לא יודע מה לעשות כבר....

דייי2

New member
לא יודע מה לעשות כבר....

התגייסתי לפני כחודשיים בערך, לטירונות 02 בטירונות עצה היה לי קשיים והייתי מדוכא ,אבל אמרתי לעצמי זה בסדר יעבור סבלתי שם נורא ואם כל הגימלים שהצלחתי לקבל עברתי את זה בסופו משל דבר בכיתי לא מעט יותר מפעם ביום והייתי דיי בודד התחברתי אוליי אם 2 אנשים מאז סוף הטירונות הציבו אותי בבסיס רחוק מהבית לתפקיד של שבוע שבוע סיימתי את הטירונות לפני 20 יום ומאז אני רק בגימילים כי אני לא רוצה להגיע לשם. אני מרגיש על הפנים ,אני בוכה כל הזמן אם עצמי ,לא צוחק יותר,לא נהנה ,כל מה שישי לי בראש זה איך לצאת משם ,מה אני יעשה אם אני יהיה שם,רבתי אם ההורים שלא מבינים אותי שאני באמת סובל רבתי אם חברים כי אני לא עונה להם ולא רוצה יותר לעשות כלום התרחקתי מחברה כי אני מרגיש שאני מעיק עליה והיא סובלת בגללי אני לא יודע מה לעשות כבר אבל אין לי יותר כח.. נמאס לי מהמצב הזה נמאס ליש אנשים רואים אותי ככה
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
../images/Emo60.gif

משתבלל והולך.... יקר אנחנו מרגישים איך תנועת הספירלה מכנסת אותך פנימה ..כשנראה שאתה הולך ומתנתק מאילה שאוהבים אותך, הורים, חברים, חברה... מתרחק, מתכוונן פנימה, מסתגר, מתכנס... נראה שאולי עכשיו מגיע הזמן שמתאים לך אולי לנסות בכול הכח להתנגד לתנועת השבלול ולנסות לבקש עזרה ביחוד וגם כשזה קשה.. אולי דווקא פניה כזו יכולה להוסיף לך כוח להתמודד עם הסבל והניתוק .. אולי שיחה מכוונת מאפשרת לנקות את המערכת מכול האי הבנות.. אולי אם יהיה מקום ויש בך האומץ לאפשר , יהיו שם יקירים שאוהבים אותך.. אולי שווה לך להניח להם להתקרב ול"חבק".. מכאן אנחנו מלווים אותך מקווים שיהיה בך כוח להמשיך ורוצים לשמוע על הקורות אותך.. שולחים לך קישור שאולי ירחיב ומהרהרים אולי גם שיחה אישית מתאימה...
 
למעלה