לא ישנים בלילה

[gini2]

לא ישנים בלילה

שלום רב, אנחנו חדשים כאן ומנסים כבר הרבה זמן (בכל מיני דרכים) לפתור בעיה קשה מאוד בעבורנו ונשמח אם תוכלי לעזור לנו. אנו הורים לתאומים, בנים, בני שנה ועשרה חודשים ולילד בן 4. מאז לידתם, מתעוררים התאומים פעמים רבות בלילה, בין אם זה לשתות חלב, או כל סיבה אחרת. וכמובן הם בוכים המון בלילה. עם הזמן חשנו קצת שיפור במספר ההתעוררויות בלילה, אולם לאחרונה המצב החמיר ביותר- כאמור הם כמעט בני שנתים... הם קמים כ- 5-7 פעמים בלילה ואף יותר, באים אלינו למיטה, מבקשים כל הזמן לשתות חלב ולרוב לא נרדמים בלי שאנחנו יושבים על ידם במיטה, מה שיכול לקחת למעלה משעה (אציין, כי לפני כחודש, העברנו אותם למיטות מעבר שהם יכולים לרדת מהן לבד). כמובן, שכתוצאה מכך אני ובעלי כל הזמן עייפים וחסרי סבלנות. זה הגיע לזה שהרבה פעמים הם בוכים המון זמן ומרוב עייפות אנחנו פשוט לא מתעוררים מהבכי או שלפעמים אנחנו כבר חסרי אונים ונותנים להם להמשיך לבכות. ניסינו לישון על מזרן לידם, אך זה לא ממש עזר ואנחנו פשוט לא יודעים מה אפשר עוד לעשות. אני כבר לא יודעת אם יש להם בעיה כלשהי או שאולי הם מצאו דרך לקבל מאיתנו תשומת לב נוספת (שאגב הם כל הזמן דורשים) גם במהלך הלילה. בתודה מראש

 

[ravitgu]

עקביות נחישות בהירות

הורים יקרים, ברוכים המצטרפים. אכן, זה כמעט בלתי נסבל לתפקד תחת חוסר שינה כרוני מהסוג שתארתם. אנו חווים עצבנות, חוסר סבלנות, חוסר שקט ובעיקר- מאד מתוסכלים. לדעתי, התאומים שלכם, אינם צרכים לאכול בגיל זה במהלך הלילה. אני חושבת שהם הפכו זאת להרגל, לא בהכרח על מנת למשוך תשומת לב כמו חוסר היכולת שלהם להרדים את עצמם כאשר הם מתעוררים. אין ספק ששינה שאינה רציפה מפריעה לתפקוד שלהם ושלכם במהלך היום, ועל כן עלינו ההורים לגייס את עצמנו לתהליך של גמילה מהתעורות מתישה זו. איך עושים זאת, אנחנו לקראת חופשת הפסח, ועל כן זו הזדמנות נפלאה לטעמי, להתחיל את השינוי דווקא בתקופה זו, שאנו יכולים להתגייס לעקביות בתגובות שלנו במהלך הלילה ולא מחוייבים לתפקד בבוקר שלמחרת גם בעבודה. אז בראש ובראשונה, לספר לילדים החמודים שלנו, שמעתה אנו מפסיקים לתת שרותים מיוחדים בשעות הלילה, המשמעות היא שאנו לא מקבלים בקבוק חלב אלא רק מים במידת הצורך (אכילה בלילה לא נותנת מנוחה לבטן הקטנה שלהם וגורמת לבטן לעבוד כל שעות היום, דבר העלול להוביל לכאבי בטן ושינה שאינה שלווה, כי כפי שציינתי בראשית תשובתי -הם לא באמת רעבים כמו שהם אינם יודעים להרדם בכוחות עצמם)נספר להם שאנו סומכים עליהם שהם יכולים להרדם בכוחות עצמם ונשאל אותם מה יכול לעזור להם להרדם כאשר הם מתעוררים ( אולי דובי, שמיכי וכו') וכאשר הם מתעוררים אנו נשוב ונחזיר אותם למיטתם, נמעט במילים, בהתייחסות , בכעס ואף נשתדל לא לרטון בקול רם בפניהם, אלא נחזירם למיטה, ניתן נשיקה ונאמר להם שאנו סומכים עליהם שהם יצליחו להרדם. הסיבה שציינתי את העקביות כי עקביות בהירות( מעט מילים משפטים קצרים וברורים) ונחישות הם המפתח לדעתי לעזור להם להרדים את עצמם. אנו ההורים צרכים לקחת החלטה שזהו, אנו לא מופעלים יותר בלילה. כאשר הילדים יבכו, נביע אמפתיה לצד האמונה כי הם יצליחו.לא נרים ידיים אחרי יום או יומיים אלא ניתן להם את הזמן כיוון שאל לנו לשכוח שבמשך חודשים רבים הם התרגלו להתנהלות מסויימת ואין לצפות כי תוך יום או יומיים הם ייפתרו מהרגל זה. אני צופה הרבה עירות ביים הראשונים אך כך או כך אתם לא ממש ישנים. יחד עם זאת, אני מאמינה שאם אתם תחליטו שאתם לא שותפים יותר להפעלה הזו בלילה הילדים יבינו שאין בה טעם. אני מזכירה כי כמו בכל גמילה מהתנהגות שאנו לא מעוניינים בה, עלינו לגלות סבלנות ולהבין כי אנחנו משנים לילדים שלנו ברגע אחד את החוזה עם החיים , חוזה שאומר- אני אוכל בלילה, אני מפעיל את אמא/אבא , אני לא רגיל להרדם לבד או לא יודע איך.. אני מניחה שעינת עוד תוסיף על דבריי ומאחלת בהצלחה כמו גם שינה רציפה ובקרוב רוית

 

[gini2]

תודה רבה על התשובה המפורטת

בהחלט ננסה ליישם ונקווה שיצליח

 

[ravitgu]

ראו מה ענתה עינת לדנה 1504

בסוף השרשור של בחירת הבגדים "בחינוך לא מומלץ לנסות. ניסיונות מבלבלים אותנו ובעיקר את הילדים. כדאי לפעול בהחלטיות (אחרי ששקלנו והחלטנו סופית), בביטחון, ברגישות ובעקביות מלאה." במקרה של גמילה משינה לא רציפה כמו גם אכילה בלילה זו המתנה הכי גדולה עבורכם להצלחה- אל תנסו- תחליטו! תחליטו שאצלכם בבית ישנים בלילה. תאמינו שתצליחו, אל תקוו להצלחה. כך תעבירו לילדים מסר- אנחנו סומכים עליכם ואנחנו גם סומכים על עצמנו. אתם מוזמנים לשתף אותנו בתהליך זו למידה משמעותית עבור כולנו רוית

 

[עינת גבע]

מזמינה לקריאה...

שלום רב, אני מזמינה אתכם לקרוא את התגובה של רווית עקביות נחישות ובהירותו ravitgu היא ענתה לכם היום בפורום. אשמח לשמוע התייחסותכם. בברכת לילה טוב, ותודה רבה לרוית. עינת גבע, מכון אדלר .