טלטל עושה פרצוף
New member
לא יכולה להיות יותר מאוכזבת...
..אחרי היום עיון ב"משואה" היום. בעיקר בסוף, כששמענו עדות. השכבה שלי פשוט דפוקה, בחיי. * צחקתם. היא דיברה, היא סיפרה, היא בכתה, היא שיתפה. היא התרגשה נורא. היא חזרה לשעה להיות בת 10. ואתם? נראה כאילו אתם חזרתם להיות בני שלוש. צוחקים. מפילים את הפלאפון. מקשקשים על דפים ציורים וכתובות גסות. היא סיפרה על איך שאמרו ששלחו את אבא, ואמא יצאה מהמחבוא בגטו ורצה להציל אותו. היא סיפרה איך אמא לא חזרה. ואיך בעצם לא שלחו את אבא. וכשהיא ראתה את אבא שוב הוא שאל, "מה פתאום אמא רצה ככה בגטו?" והיא ענתה "היא רצתה להציל אותך." ואבא בכה. ובאותו רגע גם אני התחלתי לבכות. 16 שנים לא הייתי מסוגלת לבכות כשדיברו על השואה. אבל היא גרמה לי להשתגע. גרמה לי לדמיין את עצמי, אותה, את אבא שלי, את אבא שלה... ובכיתי בשקט. ואתם? טוב שזכרתם למחוא לה כפיים בסוף. מגיע לה, שהיה לה הכוח לעמוד מול הגנון הזה ולדבר ככה. אני פוחדת לצאת כי אני פוחדת להתמודד ומה שמעתי היום? "אנשים נוסעים כי יש חו"ל". תתביישו.
..אחרי היום עיון ב"משואה" היום. בעיקר בסוף, כששמענו עדות. השכבה שלי פשוט דפוקה, בחיי. * צחקתם. היא דיברה, היא סיפרה, היא בכתה, היא שיתפה. היא התרגשה נורא. היא חזרה לשעה להיות בת 10. ואתם? נראה כאילו אתם חזרתם להיות בני שלוש. צוחקים. מפילים את הפלאפון. מקשקשים על דפים ציורים וכתובות גסות. היא סיפרה על איך שאמרו ששלחו את אבא, ואמא יצאה מהמחבוא בגטו ורצה להציל אותו. היא סיפרה איך אמא לא חזרה. ואיך בעצם לא שלחו את אבא. וכשהיא ראתה את אבא שוב הוא שאל, "מה פתאום אמא רצה ככה בגטו?" והיא ענתה "היא רצתה להציל אותך." ואבא בכה. ובאותו רגע גם אני התחלתי לבכות. 16 שנים לא הייתי מסוגלת לבכות כשדיברו על השואה. אבל היא גרמה לי להשתגע. גרמה לי לדמיין את עצמי, אותה, את אבא שלי, את אבא שלה... ובכיתי בשקט. ואתם? טוב שזכרתם למחוא לה כפיים בסוף. מגיע לה, שהיה לה הכוח לעמוד מול הגנון הזה ולדבר ככה. אני פוחדת לצאת כי אני פוחדת להתמודד ומה שמעתי היום? "אנשים נוסעים כי יש חו"ל". תתביישו.
