TheOutsider
New member
לא יכול להחזיק את עצמי 
אני פשוט חייב לכתוב גם את זה, פשוט מצאתי את זה עכשיו, בזמן שחיפשתי את השיר הקודם. אבל זה דורש הקדמה קצרה, זה היה השיר הראשון שכתבתי בידיעה שאני כותב שיר זאת אומרת, פעם גם כתבתי שירים, בכיתה ה` או משהו, אבל אז הם היו, סתם, שירים. השיר הזה נכתב בידיעה - לא יודע להסביר. הוא נכתב למישהי והיא מעולם לא קיבלה אותו - הייתי יותר מדי ביישן כדי לשתף אותה ברגשות שלי אז. השיר השני פה הוא המשך ישיר - אבל הוא נכתב בערך שנתיים מאוחר יותר. והוא נכתב על מישהי אחרת לחלוטין. והשיר השלישי נכתב לפני בערך שנה, והוא כבר הרבה יותר בוגר לדעתי (מה לעשות...ילד מתבגר כותב כמו ילד מתבגר!) אז... with no further introduction... פזאל ----- כמו פאזל ענקי לכל חלק יש כמה צדדים, כמה חיבורים וגם להם עוד חיבורים אבל כשאנחנו מדברים זה כמו פאזל של 2 חלקים כל השאר נעלמים, והתמונה מושלמת. ואז אני שומע שיש לך חבר ופתאום, הפאזל גדל, עוד חלק מתחבר אבל אני, רק צד אחד אני רוצה החלק השני הוא מיותר בשבילי אבל את תקועה באמצע. אף פעם לא קרה לי שבשעתיים של שיחה לא שיחה בין 2 אנשים שיחה של פאזל על 500 חלקים הרגשתי, שהפזאל כבר מושלם לא צריך עוד חלקים, כל השאר מיותרים והתמונה מושלמת. והעיניים נפגשות ביחד מתחברות לא משנה מה מדברים זה המבט בעיניים והתמונה - תמונה של עננים וכוכבים. ואז האוטובוס עוצר כולם אומרים שלום נשיקות, חיבורים, וגם קצת ליחשושים וכולם כבר מסביבי הולכים לא אומר מילה מפחד להרוס את התמונה. לבסוף אני אומר לך תתקשרי ואת מחייכת והתמונה נשברת הפאזל מתפרק החלקים מתפזרים לרסיסים ואני רק מחכה מחכה ששני החלקים יהפכו שוב לתמונה. -- (ילד מתבגר- כותב כמו ילד מתבגר, כמו שאמרתי פאזל 2 ------ ושוב הפאזל מתחבר ומשלים לי עוד תמונה ושוב הפאזל מתחבר וממלא לי עוד תקופה והתמונה תמונה דפוקה מעדיף רק חתיכה לא מקשיב בכלל ללב לא נותן להתאהב אך מאמין שהיא הלכה החתיכה החסרה שמשלימה לי עוד תמונה של עננים וקצת שמחה כל השאר - הן בלי סיבה לא משלימות לי שום תמונה אך מנסה להתחבר כמו איזה בן זונה ושוב הפאזל מתחבר ומנסה לראות תמונה ושוב הפאזל מתחבר רואה רק גשם, ואותה. אך ממשיך עוד לחפש מסרב להודות שלעולם כבר לא אמצא ממשיך עוד לחפש אותה. ושוב הפאזל מתחבר ומשלים לי עוד תמונה ושוב הפאזל מתחבר וממלא לי עוד תקופה. --- והנה הדבר האחרון בסידרה: קניתי פאזל בחנות צעצועים היה כתוב עליו ``3 ומעלה`` ``200 חלקים`` אבל רק כמה חשובים ``הרכב לך מונה ליזה`` קניתי פאזל בחנות צעצועים הסתבכתי - לא ידעתי מאיפה להתחיל מצאתי 2 פינות וקצת מהמסגרת קניתי פאזל בחנות צעצועים ועכשיו רק נשאר לי להשלים את הבפנים אבל איבדתי חלקים בדרך... עם השנים לומדים - שפאזלים גדלים וחלקים בו משתנים והרקע לפעמים נהיה שחור. התמונה שעל הפאזל כבר לא כל כך חשובה זה האושר בלדעת שיש לך תמונה שלמה התמונה משתנה ולפעמים גם נעלמת אבל לדעת שיש לך מסגרת, שיש לך חלקים שמתשלבים ובונים בונים ביחד עוד תמונה --- זהו תודה ! באמת !
אני פשוט חייב לכתוב גם את זה, פשוט מצאתי את זה עכשיו, בזמן שחיפשתי את השיר הקודם. אבל זה דורש הקדמה קצרה, זה היה השיר הראשון שכתבתי בידיעה שאני כותב שיר זאת אומרת, פעם גם כתבתי שירים, בכיתה ה` או משהו, אבל אז הם היו, סתם, שירים. השיר הזה נכתב בידיעה - לא יודע להסביר. הוא נכתב למישהי והיא מעולם לא קיבלה אותו - הייתי יותר מדי ביישן כדי לשתף אותה ברגשות שלי אז. השיר השני פה הוא המשך ישיר - אבל הוא נכתב בערך שנתיים מאוחר יותר. והוא נכתב על מישהי אחרת לחלוטין. והשיר השלישי נכתב לפני בערך שנה, והוא כבר הרבה יותר בוגר לדעתי
(מה לעשות...ילד מתבגר כותב כמו ילד מתבגר!) אז... with no further introduction... פזאל ----- כמו פאזל ענקי לכל חלק יש כמה צדדים, כמה חיבורים וגם להם עוד חיבורים אבל כשאנחנו מדברים זה כמו פאזל של 2 חלקים כל השאר נעלמים, והתמונה מושלמת. ואז אני שומע שיש לך חבר ופתאום, הפאזל גדל, עוד חלק מתחבר אבל אני, רק צד אחד אני רוצה החלק השני הוא מיותר בשבילי אבל את תקועה באמצע. אף פעם לא קרה לי שבשעתיים של שיחה לא שיחה בין 2 אנשים שיחה של פאזל על 500 חלקים הרגשתי, שהפזאל כבר מושלם לא צריך עוד חלקים, כל השאר מיותרים והתמונה מושלמת. והעיניים נפגשות ביחד מתחברות לא משנה מה מדברים זה המבט בעיניים והתמונה - תמונה של עננים וכוכבים. ואז האוטובוס עוצר כולם אומרים שלום נשיקות, חיבורים, וגם קצת ליחשושים וכולם כבר מסביבי הולכים לא אומר מילה מפחד להרוס את התמונה. לבסוף אני אומר לך תתקשרי ואת מחייכת והתמונה נשברת הפאזל מתפרק החלקים מתפזרים לרסיסים ואני רק מחכה מחכה ששני החלקים יהפכו שוב לתמונה. -- (ילד מתבגר- כותב כמו ילד מתבגר, כמו שאמרתי פאזל 2 ------ ושוב הפאזל מתחבר ומשלים לי עוד תמונה ושוב הפאזל מתחבר וממלא לי עוד תקופה והתמונה תמונה דפוקה מעדיף רק חתיכה לא מקשיב בכלל ללב לא נותן להתאהב אך מאמין שהיא הלכה החתיכה החסרה שמשלימה לי עוד תמונה של עננים וקצת שמחה כל השאר - הן בלי סיבה לא משלימות לי שום תמונה אך מנסה להתחבר כמו איזה בן זונה ושוב הפאזל מתחבר ומנסה לראות תמונה ושוב הפאזל מתחבר רואה רק גשם, ואותה. אך ממשיך עוד לחפש מסרב להודות שלעולם כבר לא אמצא ממשיך עוד לחפש אותה. ושוב הפאזל מתחבר ומשלים לי עוד תמונה ושוב הפאזל מתחבר וממלא לי עוד תקופה. --- והנה הדבר האחרון בסידרה: קניתי פאזל בחנות צעצועים היה כתוב עליו ``3 ומעלה`` ``200 חלקים`` אבל רק כמה חשובים ``הרכב לך מונה ליזה`` קניתי פאזל בחנות צעצועים הסתבכתי - לא ידעתי מאיפה להתחיל מצאתי 2 פינות וקצת מהמסגרת קניתי פאזל בחנות צעצועים ועכשיו רק נשאר לי להשלים את הבפנים אבל איבדתי חלקים בדרך... עם השנים לומדים - שפאזלים גדלים וחלקים בו משתנים והרקע לפעמים נהיה שחור. התמונה שעל הפאזל כבר לא כל כך חשובה זה האושר בלדעת שיש לך תמונה שלמה התמונה משתנה ולפעמים גם נעלמת אבל לדעת שיש לך מסגרת, שיש לך חלקים שמתשלבים ובונים בונים ביחד עוד תמונה --- זהו תודה ! באמת !