לא יודעת מה נסגר איתי

[yaldasukar]

לא יודעת מה נסגר איתי ../images/Emo4.gif

בס"ד נכון שאני תמיד אופטימית

ומשתדלת לא לחשוב מחשבות רעות ולא להיכנס לדכאונות, חרדות, לחצים וכאלה.. אבל מכירים את זה שלפעמים זה תוקף אותך, וכל מה שתעשה- לא עוזר?

נמאס לי לשמוע על אנשים שהמחלה חזרה להם

אני אומרת לעצמי שכל אחד זה מקרה אחר ושזה אינדיבידואלי ושאסור לי לחשוב שגם לי זה יחזור.. אבל בכל זאת זה מפחיד כששומעים את זה... מרגיז אותי שיותר נפוץ לשמוע על אנשים שחזר להם- מאשר על אנשים שחלו פעם אחת בלבד וחיים שנים רבות עם בריאות! ועכשיו אני אומרת לכל מי שבסביבתי כמה חשוב לאכול אוכל בריא ומתחילה להרצות לאמא שלי על האוכל שהיא מכינה.. ולפעמים אני חושבת שאולי אני כ"כ אובססיבית בנוגע לזה בגלל כל החרדות שלי - בגלל החרדה שאולי אם אני לא יאכל נכון- זה שוב יחזור.. ואז אני נלחצת מזה.. ואז אני אומרת לעצמי- אולי עכשיו בגלל הלחץ שלי זה יחזור? ומנסה לא לחשוב על זה, אבל זה לוחץ לי על החזה.. וכבר כמה ימים שאני ישנה ממש גרוע ומלאה במחשבות... בא לי למחוק את כל ההודעה הזאת...

לא רוצה להשאיר זכר למחשבות השליליות והבלתי יעילות האלה.. לא רוצה להכניס אחרים לחרדות... אבל אם אני אמחק- איך תתמכו בי?

אז אני שולחת אותה... שיהיה יום טוב והמון בריאות ואושר

 

[yiska11]

היי מותק, מה איתך?

את תמיד אופטימית וזה דבר חשוב אבל לפעמים מותר להיות קצת בבאסה. אנחנו כאן בשביל זה.

את צודקת כשאת אומרת שכל מקרה זה סיפור אחר לגמרי - כל אחד ואיך שהגוף שלו מגיב. אנחנו לא צריכים לחשוב מה יהיה אם...-צריך תמיד לחשוב על ההווה ולחשוב אופטימי.אנחנו צריכים רק להשתדל לעשות מבחינתנו את המקסימום כדי להיות בריאים ויעזרו לנו מלמעלה.

מותק,שתזכי לשנים ארוכות וטובות מלאות רק בריאות ושמחה . אמן

 

[24 ברבלה]

גם לי היו ימים כאלה...

למרות שאני חייבת להוריד בפנייך את הכובע בכול הנוגע להקפדה על תזונה נכונה ומודעות... לי אין את זה.. מצד שני שאני חושבת על זה אני מנסה לחיות את החיים כמו שתמיד חייתי ורציתי. עצם ההתעסקות בתזונה נכונה (שתסכימי איתי... מאוד מאוד קשה אם היית רגילה לאורח חיים שונה) יזכיר לי לדעתי את המחלה ואת "המגבלות" שלי, כביכול (כשאני חושבת על זה אז ממש לא בא לי)... שאני קוראת את מה שכתבתי אני חושבת שזה אולי חוסר אחריות מצידי אבל נמאס לי שהמחלה מכתיבה לי את החיים. אני מרגישה בריאה ומנסה להתעסק יותר בספורט אבל בכול מה שקשור לאוכל שאני אוהבת (ואני אוהבת) אני לא מגבילה את עצמי... יש לזה אגב עוד חסרונות כמו העובדה שנעשיתי

. אני לא מסוגלת לוותר על השתי סגריות שלי ביום ואני גם נהנת מאלכוהול פעם ב... מה שאני מנסה להגיד (ובטח חלק מכם כבר מזועזעים ממני) שאני מאוד מאמינה במה שצריך להיות... אני לא מתגרה בחזרה של המחלה אבל אני לא חיה לפי החוקים שהיא מכתיבה ומה שבטוח אחרי שהכנסתי עצמי למספיק חרדות החלטתי להפסיק עם זה.. מצחיק.. בדיוק אתמול בקבוצת תמיכה דיברנו על קבלת החלטות בחיים ואני אמרתי שאני אף פעם לא בטוחה בהחלטות שאני לוקחת.. במחשבה אחרת אני יכולה להסתכל על ההחלטה שלקחתי ולהבין שאיתה אני מאוד שלמה... אני נפרדת מהמחלה באמונה ותקווה שהיא לא תחזור וממשיכה לחיות את החיים שלי כמו שתמיד אהבתי והרגשתי... ילדה סוכר יקרה תמיד יהיו הנפילות והפחדים וכולנו מכירים את זה, חשוב להמשיך לשמור על האופוטמיות הנפלאה שמי כמוך מכירה ומסוגלת ולהאמין שאת זאת את ובגלל שאת כול כך מיוחדת לך זה לא יחזור! (טפו טפו

אמן) בנימה אופטימית זאת מאחלת רק בריאות לכולנו ותמשיכי לחייך... את הרבה יותר יפה ככה

(לא כתבתי מלא זמן פתאום הכול יוצא החוצה בהודעה אחת....)

 

[מיליתו]

ברבלה, מה שלומך?

נראה לי שאת דווקא במצב די טוב. איזה כיף לחזור לחיים רגילים, נכון? פתאום הכל מלא בכל כך הרבה צבע שלא שמנו לב אליו קודם.

 

[24 ברבלה]

מיליתו מקסימה ../images/Emo24.gif

קראתי מקודם שפספסתי את יום הולדתך... אז באיחור גדול אומנם אבל....

מ ז ל ט ו ב !

המון המון הצלחה וטוב ושמח כי זה מגיע לך הכי בעולם!

 

[24 ברבלה]

ואיך שכחתי... גם לדגנילי!

מזל טוב יקירה

 

[lili the one]

כמוני כמוך ../images/Emo45.gif

"אני נפרדתי מהמחלה באמונה ותקווה שהיא לא תחזור וממשיכה לחיות את החיים שלי כמו שתמיד אהבתי והרגשתי" ומאמינה שמה שצריך לקרות קורה במילא אז אם כבר למה לא להנות ככל האפשר במיוחד שאין אנו יודעים מה יוליד יום?

 

[מיליתו]

זה חלק מהעניין...

החלק המפחיד ביותר בסרטן זה בדיוק מה שאת מדברת עליו. החשש שזה יחזור, החשש מתופעות וסיבוכים שיופיעו פתאום אחרי סיום הטיפולים, ועוד ועוד. להחלים מסרטן זה יחסית החלק הקל וזו רק תחילה הדרך. תראי כמה אנשים נמצאים בפורום הזה אחרי שהחלימו. גם אני החלמתי מסרטן פעמיים. כבר יותר משנה שאני נקייה לחלוטין, ועדין יש לי סיבוכים ובעיות, והמון חרדות לפני כל בדיקה. זה החלק הקשה שצריך להתמודד איתו. זה חלק מהותי מהפורום ומההתמודדות שאחר כך. אני לא יודעת אם באמת מספר האנשים שהסרטן חוזר אצלם הוא כל כך זניח. אם זה היה ממש זניח, זה לא היה מפחיד. את יכולה לאכול נכון, לחשוב מחשבות חיוביות, ולהיות שמחה. כל עוד את מרגישה טוב, נצלי את זה. אף אחד לא יודע מה ילד יום. כמו שדברים רעים יכולים להתרחש פתאום, כך גם דברים טובים... לכי תדעי מה או מי ידפוק לך בדלת.

 

[t w i x i t]

../images/Emo24.gif

מזדהה איתך. האמת אין לי ממש מה להגיד, אני מניחה שזו תקופה כזו וגם היא תעבור... ואם זה מעודד אותך - אז אמרו לי שלחץ לבד לא יכול לגרום לסרטן. חוצמזה עם האופטימיות שלך... תוך כמה ימים את חוזרת להיות שוב מאושרת עם שמחת חיים

 

[ציפורלילה]

אולי זה משהו באויר..

אויר של לפני ראש השנה... ואולי זה משהו שעולה מתוך מה שעברת. כל החרדות האלה הן כל כך טבעיות וזה מתטשטש עם הזמן. אבל לצערי אני לא יכולה להגיד שזה עובר לגמרי. לפני 6 שנים חליתי, לפני שבועיים היתה לי ביקורת, 3 שבועות לפני הביקורת הצלחתי לפתח את כל הסימפטומים של הודג'קינס שאני מכירה, יום לפני הביקורת הצטננתי וגם נפלה עליי תחושת הייאוש הזו שנופלת עלינו מדי פעם. הביקורת עברה בהצלחה, איתה גם כל הסימפטומים והייאוש, להצטננות לקח קצת יותר זמן לעבור. החרדות פוחתות עם הזמן, למה שאת עושה קוראים לקחת אחריות. ואם יום אחד את לא חרדה לא אומר שאת כבר לא לוקחת אחריות, זה רק אומר שאת לוקחת את הדברים קצת יותר בעדינות - עדינות כלפי עצמך כמובן. העננה הזו שקוראים לה סרטן, בעיניי תמיד נשארת. הגודל שלה משתנה, גם הגוון, אבל היא תמיד שם. תמיד משהו ייעצר בתוכנו כשנשמע את המילה סרטן, אפילו אם היא נאמרה בתוך קהל אנשים הומה בקצה אחר של החדר. וכאן זה משתנה, כי אם פעם הייתי שומעת את המילה, הייתי נעצרת ולא תמיד רוצה לדעת, היום אני נעצרת ורוצה לשמוע כי אולי יהיה לי איזה טיפ לתת. תחושת הבטן שלי כרגע אומרת לי להציע לך ללכת לעשות משהו בשביל מישהו. וללכת לעשות מתוך הידיעה שאת עברת משהו ויש לך מה לתת מתוך מי שאת כיום אחרי הסרטן. לגשת למישהו שזקוק ולהציע את עזרתך (וזה אומר לשאול אם את יכולה לעזור, ולא אם הוא צריך עזרה... יכול לעשות את ההבדל בין כן ולא). ראש השנה, סליחות, אמרתי כבר?

 

[suzzan]

yaldasukar

אני כל כך מבינה אותך. זה לגיטימי כל כך. אני חושבת שזה לא מסמל חוסר אופטימיות זה מסמל פחד והפחד לגיטימי, כי מי רוצה לחזור ולהיות שוב חולה כל כך? אז זה נהדר שאת שומרת על האוכל שלך וזה נהדר שאת מנסה להניא אחרים לזבה, כי זה באמת חשוב. למי שחלה ולמי שלא. שמחה שלא מחקת את ההודעה. שולחת לך המון חיזוקים ובריאות סוזאן

 

[yaldasukar]

היום כבר יותר טוב ../images/Emo13.gif ../images/Emo51.gif

בס"ד כל אחת ואחת מכם שיפרה את הרגשתי

(וגם אמא שלי עזרה בלשפר אותה - רק שמעה שאני בדיכאון וסחבה אותי לשופינג

) זה מה זה עוזר כשמזדהים איתך וכשמבינים בדיוק על מה את מדברת.. יסקה, ברבלה, מיליתו, לילי, טוויקסית, ציפור לילה וסוזן- תודה לכם מקרב לב

שמחה להיות חלק מהפורום הכל כך חזק ואמיץ הזה

מאחלת לכולם בריאות ואושר

 

[suzzan]

טוב לשמוע!!../images/Emo13.gif

שרק ימשיך ככה. וגם אם לפעמים נופלים..טוב בשביל זה אנחנו כאן לא?

סוזאן

 

[t w i x i t]

איזו אחוות בנות ../images/Emo68.gif

 

[lili the one]

רק בשורות טובות

ו......השופינג........המרשם הבטוח להעלאת מצב הרוח