לא יכולה לבכות עכשיו

[נטע....]

לא יכולה לבכות עכשיו

רוצה מאוד לבכות עכשיו ולשחרר החוצה את הכאב אבל משהו שם לוחץ עליו והוא כלוא שם עמוק בלב אז יושבת מול מחשב וכותבת כאן על הכאב אולי זה מה שאותו ישחרר אם אין עכשיו משהו אחר אם הבכי מסרב לצאת ואת הכאב קשה לשאת מה עוד מה עוד נשאר כשבפנים שוב רע ומר לא, אין לו לבכי שום תחליף רוצה רק עם הדמעות להציף אך לא יכולה לבכות עכשיו כי משהו שם סוגר עליו

 

[hope_29]

נטע

אם לא אמרתי לך עד כה - כתיבתך, כרגיל יפה ונוגעת ללב.

לגבי הבכי- אני בטוחה כי ישנן דרכים אחרות לפרוק את הכאב...הבעיה שגם אני אינני יודעת אילו... (אני מניחה כי תעסוקה ופעילות כלשהיא עשויה להוביל לכך...אבל זו רק הנחה, גם אני לא מצאתי דרך אחרת לפרוק את הכאב). אני רק יכולה לספר לך מניסיוני...שלא תמיד הבכי משחרר ופורק! לעיתים (די קרובות לצערי) אני מסתובבת ימים שלמים עם דמעות בעיניים ובוכה מכול דבר פעוט או כזה המזכיר לי את מצבי או כל דבר עצוב אחר גם אם איננו קשור בי ומסמל איזה עצב אחר הקיים בעולם...זה קורה לי בכול מקום, בבית, ברחוב ובעבודה. הסובבים אותי בטוחים כי אני מעורערת לחלוטין (והצדק עמם...) אבל הדבר הגיע למצב שזה כבר לא בשליטה... והבכי הזה, הן במצב התמידי (דמעות) והן במצב "מתפרץ" איננו עוזר לי לפרוק את הכאב כלל אלא להיפך...גורם לי לעצב ודכאון רב יותר...פשוט מעצים כל תחושה רגשית..וזה מן מעגל קסמים שכזה ... פעם היה לי חוסן נפשי שנסדק עם הזמן..מקווה שביום מן הימים דברים יסתדרו ובעצם אני אסתדר עם עצמי ועם הסביבה ואשיב לעצמי את שברי החוסן הנפשי ואאחה אותם מחדש. בכול אופן, לדעתי לא תמיד הבכי מקל. hope

 

[נטע....]

hope

קודם כל, תודה על התגובה. שנית, הצעת לעשות פעילות כלשהי כדרך אלטרנטיבית להקל על הכאב. ובכן, למעשה עכשיו הכאב התחיל דווקא כשיצאתי מהביתועשיתי טיול קטן בסביבה. כלומר שהפעילות במקרה הזה לא עזרה. גם עכשיו אני משוטטת באתרים השונים, בעיקר ב"במה חדשה" (את השיר הנ"ל כתבתי קודם שם, אחר-כך העתקתי אותו לפורום הזה) ואני קוראת שם שירים וסיפורים שאחרים כתבו, אפילו קטעים הומוריסטיים (שאולי אם לא לבכות אז לפחות לצחוק) וכלום לא עוזר. הכאב נשאר שם ויש לי רצון עז לבכות וזה הכי נורא, שהבכי כלוא בפנים ומסרב לצאת. אצלי בכל אופן, כשהבכי יוצא זה דבר נפלא וזאת הקלה עצומה.

 

[חנה גונן]

להופ ../images/Emo24.gif

לכל אחד יש את הדרכים שלו להתפרק אז אם לא יוצא לך בבכי את לא צריכה להתנצל תרגישי חופשיה. שלך חנה גונן

 

[סהר-תמיכה]

נטע יקרה

מקווה שמשהו ישלח את הבכי שלך לחופשי, אולי שיחה, אולי דווקא להרפות קצת את המתח שבו את נמצאת... בכל מקרה, קבלי את עצמך גם כשקשה לבכות. כנראה יש סיבות טובות גם לזה.

 

[נטע....]

אולי שיחה...

כן, עכשיו באמת דיברתי בצ´ט עם אורית, שהצטרפה הלילה לפורום, ותוך כדי שיחה גם אני שפכתי בפניה את ליבי על הנכות האיומה הזאת וזה כאב כל כך למרות שקמתי דווקא עם הרגשה טובה יותר. תוך כדי השיחה, הכאב שוב חזר במלוא העוצמה ועכשיו... הבכי יצא!!!אבל מה? כל כך נבהלתי מזה ששוב הכאב חוזר, שפשוט הפסקתי את השיחה ברגע שהתחלתי לבכות. וגם הבכי הזה פסק ואני מרגישה שעוד לא בכיתי מספיק. רוב הבכי עדיין בפנים, מבקש לצאת ולא יכול. והכאב הנורא הזה ביחד איתו.

 

[נטע....]

המשך.. אחרי הדמעות

ואחרי שכתבתי את ההודעה הקודמת, לא יכולתי עוד להמשיך לכתוב או אפילו להסתכל על המסך כי הבכי זרם וטשטש את הכל והייתי כל כך לבד וחסרת אונים וגם הבכי כאב. אבל ההקלה באה עכשיו, אחרי הדמעות.

 

[letter55]

נטע יקרה /נתן אלתרמן אמר את זה כבר

שמרי נפשיך, כוחך שמרי שמרי נפשך שמרי חייך בינתך שמרי חמייך מקיר נופל מגג נדלק מצל חשך מאבן קלע מסכין מיציפורניים שמרי נפשך מן השרוף מן החותך מן הסמיך כמו עפר וכמו שמיים מן הדומם, מן המחכה והמשך והממית כמי-באר אש כריים נפשך שמרי ובינתך שיער ראשך עורך שמרי, שמרי נפשך שמרי חייך יש המשך אם תבקש שיהיה רק טוב

 

[נטע....]

לשמור את נפשי ממה?

מהכאב? זה קצת בעיה כאשר הוא חלק ממני.

 

[letter55]

נטע יקרה אני לא כותב בפורום זה הרבה

ולא ניתן במספר דקות להשיב לך בשיר של נתן אלתרמן פשוט יש בוא הכל ואם תשתפי אותי מעט אולי יהיה ניתן ליותר letter

 

[נטע....]

אתה תמיד יכול

לדפדף אחורה בפורום ולקרוא את סיפור חיי המופלא... אני דווקא מציפה את הפורום ונדמה לי שכבר סיפרתי כאן הכל. ואם תדפדף הרבה אחורה, תראה שיש גם מישהי שהכינוי שלה הוא "הבודדה". זאת אני, זה היה הכינוי שלי כשרק התחלתי לכתוב כאן. ההודעות שלי מתקופת כינוי "הבודדה" הן בטח כבר בארכיון אבל גם טיפה מאמץ אפילו אליהן אפשר להגיע.

 

[letter55]

נטע יקרה /שירו של יואב יצחק

בחלומות אני רואה את המקום שאני רוצה לחיות בו לעולם איתך עם שני ילדים שובבים ויין מעט לראש אז תפני לי קצת מקום ועכשיו נילך לישון ובבוקר שנקום נצא לדרך ואז אני אותך אקח וביחד שוב נברח ותראי הכל יהיה בסדר במקום אנו נבנה טירה יפה כמוך ובה אנו נגור יחדיו מול הים נשכב כך סתם ובהרים נמצה תשובה ואממש את האהבה איתך בכבוד רב מקדיש לך את השיר מימני letter

 

[נטע....]

letter תעשה לי טובה...

בלי שירי אהבה בבקשה! אלא אם כן אתה רוצה להכאיב לי יותר.

 

[מרגישה ילדה]

((((((נטע...)))))) ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

לאן נעלמו כל החיוכים מהבוקר?? החלטתי להתגבר על ההיסוסים ולהגיב להודעות! את הראשונה!! לא חשוב שאני לא מכירה אותך (עדיין) לא חשוב שאני לא יודעת לעומק על הבעיות שלך חשוב שאני איתך, ורוצה לעזור, להקשיב וכל מה שתאפשרי לי!! אוהבת מרגישה ילדה דרך אגב הפסטיבל היה אכזבה...........

 

[נטע....]

((((((((((ילדה)))))))))

קודם כל אני שמחה שהתגברת על ההיסוסים והחלטת להגיב, ואני גאה להיות הראשונה. שאלת לאן נעלמו החיוכים? האמת היא שקמתי עם הרגשה רגועה יותר הבוקר, אבל בהמשך השיחה עם אורית הכאב שוב עלה והרגשתי ממש רע. אפילו הבכי הכאיב. אבל הבכי הוא גם זה שהקל ועכשיו קצת יותר קל לי. ואם letter יפסיק לעצבן אותי עם שירי אהבה למיניהם זה יהיה מושלם.

 

[מרגישה ילדה]

......

התבאסתי לעזוב אתכן היום... ועוד יותר הרגיז אותי הפסטיבל הדפוק הזה!!! כלום לא היה שם!!! סתם היה לי חם, בדיוק כשסוף סוף מישהו התחיל להקשיב לי, גררו אותי לטמטום הזה שם... מזלך שאת לא גרה בחור הזה...

 

[letter55]

נטע היי שלום ותודה על המחמאות

 

[סהר-תמיכה]

letter אנא שים לב

כל אחד מאתנו יש לו את החולשות שלו והמקומות הרגישים שלו. אנא כבר את המקומות הכואבים של מישהו אחר. אחד הכללים כאן הוא לא לשפוט... אנא קרא גם את יתר כללי הכתיבה בפורום ותבין מדוע אנו מקפידים כאן על אוירה מאוד מסוימת. כשאתה מעביר למישהו תחושה שהוא לא בסדר שהוא מעמיד לך גבול, כמו שקרה עכשיו עם נטע, אתה שופט. אני מניחה שגם אתה עשית את זה ממקום של הכאב שלך. ואני מקווה שהכל יחזור על מקומו בשלום ותוכלו להמשיך להתכתב, תוך התחשבות הדדית.

 

[חנה גונן]

לתרצלה

וחוץ מזה אני מתה על אלתרמן

 

[letter55]

אני יודיע אדם עצוב וכאוב (נטע)

מעוניין במעט מילים יפות וחלומות אך לראשונה נתקלתי באדם (עם כל הכאב) שמחפש יותר להעמיק את כאבו ועל כך אומר שהדרך פשוט לא נכונה אך מי אני שיוליך לך את דרכך רק טוב וחג שמיח