לא יכולה יותר ../images/Emo67.gif
אני כבר חמישה ימים מרגישה ממש לא טוב, גם בעיות סינוסיטיס שגרמו לי לכאבי ראש חמורים והקאות וגם בעיות נשיות.הבעייה שהדימום הכבד מוריד את רמת ההמוגלובין שלי מאוד. ודווקא בימים כאלה, אמא חסרת שקט ומשגעת אותי. המצות גרמו לה שלשול. אבל היא מתעקשת לאכול. אם אני לא נותנת לה היא מתעקשת ואפילו שולחת יד ולוקחת. בסוף השבוע, בגלל מצבי האהוב שלי הגיע במיוחד להיות איתי, ולפנק אותי. ואתמול בערב אמא נזפה בו, שלא בצדק. ולמרות שהוא הבליג והבין שהמחלה מדברת מגרונה, זה קרע את ליבי. לא היה טעם להתווכח איתה על זה, אבל, הרגשתי כל כך עצובה מזה. הבוקר, נרגע השלשול המתמשך ( כולל החלק שמוציא אותי מדעתי כשהיא נוגעת בזה) והמטפלת שלה ואני קילחנו אותה לכבוד החג. אמא היתה נקייה ומרוצה. אחרי העיסוי בגב שעשיתי לה, והשירה שלנו במקלחת. אחרי המקלחת אני נוהגת להשקות אותה במשהו חם, לחמם לה במיקרוגל נעלי בית מיוחדות שמחממות את רגליה הקפואות. ואז אמא נרדמת לכמה שעות. כשנרדמה, החלטתי ללכת לנוח בעצמי. אחרי עשר דקות אני מתעוררת מריח חריף. אני רצה לאמא ולחרדתי רואה אותה כולה מרוחה. השלשול היה כל כך חזק שהכל היה מרוח. הסדין, השמיכה, בגדיה, הגוף שלה ובמשענת של המיטה. מעבר לצורך לנקות אותה ולהרגיע אותה, עלתה סוגיית בריאותה. קופת חולים סגור כבר, היא הוצאה מהיחידה להמשך טיפול בית, ויש חשש שתתייבש. התקשרתי למוקד קופת חולים ודיברתי עם אחות, שלא ידעה מה לומר לי. כי אני לא יכולה לתת לה כדור נגד שלשול בלי אישור רופא בגלל מצב הכבד שלה, מצד שני אי אפשר להשקות אותה נוזלים בכוח. נאמר לי שעדיף ללכת לבית חולים. אבל אני חוששת לאשפז אותה בגלל החיידק האלים. שכמו הזאב שארב לכיפה אדומה, עלול ל"טרוף" את אמא שלי. בסופו של דבר החלטתי לטפל בה בבית. הצלחנו לגרום לה לשתות 2 כוסות קולה, ולאכול אורז ובננות. ואני עוקבת אחריה וצמודה אליה למקרה שחס וחלילה תחול הדרדרות במצב. תחזיקו לנו אצבעות בבקשה.
אני כבר חמישה ימים מרגישה ממש לא טוב, גם בעיות סינוסיטיס שגרמו לי לכאבי ראש חמורים והקאות וגם בעיות נשיות.הבעייה שהדימום הכבד מוריד את רמת ההמוגלובין שלי מאוד. ודווקא בימים כאלה, אמא חסרת שקט ומשגעת אותי. המצות גרמו לה שלשול. אבל היא מתעקשת לאכול. אם אני לא נותנת לה היא מתעקשת ואפילו שולחת יד ולוקחת. בסוף השבוע, בגלל מצבי האהוב שלי הגיע במיוחד להיות איתי, ולפנק אותי. ואתמול בערב אמא נזפה בו, שלא בצדק. ולמרות שהוא הבליג והבין שהמחלה מדברת מגרונה, זה קרע את ליבי. לא היה טעם להתווכח איתה על זה, אבל, הרגשתי כל כך עצובה מזה. הבוקר, נרגע השלשול המתמשך ( כולל החלק שמוציא אותי מדעתי כשהיא נוגעת בזה) והמטפלת שלה ואני קילחנו אותה לכבוד החג. אמא היתה נקייה ומרוצה. אחרי העיסוי בגב שעשיתי לה, והשירה שלנו במקלחת. אחרי המקלחת אני נוהגת להשקות אותה במשהו חם, לחמם לה במיקרוגל נעלי בית מיוחדות שמחממות את רגליה הקפואות. ואז אמא נרדמת לכמה שעות. כשנרדמה, החלטתי ללכת לנוח בעצמי. אחרי עשר דקות אני מתעוררת מריח חריף. אני רצה לאמא ולחרדתי רואה אותה כולה מרוחה. השלשול היה כל כך חזק שהכל היה מרוח. הסדין, השמיכה, בגדיה, הגוף שלה ובמשענת של המיטה. מעבר לצורך לנקות אותה ולהרגיע אותה, עלתה סוגיית בריאותה. קופת חולים סגור כבר, היא הוצאה מהיחידה להמשך טיפול בית, ויש חשש שתתייבש. התקשרתי למוקד קופת חולים ודיברתי עם אחות, שלא ידעה מה לומר לי. כי אני לא יכולה לתת לה כדור נגד שלשול בלי אישור רופא בגלל מצב הכבד שלה, מצד שני אי אפשר להשקות אותה נוזלים בכוח. נאמר לי שעדיף ללכת לבית חולים. אבל אני חוששת לאשפז אותה בגלל החיידק האלים. שכמו הזאב שארב לכיפה אדומה, עלול ל"טרוף" את אמא שלי. בסופו של דבר החלטתי לטפל בה בבית. הצלחנו לגרום לה לשתות 2 כוסות קולה, ולאכול אורז ובננות. ואני עוקבת אחריה וצמודה אליה למקרה שחס וחלילה תחול הדרדרות במצב. תחזיקו לנו אצבעות בבקשה.
