לא יוצאת לי מהראש התינוקת האומללה שמתה באוטו

[S r 35]

לא יוצאת לי מהראש התינוקת האומללה שמתה באוטו

זה כל-כך נורא! מוות מיותר ואכזרי כל-כך. ממש להישרף חיים בתוך מלכודת האש הזו של אוטו סגור בשיא החום של הצהריים. איך... איך... איך... איך דבר כזה קורה???? לא מסוגלת לתפוס. איום ונורא!

 

[דנייייאלה]

אין מילים ... עצוב...../images/Emo7.gif

 

[לולי72]

אבא אידיוט ומפגר, ותסלחו לי

ממש דפוק, אני מנסה להבין איך הוא שכח את התינוקת שלו. מה הוא לא מסתכל במראות? הוא לא זכר שהוא לקח אותה איתו? מה היא קפצה לו לאוטו? בעלי אומר שהוא היה מתאבד במקום האבא.

 

[S r 35]

מאז שהפכנו להורים

פיתחנו - הזוגי ואני - הרגל מותנה: בסוף כל נסיעה אנחנו מפנים את הראש אחורה, לעבר הכסאות של הילדים. והאמת, כל-כך התרגלנו לזה שהם באוטו איתנו עד שכשהם לא שם זה מרגיש לנו מוזר. מה שקרה הוא אסון נורא

ליבי עם ההורים - כן, גם עם האבא - על שאיבדו בת באופן נורא כל-כך. ואסונות מתרחשים: אני לא רוצה להתיימר ולהגיד שאנחנו טובים יותר, שלנו זה לא יכול היה לקרות .... אבל, אני חושבת שברגע שהופכים להורים מתחדד מאוד מושג האחריות. האחריות שיש לי עכשיו כאמא שונה מכל סוג אחריות שידעתי בעבר.זו אחריות למישהו (במקרה שלי לשניים) שתלוי בי לחלוטין ולפחות בתקופה הראשונה לחייו הוא חסר אונים לגמרי ונותן בי אמון מלא לגמרי. זו אחריות טוטאלית וזו אחריות כבדה. ואחריות כזו יכולה למנוע אסונות כאלה. הסיפור באמת עצוב.

 

[אלן 1 היחידה]

אחריות כבדה,ואחריות בכלל כשאתה הופך להורה.

ואולי הוא חשב שהוא קופץ לשנייה,,,לא,גם זה לא מסתדר לי,, ולפני שילדיי נולדו(שהחלטתי להיות אימא )חשבתי באופן שונה,העזתי יותר,,, היום כשיש לי 2 ילדים האחריות עצומה,אני לא מעיזה מה שהעזתי קודם,יותר זהירה לחיי,,חוששת ,נכון יותר שקולה יותר. אני בקשר איתם כל הזמן,גם כשהם ישנים אני בודקת נשימה(עד גיל 18 מבטיחה להפסיק),,לא מנסה לומר שאני טובה יותר,קטונתי,אבל מדברת מרחשי ליבי על האחריות הכבדה שיש לי כלפיי ילדיי.ולא כל אחד מבין את זה. אילנה

 

[אלן 1 היחידה]

שרה היקרה,הוצאת לי המילים מהפה,כל הלילה חשבתי

על זה,ולפנות בוקר,,לא יודעת למה,, נשרף לי הלב,,לא שופטת אבל,,מה זה שכחת?? מה זה חבילת במבה?? לא נתפס לי,ולא מקנאה בהורים האלו, בלי קשר אלי באופן אישי,אני מחוברת לילדים מטבע הדברים כי אני מגדלת לבד, ואני טרודה בהמון דברים,,אבל,,,, אני עם שניהם כל הזמן ואפילו בבריכה שבני יודע לשחות אני כל הזמן בקשר עין איתו, גם אם אתה טרוד במיליון דברים אוקיי,,אייך אפשר לצאת מרכב==ולשכוח את ילדך..בשר מבשרך,, (אני מקווה שהיא לא סבלה)

שבת טובה אילנה

 

[S r 35]

זהו...שהיא סבלה מאוד ../images/Emo7.gif

זו אחת מצורות המוות האכזריות והנוראיות ביותר. וזה מה שהופך את כל הסיפור לנורא עוד יותר. יהי זכרה ברוך

 

[dafgol]

עצוב וכואב כל כך ../images/Emo7.gif../images/Emo14.gif כל כך נורא

 

[S r 35]

זה מה שעבר על התינוקת ../images/Emo7.gif

הדברים קשים מאוד לקריאה (אני לא הצלחתי לקרוא עד הסוף ...) אבל אם זה מה שיגרום להורים להעיף מבט על כסאות הבטיחות מאחורה לפני שהם יורדים מהאוטו ולהיות קצת יותר ערניים, אולי טוב שהדברים מובאים ... האסון בשער העמקים

 

[S r 35]

ובחום הזה כמעט שעברנו תאונת דרכים הבוקר../images/Emo57.gif

בצומת ממש ליד הבית שלנו. חצינו אותה בירוק ואז ראינו אוטו חוצה את הצומת באדום במהירות לעברנו. פחד אלוהים! אנחנו היינו במצב שלא יכולנו לעשות כלום. לא היה לאן "לברוח" מפניו. הוא בלם ברגע האחרון. עוד שניה הוא היה נכנס בחלק האחורי של האוטו שלנו ואני ממש לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אילו ....

הזוגי אומר שהוא בטח חלם ולא שם לב שהרמזור שלו אדום. מפחיד!!!!!

 

[dafgol]

אלוהים אדירים ../images/Emo5.gif העיקר שאתם בסדר עכשיו |חמסה

 

[אלן 1 היחידה]

שרלהל'ה,,עכשיו שברת לי לגמרי את הלב.

 

[דנייייאלה]

שרוש'....

תודה לאל שהכל נגמר בשלום

!!!

 

[S r 35]

תודה יקירתי

אכן, זו הייתה חוויה מפחידה

וטוב שהיא הסתיימה בשלום כי היינו עם הילדים - שישבו כמובן בחלק האחורי של המכונית - והם היו עלולים, חלילה, להיפגע. היום "התבשרתי" שחברה אחרת שלי עברה תאונה ביום רביעי האחרון, ברחוב מוריה שהוא הציר המרכזי של הכרמל. היא חלמה ולחצה על הגז במקום על הברקס לפני רמזור. לכל הנוסעים באוטו (כולל הילדים) שלום. האוטו עצמו במוסך בינתיים. בחום הזה נראה לי שאנשים עושים, באמת, יותר שטויות על הכביש. וצריך כל-כך להיזהר! מפחיד! מה עוד היה לי השבת הזו.... לא יצאנו מהבית. היינו מחוברים למזגן. ואני התחברתי ל

חדש ("יער נורווגי"), שנראה מבטיח. מאוחר יותר "ביליתי" לצערי בבית החולים רמב"ם": הלכתי יחד עם עוד חברה לבקר חברה משותפת שלנו, שהבת שלה (בת שלוש וחצי) מאושפזת שם כבר מיום חמישי. מדובר, למי שזוכר/ת, באותה חברה שלי שעברה אירוע סרטן בחורף האחרון. היא בסדר היום

אבל הילדה שלה חולנית ומתאשפזת ברמב"ם כל שני וחמישי. אז הלכנו לשבת איתה קצת, להקל עליה ולהעביר לה את הזמן. כל-כך לא נעים. כל-כך מדכא להיות שם. מקווה שהילדה תשתחרר הביתה, בהקדם. שיהיה שבוע טוב לכולם.

 

[frige]

בהחלט עצוב, קורע את הלב ממש

אין הרבה מה להוסיף. שרה - בקשר למסר, צודקת בכל מילה. יום נפלא

שרית

 

[דנייייאלה]

../images/Emo10.gif מאד