לא יכולה להפרד מהילדה

[סימה-מ]

לא יכולה להפרד מהילדה

יש לי תינוקת בת שבעה חודשים שאני ממש קשורה אליה עד כדי כך שאני לא מוכנה להפרד ממנה אם זה לצאת לסופשבוע או טיול או לנסוע לחו``ל או אפילו לצאת סתם לסרט או הצגה (מאז שהיא נולדה לא יצאתי עם בעלי לבד לסרט) אני עובדת ובגלל שאין לי ברירה ואני חייבת לעבוד אני עוזבת אותה אצל מטפלת מהמשפחה אבל אני מתקשרת למטפלת מספר פעמים ביום ושואלת אותה שאלות על הילדה כשיש לנו טיול או משהו מהעבודה אם אי אפשר לקחת אותה איתי אז הטיול מבוטל ולכן היא כבר היתה בבתי מלון כבר 3 פעמים. אציין גם שבייביסיטר בשביל הילדה יש ויש גם הרבה גם מהצד שלי וגם מהצד של בעלי שאפילו הם רבים מי ישמור עליה. מי שיוצא מוזנח מכל הסיפור הזה הוא בעלי איך אפשר לשנות את זה ומה אפשר לעשות

 

[lmerav]

אז תדעי לך שזה לא משתפר...

יש לי ילד בן שנה ושלוש חוד . אני לא מסוגלת לחשוב על לעזוב אותו. לקניות אני נסחבת עם העגלה התיק שלו והוא לרוב בידיים. גם אם אבא שלו נשאר בבית אני לא מוכנה לוותר על השלוש שעות שנשארו לו להיות ער. כי הוא נרדם בשמונה. ואני חוזרת בחמש מהעבודה. לקחתי אותו איתי לגניקולוג שלי.עם כמה שזה מגוחך. חמתי גרה 5 מטר ממני והיא אחלה בייביסיטר אבל אני לא מוותרת. יצאנו לסרט אחד בלבד במשך השנה ושלוש האלה. אבל זה לא מספיק זמן איכות לבלות עם הבעל.אני יודעת. אז ארגנתי בית מלון ליוני ואני לוקחת את הילד איתי. לילה א ח ד בבית מלון והוא בא איתי. אני מבינה אותך ואת תיסכולו של בעלך. אם תמצאי פיתרון נא עדכני אותי. אשמח מאוד לפתור את המצב הזה. גם אצלי במשפחה רבים מי ישמור על הילד? אמא שלי או אם בעלי... זה עדיין לא פותר לי שום בעיה. לסרט הראשון שהיינו יחד בני היה בן שנה וחודשיים ואנ יודעת שזה נשמע פתטי אבל כל הדרך בכיתי לבעלי שאני לא נהנית בלי לירן ובמשך הסרט נרגעתי ואפילו נהניתי. בסופו מיהרנו הביתה אל תינוק יושן. יש לי רק ילד אחד אבל יש לי גם בעל אחד והוא צריך תשומת לב ואני מודעת לכך שזה לא בסדר. אבל ... את עזרתכם ???? מירבי

 

[רחלי01]

מירבי

עם הזמן תלמדי שכדאי ורצוי לעזוב אותם ובכלל אם יש לך את האפשרות זה נהדר את סתם פשוט חוששת אך אין בכלל ממה. זה רק יוסיף לילד אמון בך בטחון שאת אכן חוזרת,וגעגוע זה נחמד עזבי את הילד ולכי תעשי חיים עם בעלך....כמו שבעל זקוק לו יחס חם ופרטני

 

[ממוש]

זה כל כך קל לומר בע``פ אבל

כל כך קשה לבצע . חמתי קנתה לנו כרטיסים להצגה כמעט לקחתי אותו איתי. אני מרגישה כאילו הוא רק שלי ומקומו רק איתי. אני יודעת שאני מגזימה אך זה קשה לעזוב אותו. ובינתים הבעל ממש סובל. מירבי. תודה לך רחלי על ההתיחסות העדינה

 

[גרא.]

אי אפשר לשנות,תני לזמן לעשות את שלו

סימה-מ,לצערי אי אפשר לשנות מצב כזה של קשר כלכך חזק בינך לבין בתך.זוהי בעיקר שאלה של זמן.כאשר באופן הדרגתי תוכלי להפרד ממנה לזמן רב יותר,לא רק פיזית,אלא רגשית.כדאי שתשימי לב לכך שלא יווצר קשר סימביוטי בינכן, דהיינו,הגברת התחושה שאת לא יכולה לתפקד בלעדייה,ולהפך.בתך מתקדמת לאט לקראת גיל ``העצמאות``,שמתחיל בערך בגיל שנה וחודשיים.ומה יהיה אז? תגובה אופיינית אצל רבים מהבעלים אחרי לידת הילד הראשון,היא תחושה של הזנחה,מעין ``כנור שני``,מצד נשותיהן,שמרביתן,כפי שגם את מתארת,מתקשות להפרד רגשית,מתקשות להפסיק לחשוב על תינוקיהן.לכן,שתפי אותו ככל האפשר בגדול הילדה.רחיצה,האכלה,חיתול,משחק,ומה לא.ובנוסף.את חייבת להתארגן כך שמספר שעות בשבוע,תוכלו להיות ביחד,רק שניכם.מחוץ לבית.כפי שנהגתם לעשות לפני שבתכם נולדה.