לא יכולה יותר.

free soul

New member
לא יכולה יותר.../images/Emo7.gif

שלום לכם.. הינה בעיה מאוד קשה, ומאוד אשמח שתעזרו לי בנדון... אני, בת 22 קטועת רגל. אני מאוד עצמאית! יש לי רכב משלי, אני נוסעת ממקום למקום, פשוט עושה דברים בדיוק מה שבריאים עושים.
יש בעיה רצינית וזוהי ההורים שלי. היום רבתי עם אימא שלי.. ואתם יודעים, כשרבים עם משהו חלקם אומרים את כל האמת ובסוף מתחרטים. אני באופן אישי, אמרים חלקים, וגם אימא שלי. בואו אגיד לכם מה שהיא אמרה.
כשנולדתי, אני רק מביאה להם סבל.
שהמחלה שנולדתי איתה, זה בגללי. בגלל שעשיתי חטאים.
אבא שלי, לא ממש אוהב אותי, והוא מתבייש להסתובב איתי בחוץ אז הוא קצת מחמם את אימא שלי עליי............. והיא אומרת שאבא שלי צודק בכל מה שהוא אומר. כשאני יוצאת עם חברות שלי, היא רותחת מזעם! וכשאני באה לבית.. היא יורדת על החברות שלי נון סטופ. והיא קוראת לי שקרנית!! (תמיד אומרת לה ת'אמת) היום, הייתי חולה.. (ברגל הקטועה) אז היא אמרה שבכוונה אני עושה את עצמי חולה.. כדי לקבל תשומת לב... (בכל אופן, השמש תורמת מאוד! אז יצאתי עם חברה לאיזושהו עיר... שהרגל תספוג חום, וזה עזר!!!!) זה מאוד פוגע, במקום לקבל תמיכה מהוריי אני מקבלת רק ירידות.. ותמיד חוזרים על זה שאשמתי שנולדתי עם זה... זה מאוד פוגע.. לכן, אני לא יודעת מה לעשות.. כשאמרתי לה שאני רוצה לעבור מפה.. היא בטוחה בזה שלא אסתדר לבד! שאני צריכה עזרה.. יש ת'ביטוח הלאומי ועוד כמה משאבים שעוזרים לאנשים במקרים כאלו. והיא לא מאמינה.. כשהיא אומרת את זה היא מורידה לי את הביטחון... ככה אני אומרת לעצמי שאני לא שווה.. היא ממש לא אוהבת את אחותי.. היא בכלל חושבת שהיא נחש... היא שונאת אותה בדם! היא ובעלה..(גיסי) אני נואשת.. אני צועקת לחופש, לא יודעת מה לעשות. תעזרו לי, בבקשה..?
 
ברוכה הבאה

וואו כמה עלבונות וכמה התמודדויות. הגישה של הוריך ממש מקוממת ,למרות שאני בטוחה שכל הכעס שהצטבר שם בא כי הם מרגישים אשמים שלך קשה ואת סובלת,הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם הכאב והם משליכים עליך את הצער. את מתארת את עצמך כבחורה די עצמאית וחושבת שיכולה להתמודד לבד . תמיד שווה לנסות,לשוב לבית הורייך אני מבינה שאת יכולה תמיד,אך לנסות שווה הכל. תבררי כמה עזרה תקבלי מהמדינה ומההורים וצאי לדרך,את יכולה לנסות לגור אולי עם חברה במצב דומה כדי שהעומס הכלכלי יתחלק . ואפילו לגור בקרבת הוריך שבודאי יסכימו לעזור מעט. אבל לדעתי שווה לעשות צעד לכיוון עצמאות,כי בבית את ממש נואשת ואפילו אדם בריא לא היה מרים ראש עם הורים פוגעים כל כך. בהצלחה
 

עלמה 3

New member
ברוך בואך ../images/Emo140.gif

הצצתי בכרטיס האישי שלך, כתבת שאת אוהבת את המשפחה המדיהמה שלך???? אני מבינה את הקושי שלך, אני מבינה שאת נמצאת גם בגיל כזה של בדרך לעצמאות, לצאת , לבלות ולהשתובב ובקיצור לעשות חיים , ככה בדר"כ כל בחורה בת גילך. לעיתים הורים פועלים כך מתוך דאגה, כשאנו נולדים אנו לא בוחרים את ההורים והם לא בוחרים אותנו ואני מאמינה שהם מנסים לעשות את הטוב ביותר ולא תמיד יוצא להם מוצלח. ואם את צועקת לחופש ואת בת 22 שנים , צאי לחופשי וכדאי להתנסות, יש לך אפשרות לקבל ייעוץ ותמיכה במשרדי הרוחה ברשות שקרובה לבית מגורייך. יש לי חברה מאד קרובה שאיבדה את רגלה בתאונת דרכים על אופנוע וקטעו לה את הרגל, ומהשיקום יצאה ישירות לחיים עצמאיים לדירה שכורה, עזבה את בית הוריה. הרגל הקטועה לא מונעת ממנה לחיות, לעבוד ולנהל חיים עצמאיים לחלוטין. החברה הזאת אף פעם לא אהבה לרקוד לפני התאונה ודווקא אחרי הקטיעה היא פתאם אהבה לרקוד לפזז. ולגבי אביך, יש מקום לתפוש אותו לשיחה , על הבושה ואפשרי לקבל ייעוץ ותמיכה בינך לבין הורייך , שוב במשרדי הרווחה ברשות. תמשיכי לעשות חיים, לצאת לבלות ולטייל. בהצלחה
 
קודם כל את מקסימה ועצמאית

ואל תתני לאף אחד להוריד מערכך. את צריכה להיות עם אנשים שמחזקים אותך ולא שמחלישים אפילו אם הם הורייך. מהכרות עם נכים אני יודעת שיש עזרה בדיור.כדאי שתבדקי בביטוח הלאומ בהצלחה.ואם תרצי תוכלי גם להרים הרים
 
צועקת לחופש ../images/Emo24.gif

צהרים טובים לך נשמה , להרבה כוחות את נדרשת ביום יום ובעקר , נראה , בהתמודדות עם הורייך המסרבים לקבל , להכיר בנכותך.להיות נכה זו כמעט מלחמה יום יומית במגבלה ,במעגל הסביבה הקרובה [ הורים /אחים /ילדים ] , הסביבה החברתית , תעסוקתית וזו הביוקרטית בטוח לאומי , קופ"ח משרד הבריאות וכו' וכו'. לא פשוט וקל ללכת לאיבוד..... אבל צריך לראות האם את נעזרת בשרותים העומדים לסיוע לאנשים בעלי מגבלה הדומה לשלך , במישור הכלכלי ובעיקר במישור הרגשי נפשי. יתכן ותוכלי להסתייע בשרותים הפרא - רפואיים במסגרת הרפואית בה את מטופלת , או אולי בעמותה מתאימה..... מכל מקום נשמה , באם תכתבי לי במסר באיזה נסיבות נקטעה רגלך והיכן את גרה אחבוש את הכובע השני שלי ואפנה אותך לכתובתשתוכל אולי לסייע לך באופן אישי . יום טוב יוסי
 

free soul

New member
אנשים...? תודה רבה לכם...

מכל הלב! אני אשתדל להזיז את העיניינים. לפעמים קורה שאני מתחילה לחשוב על מגורים לבד והופה, אני ניסגת אחורה אני צריכה פול אומץ! ותמיכה. תודה רבה לכם.
 
למעלה