדותיות לפעמים. נכון שהוא גורם לי להרבה כאב לעיתים אך הוא עדיין אבא שלי וקשה לי להסביר את זה אך אני זקוקה לקשר עימו. אני לא תלותית בו אני חיה את חיי לצד קשיים מסויימים במערכת יחסיי איתו אך אין לזה אפקט של גלישה להתנהלותי בחיי היום יום. אני מדברת עם בן זוגי על מה שקשה ופוגע ואח"כ ממשיכה הלאה. למרות כל זה אני לא יכולה לנתק עימו קשר גם לא בהדרגה. זה יסב גם לי וגם לו כאב.