לא יודעת מה עושים

לא יודעת מה עושים

אני חיילת, סבתא נפטרה אתמול... אחרי חודש וחצי של סבל ייסורים בבי"ח שלא יצאה ממנו אפילו לא לשעה, לא ראיתי במהלך החודש הזה כמעט את אמא(אני ואמא לבד גרות אבא גר רחוק), כל היום היתה שם, עברה לפני 3 ימים צנתור והצנתור לא עבר בהצלחה, נותחה כל כך הרבה פעמים ביומיים שאחרי. אבל היתה אמורה לחזור היום לסופשבוע זה היה התכנון (היו בטוחים שהצנתור יצליח!) אמא התקשרה אלי אתמול ב12 בצהריים להגיד לי שהיא בהנשמה מלאכותית, אמרה לי כל כך יפה ובעדינות, כל הגוף שלי רעד טסתי לבית חולים והטסתי את אבא גם כן. הלוויה היתה אתמול ב6, חושך וגשם אמא התאפקה והתאפקה ובסוף צרחה כשסגרו את הקבר ואני ניסיתי לכסות את העיניים של אמא, אף פעם לא הייתי בהלוויה. אנחנו לבד אני מנסה לדאוג לנו, אמא לא מראה יותר שכואב לה רק כשהיא לבד אני לא יודעת מה לעשות אניפוחדת שהיא תתמוטט. היא כל היום היתה אצל סבתא. וגם אחיה ואחותה, כל שניה ושניה ופתאום הם איבדו אותה, אמא היתה באה אליה כל יום ומטפלת ודואגת לה להכל גם בבית ומספרת לה הכל, ואמא אמרה בעצב אתמול אין יותר טלפונים. אמרתי לה שנקום היום בבוקר מוקדם לשבעה והיא אמרה "בשביל מה יש לקום". משפחה קטנה, לכולם כואב אבל משתדלים לא לבכות ולא להישבר. אני לא יכולה לשכוח את התמונה של השק השחור שזאת הסבתא הנסיכה שלי בתוכו נכנסת לאדמה, אני לא נרדמת ואני פוחדת שגם לאמא יש סיוטים והיא לא מספרת לי. אני רוצה לעזור לאמא.
 

בלה ענת

New member
../images/Emo189.gifחיילת מוקה

אף אחד לא יכול לייעץ לך איך להתנהג ואיך לעזור לאמא שלך. אני בעצמי איבדתי את בתי לפני כ-10 חודשים. ההתמודדות היא מאד קשה אי אפשר להסביר במילים. אבל אם לך ולאמך יש חברות טובות, משפחה קרובה שאוהבת, תנסו להיעזר בהם. אל תדחו אף אחד שינסה לדובב אתכן. תדברו על סבתא עם כל אחד שמוכן להקשיב. עבורי שיחות על הבת שלי זה כמו גלגל הצלה במים גועשים.תנסי להתנהג כמו תמיד, חבקי את אמא שלך כמה שיותר. חיבוקים זאת תרופה טובה לגעגועים. כל אחד מאיתנו מנסה לא להכאיב למי שנשאר. כל בוקר אני מחכה לשיחת טלפון מבת שלי. מחכה ומחכה........................... תשמרי על עצמך למענך ולמען אימך. אמא של ענת אור מדהימה 06.05.1980-21.02.2007
 

yamkachol

New member
שלום לך Black Hole S u n,

משתתף בצערכן.
כן זה כואב. כן , זה מבלבל. כן, י ש הרגשת חוסר שליטה על החיים. כן, האובדן הינו חויה קשה. לומדים לחיות בלי... אין חוקים. כל אחד לומד (על בשרו), מה מתאים לו , איך הוא מתמודד עם הכאב האיום והנורא של האובדן. איך הוא מתמודד עם האובדן. לומד לחיות איתו. אל תפחדי שאמך תתמוטט. היא כואבת, וזה מתאים . זה טוב שהיא תוציא את כאבה. עזרה , נראה לי מתאימה, כפי שהציעו לך קודמי, להיות איתה, חיבוק (מוסיף המון). לשאול אם רוצה ... חשוב לדאוג לאוכל ושינה. חשוב מאוד. הגוף , מוח, צריך מנוחה. כוחות.
 
למעלה