חרסינה משורינת
New member
לא יכולה יותר לשמוע
על "אנשים רגישים".
אני כל הזמן נתקלת בשיח הזה מצד אנשים מובנים מאוד, קוהרנטים מאוד ,עמוקים מאוד שמתארים-
"אנחנו דבר אחר" . אני לא יכולה יותר לשמוע את זה כי פשוט נמאס לי .
וזה בעצם לא נגד הרצון להיות מובנים אבל לפעמים נדמה לי כאילו עצם הנוכחות של התיוג התמידי הזה בעיקר "מזיקה" אם משאירים אותו זמן רב מדי בתודעה.
לא נדמה לי שאנשים שונים כל כך ממה שהם מתארים - כן בטוח תמיד היו אנשים שהתנהלותם והמבע שלהם לצרכיהם היה מאוד מאוד יוצאת דופן לעומת כלל סביבתם וגם הבנתם הייתה כזו או אחרת .בלי ספק שכך...
אבל מעולם לא חינכו אותם להביט בעצמם כצורת חיים נבדלת, כמין עוף מוזר, כגזע אחר. זה טיפשי . כנ"ל להפך החוד מחט של המצפן שאומר למי שלא בהגדרה- אתה שונה והוא המוזר. זה טיפשי. זה פשוט לא קיים באמת לדעתי.
למה אני אומרת את זה ?
משתי סיבות.
ראשית גם כשמגלים שאני טבעונית אנשים נותנים לי את אותו מבט וגישה,
הם תמיד סופקים כפיים מעט מחשבתית , הם תמיד מביטים במבט מלוכסן בתמיהה, שואלים שאלות, בודקים את השטח מה מותר ומה אסור לדבר על חיות , מבררים את הגעגוע לבשר- בקיצור מקצים לי מקום חייזרי בקיום אנושי.
אז אני חושבת שאני רואה את זה כמעט בכל פעם ופעם כשמישהו מקבל תגית "שונה" והוא יכול להראות אותו דבר ואפילו להשמע אותו דבר - די בדבר כל כך פעוט כמו מה הוא מכניס לפה כדי שהשדים יתחילו לרקוד.
אז אני אומרת שזה מטופש . זה לא באמת שמישהו מבין משהו חברתי .
גם זו פיקציה. הנה יצא לי להתחבר מעט לנ"ט לאחרונה ולשאול אותם שאלות מאוד קונקרטיות למה אדם מגיב ככה, למה הם מרגישים ככה, מה לדעתם הוא ניסה להגיד. אין בכלל הבנה "מפותחת" יותר-
רק הדרך "לשחרר" דברים מפותחת יותר (ולא בטוח שלטובה).
אם אתה שואל אותו למה הוא כל כך מקלל או מקצין? הוא לא יודע "אבל יש כאלה אנשים" , אם אתה שואל אחר למה לדעתו הוא נראה כאילו הוא אחוז בתשוקה איומה- "כי בטח אוהב אותה" , אם אתה רואה אדם שכל מחשבתו לגמרי שונה וממש די בטוח שהבדידות שלו נובעת מזה שהוא באמת אפילו בניסיון לברר שונה מהכל אבל הוא מספיק דומה לעבור בלי תיוג - אז הוא פשוט "בקטע שלו".
זה לא כאילו מבינים . זה שלומדים לשחרר.
האם יש לזה יתרון?.
במידה מסוימת כן , לא להתערב ולתת לאחר לתקתק את שלו כי בדרך כלל אין לו חריגה מספק חיצונית שמאפשרת לעצור אותו בתיוג ולכלוא אותו במילה.
מצד שני זה מאוד שטחי גם וחסר יכולת להסיק ולהפיק משהו על העולם.
המסקנה שלי שהתיוגים האלה הם זבל של טוהר המידות שמנסה להיות "מתחשב" אבל אינו כך בכלל. יש שונות כלשהי בין כל בני האדם אחד מהשני לא בין אוטיסטים לנ"ט ולא ברור בכלל מה הגבול של אלה. עד שלא ימצאו הגדרות חכמות מאלה שמשקפות טוב יותר מהות אנושית אני לא רואה סיבה להשלים עמן.
כולנו בני אדם גם בכיוון האוטיסטי וגם בכיוון הלא אוטיסטי.
ולא , זו לא קלישאה זה הדבר הכי קשה להבנה.
על "אנשים רגישים".
אני כל הזמן נתקלת בשיח הזה מצד אנשים מובנים מאוד, קוהרנטים מאוד ,עמוקים מאוד שמתארים-
"אנחנו דבר אחר" . אני לא יכולה יותר לשמוע את זה כי פשוט נמאס לי .
וזה בעצם לא נגד הרצון להיות מובנים אבל לפעמים נדמה לי כאילו עצם הנוכחות של התיוג התמידי הזה בעיקר "מזיקה" אם משאירים אותו זמן רב מדי בתודעה.
לא נדמה לי שאנשים שונים כל כך ממה שהם מתארים - כן בטוח תמיד היו אנשים שהתנהלותם והמבע שלהם לצרכיהם היה מאוד מאוד יוצאת דופן לעומת כלל סביבתם וגם הבנתם הייתה כזו או אחרת .בלי ספק שכך...
אבל מעולם לא חינכו אותם להביט בעצמם כצורת חיים נבדלת, כמין עוף מוזר, כגזע אחר. זה טיפשי . כנ"ל להפך החוד מחט של המצפן שאומר למי שלא בהגדרה- אתה שונה והוא המוזר. זה טיפשי. זה פשוט לא קיים באמת לדעתי.
למה אני אומרת את זה ?
משתי סיבות.
ראשית גם כשמגלים שאני טבעונית אנשים נותנים לי את אותו מבט וגישה,
הם תמיד סופקים כפיים מעט מחשבתית , הם תמיד מביטים במבט מלוכסן בתמיהה, שואלים שאלות, בודקים את השטח מה מותר ומה אסור לדבר על חיות , מבררים את הגעגוע לבשר- בקיצור מקצים לי מקום חייזרי בקיום אנושי.
אז אני חושבת שאני רואה את זה כמעט בכל פעם ופעם כשמישהו מקבל תגית "שונה" והוא יכול להראות אותו דבר ואפילו להשמע אותו דבר - די בדבר כל כך פעוט כמו מה הוא מכניס לפה כדי שהשדים יתחילו לרקוד.
אז אני אומרת שזה מטופש . זה לא באמת שמישהו מבין משהו חברתי .
גם זו פיקציה. הנה יצא לי להתחבר מעט לנ"ט לאחרונה ולשאול אותם שאלות מאוד קונקרטיות למה אדם מגיב ככה, למה הם מרגישים ככה, מה לדעתם הוא ניסה להגיד. אין בכלל הבנה "מפותחת" יותר-
רק הדרך "לשחרר" דברים מפותחת יותר (ולא בטוח שלטובה).
אם אתה שואל אותו למה הוא כל כך מקלל או מקצין? הוא לא יודע "אבל יש כאלה אנשים" , אם אתה שואל אחר למה לדעתו הוא נראה כאילו הוא אחוז בתשוקה איומה- "כי בטח אוהב אותה" , אם אתה רואה אדם שכל מחשבתו לגמרי שונה וממש די בטוח שהבדידות שלו נובעת מזה שהוא באמת אפילו בניסיון לברר שונה מהכל אבל הוא מספיק דומה לעבור בלי תיוג - אז הוא פשוט "בקטע שלו".
זה לא כאילו מבינים . זה שלומדים לשחרר.
האם יש לזה יתרון?.
במידה מסוימת כן , לא להתערב ולתת לאחר לתקתק את שלו כי בדרך כלל אין לו חריגה מספק חיצונית שמאפשרת לעצור אותו בתיוג ולכלוא אותו במילה.
מצד שני זה מאוד שטחי גם וחסר יכולת להסיק ולהפיק משהו על העולם.
המסקנה שלי שהתיוגים האלה הם זבל של טוהר המידות שמנסה להיות "מתחשב" אבל אינו כך בכלל. יש שונות כלשהי בין כל בני האדם אחד מהשני לא בין אוטיסטים לנ"ט ולא ברור בכלל מה הגבול של אלה. עד שלא ימצאו הגדרות חכמות מאלה שמשקפות טוב יותר מהות אנושית אני לא רואה סיבה להשלים עמן.
כולנו בני אדם גם בכיוון האוטיסטי וגם בכיוון הלא אוטיסטי.
ולא , זו לא קלישאה זה הדבר הכי קשה להבנה.