לא יודעת מה להבין מהקטנה

לא יודעת מה להבין מהקטנה

הקטנים בני ארבעה וקצת חודשים. הקטנה (היונקת הטובה מהשניים) יונקת הנקה מלאה כבר חודש בערך (קצת יותר?) ואחיה שהיניקה שלו לא טובה מקבל את כל השאוב והנקות מזדמנות (כשיש זמן והשד יחסית מלא). ביומיים-שלושה האחרונים אני מרגישה כאילו הקטנטונת לא אוכלת. מספיק לה הרבה פעמים צד אחד ומעט זמן (כמה דקות). בזמן הזה היא אוכלת יפה מאוד (שומעים ומרגישים) ואחרי זה היא מסובבת אליי את הראש ומתחילה לקשקש ולחייך. יכול להיות שהיא פשוט למדה לאכול מהר יותר? או שהיא הפסיקה לאכול? גם יש לה עצירות כבר כמה ימים (עד שלושה ימים לא חריג אצל שניהם), ואני לא יודעת אם היא לא אוכלת בגלל העצירות או שהיא לא עושה כי היא לא אוכלת... אני לא רוצה להתחיל להלחיץ את עצמי עם לשאוב אם היא אכלה רק מצד אחד, אבל גם חבל לי אם יש לי עוד חלב שאף אחד לא יקבל (והוא לא תמיד רעב כשזה קורה). היא רגועה, לא בוכה בין ארוחות (אולי הן קצת יותר צפופות, לא הרבה). מה אני אמורה להבין מזה?

לגבי שאיבות, אני עושה אחת בבוקר ואחת בערב (רבע שעה מכל צד ואז 5 דקות כל צד). אני שונאת לשאוב דו צדדי כי אז אין לי יד לכלום (הודעה זו נכתבת בזמן שאיבה), והיו כמה פעמים שגם היה נראה לי שיוצא יותר כשאני עושה צד צד (בדו צדדית אני עושה 20 דקות משני הצדדים ואז חמש דקות כל צד). אני יודעת שמבחינת ההנקה אני צריכה לשאוב יותר, אבל גם ככה אני מרגישה שהם זקוקים ממני ליותר זמן אמא ושאיבות גוזלות אותו מהם. גם ככה הם מתחלקים.

באופן כללי אני מוטרדת מהמצב הזה וחוסר השיוויון בהנקות. לפעמים יש לי רגשי אשם איך הגעתי למצב הזה, ואולי הייתי צריכה להתעקש איתו יותר או שוויתרתי לעצמי כי היה לי קל יותר. מצד שני אני די שלמה עם הדרך שעשיתי ולא רוצה לבזבז אנרגיות על אשמה עכשיו. בסך הכל בזכות ההנקה שלה יש גם לו כמויות גדולות יותר. למרות זאת, אני שוקלת להפסיק את ההנקה או להקטין אותה משמעותית כשיתחילו לאכול ארוחות מוצקים כי אני לא רוצה להגיע למצב שהם מאוד מודעים לזה שהיא יונקת והוא בדרך כלל עם בקבוק. אני לא רוצה להתחבא בהנקות והוא מקנא כבר עכשיו (אולי אני עובדת על עצמי עם עניין המודעות, הם כבר מודעים לזה). אני מנסה לפצות אותו אבל לא רגועה עם אי השוויון הזה.

ואם כבר התפזרתי לגמרי עם ההודעה הזאת, אז עוד שאלה

אני לא רוצה לשאוב הרבה בעבודה אבל נראה לי שלפחות בהתחלה אולי כדאי שאיבה- שתיים לאורך היום (תשע שעות). אני אמורה להיסחב עם המדלה סימפוני שלי? או שיש פתרון יותר אלגנטי להשכרה?

מתנצלת על האורך, מסתבר שיש לי הרבה יותר שאלות, מחשבות והרגשות ממה שחשבתי...
 
קיצור זמני ההנקה

לפני הכל אני רוצה להצדיע לך. אני קוראת את מה שאת מתארת ורואה לנגד עיניי אמא לתאומים שיוצאת מגדרה כדי להניק ולהעניק לילדים שלה !!! המאמצים שלך מדהימים וכל הכבוד לך !
רק לגבי קיצור זמן ההנקה - רוב התינוקות במשך שלושת החודשים הראשונים יונקים הנקה ארוכה וממושכת שיכולה לקחת סביב ה- 30-40 דקות ואז בערך בגיל שלושה חודשים (אני לא בטוחה לגבי פגים יכול להיות שאצלם זה יותר קרוב לשלושה חודשים בגיל המתוקן) יש שינוי משמעותי במשך ההנקות, משק החלב מתייצב והם יכולים לגמוע את הכמות הנדרשת להם תוך 5-10 דקות !! זו אחת ההקלות שכל אמא מניקה מייחלת לה ובייחוד אמהות שמניקות תאומים . ובקשר לתדירות היציאות - בשבועות הראשונים אכן חשוב שיהיו מספר יציאות ביום אבל בגיל של התאומים שלך יש יונקים שיש להם יציאה אחת לשבוע וזה לגמרי תקין.

ומילה קטנה לרגשות האשם - אני מאד מבינה אותך אבל אני זוכרת שכשהתאומים היו קטנים לא יכולתי לסחוב את שניהם במנשא במקביל (מתישהו הם נעשו כבדים מדיי והגוף שלי כאב מדיי...) והיה ברור שאחד מהם יותר יכול להרגע לבד והשני יותר זקוק להחזקה אינטנסיבית. כל הזמן הייתי אומרת לעצמי וגם להם בקול שככה זה כי הם נולדו שניים ואני רק אחת ואני עושה הכי טוב שאני יכולה. היתה תקופה שהם לא נרדמו בהנקה אלא רק בנדנוד בידיים שלי ואת זה עשיתי בתורות, אחד אחרי השני. יצא שמישהו נאלץ לבכות עד שהרדמתי את אחיו ועוד מיליון פשרות שאמהות לתאומים בעצם גם ליות ר מילד אחד) מכירות. לא אנחנו בחרנו שיבואו יחד (אפילו אם אנחנו שמחות ומבכרות על כך) ולא אנחנו החלטנו מי מהם יצליח יותר לינוק ומי יתקשה וכו'. אפשר רק לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולות ואת זה אני יודעת שאת עושה !! רגשות האשם מושכים אותנו למקומות לא טובים ומקשים עלינו להתמודד עם המציאות כפי שהיא. חבקי ת עצמך ותני לעצמך צל"ש כי את אמא נהדרת !
 
השוואות בין הקטנים

הי חיפאית

איזה יופי שאת מניקה עד עכשיו !! כל הכבוד. נסי לראות את חצי הכוס המלאה - ויש הרבה מה לראות :)
את עושה את המקסימום שאת יכולה בשביל הילדים שלך!! זה המווווון.
אני מאוד מסכימה עם מה שאמא גם כתבה.
רגשות האשם הממלאים אותנו, כאמהות לתאומים - הם כנראה משהו שקיים אצלנו מרגע הלידה, ובעצם - עוד מההריון, וכנראה שזה חלק מהשיעור שלנו כאמהות לתאומים וזה תמיד יהיה שם ואנחנו צריכות ללמוד
לחיות עם זה.את מי נישקתי היום יותר ? את מי הרמתי ראשון ? את מי חיבקתי קודם ? הייתי איתו או איתה יותר ? וכו...
וכשאת קונה משהו לאחד (לא יודעת אם הספקת לחוות את זה כבר, כי הם עוד פיציים..) - עולה מייד המחשבה - מה - לשני/יה לא אקנה ? אפילו שאולי הוא בכלל לא צריך את זה. אבל - ההשוואה הזו כל הזמן נמצאת לנו בקישקעס..
אני חושבת שאנחנו צריכות ללמוד לחיות עם זה ולנסות לשחרר עד כמה שאפשר, כי זה תמיד יהיה שם. אני חווה את זה היום גם כשהם כבר גדולים, ועדיין לפעמים עולות לי השאלות האלה - אולי אני מחבקת אחד מהם יותר / דורשת אחד מהם
יותר ? / יושבת עם אחד יותר על שיעורי בית ? ועוד ועוד..
אני חושבת שאנחנו צריכות להכיר בזה, שזה קיים, שזה חלק מהחיים שלנו כאמהות ולא להילחם בזה.
זה קיים, נראה לי, בכלל באמהות - בהשוואות בין הילדים השונים, אבל כשמדובר בתאומים - זה הרבה יותר בולט, כי הם באותו גיל.
נסי לשחרר קצת את רגשות האשם.. עד כמה שאפשר.. כי זה לא מקל עלייך, זה רק מקשה עלייך עוד יותר.
אני בטוחה ששניהם מקבלים תשומת לב ואהבה אין סופית - וזה מה שחשוב.
אני מחזקת את דבריה של אמא גם - לגבי קיצור הארוחות. בשלב הזה - הגוף שלך כבר התייעל, וגם הקטנה - והיא יכולה להוציא את הכמות שהיא צריכה בזמן קצר יחסית. היא גם הופכת סקרנית יותר לסביבה ומגלה את העולם, וזה בסדר גמור. אל
תדאגי. אם היא רגועה, ישנה טוב ועולה במשקל - הכל בסדר.
אם היא יונקת רק מצד אחד - נסי לשאוב מהשני , או להניק את הבן ממנו- גם זו אפשרות.
לגבי השאיבות - נסי לשאוב כמה שאת יכולה, אם ביום אחד מצליחה לשאוב קצת יותר - יופי, ואם לא - אז לא. אל תלכי עם ראש בקיר בגלל זה. זה לא שווה. הרוגע שלך חשוב יותר מהמלחמה הזו על ההנקה או השאיבה.
את כותבת שהוא מקנא - האם כשאת מניקה את הבת הוא מגיע ורוצה גם ? האם ניסית להצמיד אותו לשד גם ? אפילו אם לא יינק - אם רק ימצוץ קצת או יתפנק עלייך קצת - זה גם יכול להיות נהדר.
לגבי השאיבות - אם תוכלי - נסי לשאוב במהלך יום העבודה, תשע שעות זה הרבה זמן.
אולי תנסי לקחת משאבה ידנית ? היא יותר קטנה וקומפקטית. את יכולה לנסות גם את ה"סווינג" של מדלה, גם היא קומפקטית מאוד.
בני כמה הם יהיו כשאת חוזרת לעבודה ?
 
תודה רבה ועוד שאלות לגבי חזרה לעבודה

כשאחזור לעבודה יהיו בני חצי שנה (כמעט).
אני אנסה לברר קצת מה נהוג אצלנו עם אמהות מניקות. אני יודעת שבמשך ארבעה חודשים אחרי חופשת הלידה בתשלום מגיעה שעת הנקה שמקצרת את היום, השאלה היא האם לגיטימי גם לשאוב במהלך היום וגם לצאת מוקדם. לעניין זה, הרי העניין הוא לא רק מה החוק מאפשר אלא גם מה יהיה מקובל. אשמח לשמוע מה בדרך כלל נהוג.
יש לי משאבה ידנית, עד כמה זה ריאלי להשתמש בה קבוע? אפקטיבי כמו חשמלית?
אגב, שעת הנקה זה לארבעה חודשים מתום 14 שבועות (כמו חופשת לידה רגילה) או מתום 17 שבועות (חופשת לידה לתאומים)?

אני לא בטוחה כמה מבינה ותומכת הסביבה בעניין ההנקה... סביבת עבודה עם קודים די גבריים ותובעניים, ואני מנסה להיות פרגמטית ולא צודקת.
 

יכי67

New member
תשובה לגבי שעת הנקה בעבודה

התקבלה תשובה בפורום סטרמד לגבי שאלה ששאלתי על זכויות בנושא הנקה.
התשובה לא מחדשת לנו הרבה אך כן אומרת שאם את עובדת מדינה הם צריכים לפי החוק לאפשר לך מקום לשאוב ולאפשר לך תנאים כאלה, לא יודעת איפה את עובדת אבל שווה לך לבדוק מולם.
לדעתי מבחינתך חופשת לידה היא זו של תאומים...
בהצלחה!!

מצטטת את התשובה:
עובדת במשרה מלאה זכאית לשעת הנקה במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה.
בשל חשיבותה הרבה של ההנקה לבריאות, מעודד משרד הבריאות את האמהות להניק את תינוקותיהם לתקופה ארוכה, הרבה מעבר לזמן חופשת הלידה הנהוגה בישראל.
בעקבות דיונים ובשיתוף משרד הבריאות, הוחלט כי יש מקום לעשות מאמץ להפוך את שירות המדינה למקום עבודה תומך הנקה, עבור עובדות המעוניינות בכך.לפיכך, נקבעו בפסקה 33.371 לתקשי"ר התנאים המתבקשים לצורך האמור.
במידה שאת עבודת מדינה העניין רלוונטי לגביך וממליצה לפנות לכוח אדם לבדוק זכויותיך.
בברכה,עו"ד לאה דולברג, ויצו

http://www.starmed.co.il/forum-24/msg-3678636
 
למעלה