לא יכולה יותר עם התחושת לבד המעיקה
הזאת. אני לבד כל הזמן, וגם שאני עם מישהו אני מרגישה לבד. גם כשאני מוקפת בלמעלה מ40 אנשים שאני יכולה להחשיב באמת כחברים טובים שלי ומתוכם 10 חברים ממש ממש קרובים אלי, עדיין אני מרגישה לבד. זה מעיק וזה גורם לי לראות לשבת ולבכות, כמו שאני עושה עכשיו שאני כותבת את ההודעה. אתמול, פגשתי מישהו, ועד שהכרתי מישהו שבאמת מוצא חן בעיני ובאמת הרגשתי את החיבור, שיכול להיות שזה זה... התברר לו שהוא צריך לטוס לחו"ל מטעם העבודה. למה זה קורה? עד כמה אני אוכל לסבול את התחושה הזאת עד שאני ככה, פחות טובה מכולם, לבד יותר מכולם במשך שנים למרות שאני כל כך משתוקקת להקשבה ולחיבוק האוהב הזה. לא יכולה להמשיך לכתוב, חייבת להירגע.
הזאת. אני לבד כל הזמן, וגם שאני עם מישהו אני מרגישה לבד. גם כשאני מוקפת בלמעלה מ40 אנשים שאני יכולה להחשיב באמת כחברים טובים שלי ומתוכם 10 חברים ממש ממש קרובים אלי, עדיין אני מרגישה לבד. זה מעיק וזה גורם לי לראות לשבת ולבכות, כמו שאני עושה עכשיו שאני כותבת את ההודעה. אתמול, פגשתי מישהו, ועד שהכרתי מישהו שבאמת מוצא חן בעיני ובאמת הרגשתי את החיבור, שיכול להיות שזה זה... התברר לו שהוא צריך לטוס לחו"ל מטעם העבודה. למה זה קורה? עד כמה אני אוכל לסבול את התחושה הזאת עד שאני ככה, פחות טובה מכולם, לבד יותר מכולם במשך שנים למרות שאני כל כך משתוקקת להקשבה ולחיבוק האוהב הזה. לא יכולה להמשיך לכתוב, חייבת להירגע.