לא יודעת להתמודד

[wingate]

תראה,

אין שום דבר שבא "מחוץ לאישיות" והתנחל בה שאי אפשר לגרש. אם אתה חושב שהבעיות שלך נובעות מטראומה, לחצים וכו' אני בטוחה שטיפול בשיטה שמתאימה לך תוכל לסייע לך ב"גירוש שדים" קטן. אם אתה חושב שזה נובע מהיחסים שלך עם ההורים, או עם הורה יחיד, אתה יודע עכשיו מאיזה כיוון להתחיל את הטיפול. אני חייבת להגיד - טיפול של שלוש שנים שלא האשים את ההורים שלך הוא תופעה עליה עוד לא שמעתי הכי חשוב, לדעתי, שתצא מהמעגל שאולי אתה נתון בו של לכעוס על עצמך בגלל הבעיה, מה שלרוב (כך שמעתי) רק מחמיר את הבעיה, מה שמגביר את הכעס וכו'. לא נשמע לי שאתה א-סקס, בכל אופן. אבל לא נגרש אותך.

 

[תמימות מטעה]

אני בדיוק במצב שלך..

זה בלבול מטורף. שבנים באמת לא מגיעים לשורש העניין אולי במיטה אבל לא מעבר.. לא דעת איך לקרוא לזה לסביות נורמלי לא נורמלי . אחת הבעיות שלנו בחיים זה לחפש הגדרות לכל דבר וזה מה שלא נותן לנו תמנוחה שתכלס מגיעה לנו. מי קבע מה זה נורמלי ומי קבע תמילה לסבית? החברה! את אוהבת בנאדם מסויים תהיי איתו תהיי עם עצמך תהיי מי שאת,כי שתהיי זקנה ותסתכלי אחורה החברה לא תהיי לידך אם עשית משהו "נורמלי" או לא עשית, את זו שתסתכלי על עצמך במראה וכל יום.. בכל אופן לא דעת מה הבעיה הספציפית אם נכון לך להיות לבד עכשיו תהיי על מי את שמה תחבקי תצמך בלילה ואל תשכחי את אפעם לא לבד יש לך אותך הדבר הכי חשוב לך עלי אדמות. בהצלחה!

 

[ממעמקי ליבי]

תדעי לך

רק רציתי שתדעי שאני אומרת "לא נורמלי" זה לא במובן הרע של המילה, אני חושבת שאנחנו אנשים מיוחדים במובן הכי טוב של המילה, כי אנחנו שלמים עם עצמנו.

 

[מאי קרקלי]

היי לך

שלום, אני בת 21, ומעולם ל היה לי חבר.(אני בחורה שנראת טוב- ככה אומרים) לא שלא רצו אותי פשוט אני לא רציתי אף אחד- כנראה מפני שלא ידעתי מה אני רוצה מעצמי. עכשיו נפתחתי יותר ואני כן מעוניינת. והנורא מכל הוא שאני לבד וגם לי עולות המחשבות שאשאר לבד לנצח ושלא אתחתן יותר מדיי. כנראה שיש עוד המון כמוני וכמוך- גם לי לפעמים אומרים "מה את לסבית (מפני שאין לי חבר)" אני אומרת לעצמי מה הקשר?! זה שאין לי בן זוג לא אומר כלום! ןזה דיי מעצבן. לא שיש לי משהו נגד לסביות- שכל אחד יעשה מה שטוב לו. הבעיה היא שגברים בגילי לא רציניים - ככה הבנתי מכמה בחורים שהכרתי- הם ילדותיים וכששואלים אותם אם הם מעוניינים בקשר רציני, הם משתפנים ולא שומעים מהם יותר. אני חייבת לציין שכשקראתי את מה שרשמת אמרתי לעצמי , יואו זה בדיוק מה שאני מרגישה/ חושבת. אשמח אם תפרטי יותר מה עובר עליך ומה את מרגישה . הכי חשוב להיות אופטימי למרות שזה ממש קשה.

 

[עידומורן]

בהצלחה במציאת בן זוג

את מגדירה את עצמך כאמינית?

 

[מאי קרקלי]

שלום עידו

היי, אז זהו שאני לא יודעת איך להגדיר את עצמי. אפשר לומר שכל שנותי הייתי ועדין אמינית- על לא מזמן גיליתי שיש "סוג" של אנשים כאלה בחברה. אבל כרגע אני בחיפוש עצמי - הכוונה היא מגששת בכדי לדעת מהי הזהות שלי.

 

[ממעמקי ליבי]

תקשיבי

אני חושבת שאנחנו במצב די שונה האחת מהשניה, את עד עכשיו לא רצית אף אחד ולא נמשכת לאף אחד (אין לי מושג על העבר המיני שלך), אבל אני מעולם לא מצאתי עניין בסקס ועל כן אנחנו שונות, אני לא מחפשת בנזוג ואת כן... את מחפשת את הקשר את האינטימיות ויכול להיות שגם את הסקס... אני לא יודעת אני לא מכירה אותך... אבל נראה לי שלא ממש הבנת אותי

 

[Personale]

למאי

זה בסדר לא לדעת מה את רוצה מעצמך, אני חושב שהרבה מאיתנו לא יודעים ממש מה אנחנו רוצים מעצמנו (אבל זה כבר נושא לדיון פילוסופי אחר). מה שמאוד מפריע לי אילו הן ההכללות שאנחנו עושים לגבי גברים ונשים. "נשים הן... כך וכך" - "גברים צעירים הם לא רציניים". אני חושב שזה פשוט לא נכון, ואני אומר זאת מניסיון. זה נכון שבגיל צעיר אדם הרבה פחות מגובש עם עצמו, אבל גם בנות ככה ולא רק בנים. לכן, השתמשי בשיפוט שלך ובו בלבד, כדי להבין מה מתאים לך. בגילך גם אני הייתי לבד. יש אנשים שפשוט מתחילים יותר מאוחר מאחרים, ואת עדיין מאוד מאוד צעירה. העולם היום מלא במיניות בכל מקום, ברחוב, בסרטים, בטלוויזיה, בפרסומות, וזה מקשה על אילו הבודדים כי זה גורם לנו להרגיש "לא בסדר", "שונים", וכולי. לכן חשוב שלא תרגישי רע עם עצמך - אולי את אדם מאוד מיוחד שמגיע לו משהו מאוד מיוחד, וקשה למצוא דברים כאלה - קשה אך לא בלתי אפשרי. ואם קשה לך עם זה, סביר להניח שאת כן רוצה בקשר. (רק אציין שאני לא מחליט בשבילך ולא אומר שאת צריכה קשר, ברור שאת בהתלבטות). אני מציע לך, בתור אדם קצת יותר מבוגר עם יום אחד יותר של ניסיון, לא לצפות שעל ההתחלה הכל יסתדר. להיפך, צפי להרבה צרות וכשלונות. למרות שהייתי בטוח שמשהו בי שונה באופן מהותי (שלא לומר דפוק), הכרחתי את עצמי להפתח ולהתנסות. כשהתחלתי לצאת עם נשים באופן רציני, אכלתי המון קש. איכזבו אותי, שיקרו לי, שיחקו בי... מה לא. היו לי המון דייטים ועברו חודשים ארוכים עד שבאמת מצאתי מישהי שהיה לי ממש טוב איתה ושאליה התחברתי. ההישג הזה היה פיצוי אדיר על כל הרע שעברתי בדרך. ואם יורשה לי לתת קונטרה לשוביניזם: לבנות יותר קל למצוא מישהו מכיוון שגברים פתוחים יותר להצעות. נשים היום, במיוחד בגילאים שלי (בסביבות ה30+) כבר מסננות בטירוף ואנחנו הגברים מרגישים תמיד במבחן שבו אנו עלולים להכשל בשניה אחת אם רק נדמה לבחורה שמשהו אצלנו לא נראה לה. ובחזרה לעניינך: לגלות את עצמך זה כמו לקלף בצל - הדבר האמיתי מסתתר בפנים, צריך להסיר שכבות ולהוזיל הרבה דמעות עד שמגיעים לאמת. כדי לדעת באמת אם את א-סקס, את חייבת להתנסות ולהבין מראש שרוב הסיכויים שאת הולכת לאכול הרבה קש. אני מבטיח לך שאת תפגשי בדרך בכל מיני טיפוסים, שהשריטות שלהם ייראו לך כמו עמקים לעומת השריטות שלך יש בראש. התכונני לאכזבות, והשכילי לקום מכל אחת מהן חכמה יותר ולנסות שוב. אם יתמזל מזלך ותתאהבי קשות בבחור, ועדיין לא תרצי בו פיזית - אולי תוכלי לחשוב אחרת.