לא יודע מה לעשות עוד...

Himmelfarb

New member
לא יודע מה לעשות עוד...

אני מרגיש שכל יום מחדש זאת התמודדות מחדש עם החיים האלה- ואני מרגיש שהם מאוד קשים. אין כמעט שום דבר טוב בחיים שלי- בנוסף לאספרגר יש לי גם OCD, והרבה פעמים, כשאני נמצא בחוסר מעש, אני מתחיל להתמלא במחשבות- על חוויות שחוויתי בעבר, על אנשים שנפגעתי מהם או שהרגשתי שדוחים אותי. אני לא מסתדר עם המשפחה שלי, ואני גם לא עצמאי- אני לא יכול לנסוע לחו"ל לבד, יש לי קצת קושי להתמצא במרחב- וקשה לי קצת בנסיעה באוטובוסים ורכבות. אני הרבה פעמים מרגיש שאני לא רצוי בשום מקום ושאף אחד לא רוצה קשר איתי או מעוניין להתחבר איתי- שאף אחד לא מבין אותי פשוט כי אין לי כמעט קשר עם אף אחד (בחיים האמיתיים הכוונה, לא בפייסבוק). אני מאוד רוצה שאנשים אחרים יעריכו אותי ויקבלו אותי כמו שאני, אבל זה לא קורה הרבה, כי אנשים בדר"כ לא מביעים בי עניין, והיו לי קשיים משמעותיים עם אנשים ברוב המקומות שהייתי בהם- והרגשתי בהם שלא הבינו אותי נכון או שלא פירשו נכון את ההתנהגות שלי. אני מרגיש הרבה פעמים שאין לי כוח לעשות כלום, שכל יום מחדש זאת התמודדות מחדש עם החיים האלה, וזה גם מפריע לי שאני לא מסתדר עם המשפחה שלי, כי לא רק זה שאין לי חברים, אני גם לא מתחבר לאמא שלי ולאחותי ולאף אחד מהמשפחה שלי.
 
זה ממש אני בול

אתה צריך לנסות להכיר אוטסטית עדיף ואולי ליצור איחה קדר זוגיות יכולה לסייע לך עם הבדידות זה גם מה שאני מאחל גם לעצמי
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כשאתה אומר "מה לעשות עוד"
למה אתה מתכוון?
מה כבר ניסית לעשות כדי לחולל שינוי חיובי בחייך?
&nbsp
זוכרת שביטאת תחושות דומות בעבר
וכלמיני אנשים הציעו לך כיווני חשיבה שונים.
האם כולם לא מתאימים לך?
מדוע?
שואלת כי אם נבין מה לא מתאים ומדוע-
מה ניסית ולא הועיל ומדוע
או לא ניסית כי מראש מרגיש לך לא נכון, ומדוע-
אולי זה יסייע לדייק בחיפוש
 

arana1

New member
הרבה מאתנו במצב שלך בדיוק

שזה אומר שאין לנו פתרונות אחרת היינו במקום טוב יותר,
מה שאני עושה זה לנסות לברר את הסיבות למצב הזה,
בין היתר דרך נסיון ליצור קשר עם אוטיסטים אחרים ודרכו לקדם פרשנות שתאיר לי קצת יותר מהפרשנות הנורמטיבית והמקובלת שהיא סתם זבל בשבילי (אפילו פחות מזה כי זבל לפחות עוזר לפרחים לצמוח וזאת הנורמטיבית חונקת כל מה שמנסה לפרוח למוות)
 
למצוא מקום שיאהבו אותך כמו שאתה

התחושה שאתה מתאר מוכרת לי, ויש רבים שחשים כמוך. אינני יודעת בן כמה אתה, אך נראה לי שכדאי לך לנסות להיות במסגרת שבה אנשים במצבך, שם תרגיש שייך, ושם יקבלו אותך כמו שאתה. זה יחזק אותך ויתן לך את הכוחות לתפקד גם מחוץ לאותה מסגרת.
 
למעלה