לא יודע אם זה שייך...
שלום לכולם, אמנם עניין "פעוט" אבל מאוד מעיק עלי... אני חייל משוחרר (3 חודשים), מי שבאיזור הגיל או מעורה בנושא יודע שעבודות לאוכלוסייה כמו שלי היא בעיקר שירות לקוחות בגרסאות שונות.. בכל מקרה, זה קצת רקע. אני ביסודי אדם שמח, חייכן תמידי ואופטימי, אבל אני כרגע עובד בשירות לקוחות של חברה סלולרית כלשהי, ואני סופג מדי יום עצבים של לקוחות ושיחות לא פשוטות שגורמות לי המון מתח, אי סיפוק ותחושה של חוסר רצון לבוא לעבודה (במיוחד בשבת בערב שאני מסתכל על השבוע שקרב ובא). מצד אחד, הקורס שלי, הנציגים האחרים, הראש צוות שלי- כולם אנשים מדהימים. מבחינת תנאים ושכר- זה המקום הכי טוב שאני יכול למצוא. ברור שהרבה יגידו- כ"כ לא טוב? תעזוב. אבל... מצד שני רוב העבודות הן שירות לקוחות. למצוא משהו אחר יקח לי יותר מחודש לדעתי אם בכלל אני אמצא. גם אומרים שיראו בקורות חיים שלי לאחר מכן שעבדתי שנה בחברת X אז זה יתן לי הרבה. מה אני עושה? איך אני יכול להעביר את ההרגשה הפנימית הלא טובה הזו?
שלום לכולם, אמנם עניין "פעוט" אבל מאוד מעיק עלי... אני חייל משוחרר (3 חודשים), מי שבאיזור הגיל או מעורה בנושא יודע שעבודות לאוכלוסייה כמו שלי היא בעיקר שירות לקוחות בגרסאות שונות.. בכל מקרה, זה קצת רקע. אני ביסודי אדם שמח, חייכן תמידי ואופטימי, אבל אני כרגע עובד בשירות לקוחות של חברה סלולרית כלשהי, ואני סופג מדי יום עצבים של לקוחות ושיחות לא פשוטות שגורמות לי המון מתח, אי סיפוק ותחושה של חוסר רצון לבוא לעבודה (במיוחד בשבת בערב שאני מסתכל על השבוע שקרב ובא). מצד אחד, הקורס שלי, הנציגים האחרים, הראש צוות שלי- כולם אנשים מדהימים. מבחינת תנאים ושכר- זה המקום הכי טוב שאני יכול למצוא. ברור שהרבה יגידו- כ"כ לא טוב? תעזוב. אבל... מצד שני רוב העבודות הן שירות לקוחות. למצוא משהו אחר יקח לי יותר מחודש לדעתי אם בכלל אני אמצא. גם אומרים שיראו בקורות חיים שלי לאחר מכן שעבדתי שנה בחברת X אז זה יתן לי הרבה. מה אני עושה? איך אני יכול להעביר את ההרגשה הפנימית הלא טובה הזו?