לא יכולה יותר

Raindrop23

New member
לא יכולה יותר


לא יכולה יותר ככה. כל הזמן חוסר שקט, חרדה, ייאוש. עד שאני כבר מתחילה לעשות משהו טוב אז זה לא מחזיק מעמד.
נמאס לי כבר. החיים שלי זה לא חיים כבר מזמן. אם אני לא יכולה לקבל את החיים שלי בחזרה אני מעדיפה להיעלם וזהו.
לא להזמין משטרה בבקשה, אני לא אעשה כלום, אף פעם לא עשיתי כלום וזה לא הולך להשתנות.
 

Lady Stark

New member
מותק

בואי דברי איתנו.
מניסיון שלי, כשמוציאים את המחשבות הקשות החוצה זה עוזר.
במיוחד המחשבות על היכולות שלך. תני לנו לנסות להפריך אותן.
 

Raindrop23

New member
היי ליידי
טריגר

יש לי מועקה שלא נגמרת. אני מדוכאת ומיואשת. במשך שנים ניסיתי המון תרופות והמון טיפולים. אני רוצה את החיים שלי בחזרה.
ואם לא אז זה לא חיים. אני רוצה להיות רזה כמו פעם. מתחילה דיאטה ומפסיקה אחרי יומיים. מתחילה הליכון ולא מסוגלת להמשיך.
יש לי תסביכים שאני לא מסוגלת יותר להתמיד בשום דבר, לא מסוגלת להתחיל כלום ואם כבר מתחילה אז לא מסוגלת להמשיך.
פעם הייתי לוקחת משימה ומסיימת עד הסוף כל דבר. פעם הייתי שווה, רזה, יפה, היו לי חיים. היום אני אפס, לוזרית. שמנה פאתטית.
שונאת את עצמי ושונאת את החיים שלי.
 

Lady Stark

New member
הכי רחוקה מלהיות אפס

תשמעי. זה ממש מוכר לי, שאת כועסת על עצמך על מה שאת עוברת. מאשימה את עצמך בקשיים בתפקוד ובענייני הדיאטה.

אבל שום דבר מזה לא ביקשת או רצית. הסיפור שלך באמת קשה ועברת חתיכת טראומה.
את היום הניפך הגמור מאפס. את סובלת מפשעים שמישהו אחר ביצע וחווה קשיים לגיטימיים שכל בחורה במצבך חווה.
ובגלל שהסבל שלך כל כך הגיוני, בואי תנסי להפסיק לכעוס על עצמך עליו ולנסות להפנות קצת חמלה כלפי עצמך.
תנסי אולי לחשוב מה היית אומרת לחברה טובה שעומדת מולך אחרי שהיא עברה את כל מה שאת עברת.
לי זה עוזר לפעמים.

את בסדר גמור. מישהו שיכנע אותך שאת לא, ושהגיע לך להיפגע ככה.
אבל את היית בסדר ואת לא מקולקלת. לצאת מטראומה כזאת מבלי להיפגע, ז-ה לא נורמטיבי. לא איך שאת מגיבה עכשיו.
אין מה לעשות מתוקה. הצעד הראשון הוא תמיד להבין מה עבר עליך ולסלוח לעצמך על זה. משם הדרך היא רק למעלה.
 

Raindrop23

New member
קשה

קשה לי לסלוח לעצמי וקשה לי לאהוב את עצמי ולהיות רכה לעצמי.
כל פעם אני מנסה את זה ומנסה לחשוב חיובי ואז שוב פעם השליליות חוזרת והשנאה העצמית חוזרת.
כמו שאמרתי, אני לא מצליחה להתמיד בכלום, גם לא במחשבות. המחשבות השליליות והרעות משתלטות ואני חסרת אונים מולן.
אני צריכה לעשות משהו ואני לא מסוגלת לעשות כלום מרוב חוסר שקט ומועקה.
ובנושא אחר, נתתי יותר מדי דברים לאחותי ובעיקר לאחיין שלי, עכשיו אני מתחרטת אבל מאוחר מדי.
ועכשיו בא לי לקנות לעצמי דברים כמו שנתתי לו בתור פיצוי לעצמי.
יש לי אובססיות וכל הזמן בא לי לקנות דברים אבל הכסף פוחת ואמא שלי לא רוצה שאקנה כל הזמן שלא אשאר בסוף בלי כסף.
 

Lady Stark

New member
היי שוב

הנתמדה בחמלה שאת מנסה להרגיש כלפי עצמך היא לא דבר קל.
תביני שהתחושות והמחשבות האלה הן לא רצוניות. אין לך מה להתאכזב מעצמך כי הן מגיעות בצורה בלתי נשלטת. בייחוד אם כמו שאמרת את סובלת גם מאוסידי מחשבתי.
מה שלי עוזר זה להגיד לעצמי כמו מנטרה: ״אין לך מה לבחון את עצמך. לא לבחון את עצמך. הכל בסדר ואת לא בסכנת חיים. את לא צריכה לבחון״.
כי בתכלס, מהן המחשבות האלה? בדיקות בלתי פוסקות של עצמנו. ״איך אני עכשיו? ועכשיו? ועכשיו? ומה אם... ואולי אני כזאת... או כזאת...״
תנסי להבחין מתי את בוחנת את עצמך ובהדרגה להרגיע את דפוס החשיבה הזה. וכן, הדפוס הזה יחזור וינסה לערער אותך שוב. כי שוב, זה בלתי נשלט כרגע. אבל תמשיכי להרגיע. דרושים כמה ימים של התמדה כדי לצאת מאפיזודה כזאת.

את כבר לא בטראומה. היא מאחורייך, מתוקתי.
 

Raindrop23

New member
תודה שוב

תודה על העצות הטובות. זה נשמע הגיוני אבל קשה לי ליישם דברים אפילו שהם הגיוניים ואני יודעת שהם יכולים לעזור.
אני עייפה מהכל ומזמן אין לי כוחות להילחם בעצמי ובמחשבות שלי ובכלל בכלום. ומשום מה אני מרגישה שאני עדיין בטראומה וזה קשה.
 

Lady Stark

New member
הטראומה מחיה את עצמה

זה העניין בפוסט טראומה.
אני מבינה שכרגע קשה לך ליישם את זה. אבל תנסי פה ושם. בלי התחייבות, רק תנסי בכל מיני רגעים.
לאט לאט, מותק.
 

Raindrop23

New member
קשה לי
(טריגר)

קשה לי. אני לא מרגישה טוב, אין לי מצב רוח ויש לי חוסר שקט. בקיצור חראגיל.
כל הזמן בא לי לקנות דברים. אין לי אנרגיות לכלום. נמאס לי מזה כבר, נמאס מהכל.
 

Raindrop23

New member
לא יודעת כבר


לא יודעת כבר מה טריגר ומה לא, יש קו דק בין לא טריגר לטריגר ואני לא רוצה שאחרי זה יגידו לי למה לא רשמת טריגר... לא משנה.
 

Lady Stark

New member
הי מתוקה

אני מבינה שאת מתמודדת עם התמכרות לקניות?
אני לא מבינה גדולה בנושא הזה אבל יכול להיות שאם תלכי לקנות משהו זול וקטן, שאת באמת צריכה ולא סתם לשם הבזבוז, זה יעזור? אולי לנתב את חוויית הקניה למשהו מועיל (יש מוצרים יומיומיים שדווקא ממש נחמד לקנות. כמו קרם פנים וכאלה).
או שהיית מעדיפה שנתמוך בך בלא לקנות בכלל?

ובאופן כללי, בהמשך להתכתבות שלנו מאתמול, את מנסה קצת לתת לראש של מנוחה?
 

Raindrop23

New member
היי ליידי

יש לי התמכרות לקניות בתחום מאוד מסויים ודברים שעולים לא מעט כסף. וקשה לי לתת לראש מנוחה, המחשבות באות ולא עוזבות.
אין לי מצב רוח, אני רק רוצה להיות שמחה ולהרגיש טוב ושזה יחזיק מעמד. למה זו בקשה מוגזמת. כבר שנים אני סובלת ולאף אחד לא אכפת.
 

Lady Stark

New member
אגיד עכשיו משהו לא קל

אבל ברגע שתפסיקי לחשוב על כמה שאת רוצה רק להיות שמחה וכמו שהיית פעם, מאוד יוקל לך. מבטיחה.
גם כי הציפייה הזאת רק עושה לך עגמת נפש כי היא לא הוגנת, וגם כי הכמיהה לימים עברו היא לא נכונה. מתוקה שלי, לחזור לעבר משמעו לחזור לטראומת התבגרות נוראית. גם אם היו משלמים לך מיליון דולר לא היית באמת רוצה לחזור לזה.
נכון שלא היית בדיכאון, נכון שהיית אופטימית יותר. ואולי אפילו רזה יותר, כמו שאמרת כמה פעמים.
אבל הטראומה קרתה והתהליכים הקשים שהתחוללו בתוכך היו על hold במשך תקופה ארוכה. כי עד שלא היית מספיק חזקה וההתעללות נגמרה, לא יכולת באמת לעבד את מה שקרה לך. וזה מה שקורה עכשיו. את מעבדת את הטראומה.

המצב כרגע, יקירתי, הוא שאת צריכה לתת לעצמך לגיטימציה להרגיש רע.

את לא באמת רוצה לחזור לפעם. את רוצה ללמוד בעצמך, בלי דמויות מתעללות ברקע, איך את צריכה לחיות בצורה שהכי תסב לך אושר.

את טובה ומקסימה וחכמה. וחזקה. ואני אמשיך להגיד את זה עד שתאמיני.
 

Raindrop23

New member
את צודקת

אבל אני לא מסוגלת. רע לי ונמאס לי ואני לא יכולה לחיות ככה יותר. אם אלה החיים שלי אז אני אוותר עליהם ואגיד לא תודה.
 

Lady Stark

New member
אבל זה רק כרגע

זה לא לתמיד. אני חושבת שאת מסוגלת לספוג יותר ממה שאת חושבת.
ואת כן מסוגלת, מתוקה.
אם אני הצלחתי להשלים עם המצב שלי ולחתור קדימה מעומקי העומקים ששהיתי בהם - מי לא יצליח?
 
למעלה