לא כל כך יודעת אם ההודעה מתאימה לפורום הזה..
סליחה מראש במידה ולא
אני במערכת יחסים 4 שנים מתוכם נשואה שנה, התקרבנו יותר זה אל זו אחריי החתונה מבחינה רגשית ,תמיד אהבנו והינו קרובים, פשוט הריבים שהיו בזמן שהיינו חברים נעלמו.
הבעיה היא שאני מרגישה שנכנסנו למאין תרדמת. יש לנו בעיות כלכליות שמתישות אותנו ומדכאות אותנו ממש,הוא כל הזמן עובד,מהבוקר עד הלילה,בנוסף שנינו עדיין לומדים.גם אני עובדת אבל משרת סטודנטים שבקושי מרגישים בקיומה של המשכורת. הזמן היחידי שיוצא לנו לשבת יחד זה בשעות הערב המאוחרות ואז שנינו עייפים ,אוכלים רואים סרט והולכים לישון.
ממש לא תיראתי שזה יהיה ככה אפילו שלפניי שהתחתנו ידעתי בערך למה אנחנו נכנסים ולאילו קשיים לצפות. אבל האינטימיות המינית ביננו..נרדמה.. כשהתחלנו לצאת חשבתי שהוא חולה מין, באמת. היום זה הפוך לגמריי, אני בחורה מינית ואני זקוקה ל"אש" הזאת ,אני לא חושבת שבשלב כ"כ מוקדם אנחנו צריכים להתנהג כמו אנשים שנשואים לפחות 20 שנה ובעניי ככה זה.
המצב הזה ממשיך כבר הרבה זמן(עוד מלפניי החתונה אבל האשמתי בזמנו את הריבים שהיו שאולי יצרו מרחקים קצת), ודיברנו על זה לא מעט בפתיחות מלאה. שאלנו את כל השאלות ובדקנו ממה זה יכול להיות,האם נמשכים פחות פיזית? הוא טוען שלא,שהמשיכה שלו אליי היא אותו הדבר מהיום הראשון והוא לא רואה פגם קטן בי,הוא פשוט מרגיש מדוכא מינית, "אני לא חרמן אולי זה הורמנלי". אני לעומתו כן, ואני נאלצת לפרוק את הצרכים שלי לבד עם עצמי. מה שמוזר זה שאתמול הוא צילם כמה תמונות שלנו אז נכנסתי לגלריה בפל שלו ע"מ לראות אותן,וראיתי איזה סרטון פורנו,לא התאפקתי ושאלתי איך זה יכול להיות שאתה רואה פורנו ואליי אין כוח? אז הוא אמר שזה הורדה ישנה של לפניי חודש (לא משנה!כי גם אז המצב היה ככה) והוא פשוט עייף ומתסוכל מכל המצב הכלכלי ,אמרתי לו שאני יכולה לחיות עם התרדמת הזאת אבל מצב המיני רק ידרדר וחבל.
כי שמתי לב עם עצמי שמאז שהתחלנו להזניח את עניין המיני אז המשיכה שלי אליו ירדה.כשהוא היה בעל תיאבון מיני+ זה השאיר גם את הלהבה שלי בוערת ועכשיו אני כן מעדיפה להתפנק בעצמי,ללא כל עזרה וזהו,להמשיך האלה.
דבר אחרון שתמיד הפריע לי בו זה החוסר רומנטיות ,הוא כן בנאדם שמפרגן וכל הזמן מחמיא (גם היום) אבל השקעה כספית שאפה תמיד ל0 ,או יצרתית כזאת . תמיד אני חשבתי על איזה דברים מגניבים לעשות בימים מיוחדים כולל ימי הולדת.
למשל,מבחינתי כל יומולדת שלו אנחנו ניסע לחופשה כיפית ,במחיר שאנחנו יכולים לאפשר, מבחינתו זה לא עולה לו בכלל לראש...בשום יומולדת שלי,כל יומולדת שהיה לי זה היה ככה - טוב, סכום כזה של כסף נלך לקניות תקני מה שאת רוצה ואז נחגוג עם המשפחה. עוד שבועיים אנחנו חוגגים יום נישואין ראשון ויום הולדת שלו,אני רציתי ליסוע לחו"ל וחסכתי לזה סכום מסויים ממה שאני הירווחתי שמתי בצד ולא הכנסתי לחשבון המושתף ( בעיות כלכליות ) וזה לא יקרה כי לצערי יש לנו בעיה במשפחה שמונעת את זה והוא יאלץ לטוס למקום אחר,בנוסף הוא מוצא לנכון דווקא לקנות לי פל חדש כי שלי לא תקין אבל זה לא מפריע לי.
גם ככה אנחנו חיים מבור לבור ולא יוצאים ממנו,לא משנה מי אשם פה אם בכלל,למה אני צריכה להגיד לו "קח אותי לקפה\טייל איתי באיזה פארק\בוא ניסע לחופשה" למה הוא לא יכול לחשוב על זה לבד?איפה התכונה הזאת לעזאזל זה כל כך חסר לי אני נזכרת באקסים שלי שהיינו הולכים סתם לשבת בחוץ ולדבר!וזה פסול בעיני מעצמו שאני חושבת על אקסים,לא בקטע רגשי בקטע של "זה היה כיף". נמאס לי מסרטים ונמאס לי להכניס לו רעיונות.וזה לא רק עניין של חסכנות כי לא כל בילוי עולה כסף וראבק גם אם כן,כמה אפשר לנסות לחסוך.
אני ממש זקוקה לחופשה לעצמי ,לשמוח קצת.
אני רוצה להצית את החשק ביננו ולא יודעת איך,החוסר חשק שלו מעייף גם אותי. אני יכולה לגעת בו ונזרום לזה אבל זה לא מה שאני רוצה,אני רוצה את היוזמה החייתית שלו ולא שלי, כמו פעם.
הוא שאל אותי אם יש לי חששות כלפיו,אם אני צריכה לפרוק ,עניתי שאני לא חושבת שהוא בוגד בי... באמת שלא.. אני כן חושבת אבל שאולי נמאס לו ממני.
סליחה מראש במידה ולא
אני במערכת יחסים 4 שנים מתוכם נשואה שנה, התקרבנו יותר זה אל זו אחריי החתונה מבחינה רגשית ,תמיד אהבנו והינו קרובים, פשוט הריבים שהיו בזמן שהיינו חברים נעלמו.
הבעיה היא שאני מרגישה שנכנסנו למאין תרדמת. יש לנו בעיות כלכליות שמתישות אותנו ומדכאות אותנו ממש,הוא כל הזמן עובד,מהבוקר עד הלילה,בנוסף שנינו עדיין לומדים.גם אני עובדת אבל משרת סטודנטים שבקושי מרגישים בקיומה של המשכורת. הזמן היחידי שיוצא לנו לשבת יחד זה בשעות הערב המאוחרות ואז שנינו עייפים ,אוכלים רואים סרט והולכים לישון.
ממש לא תיראתי שזה יהיה ככה אפילו שלפניי שהתחתנו ידעתי בערך למה אנחנו נכנסים ולאילו קשיים לצפות. אבל האינטימיות המינית ביננו..נרדמה.. כשהתחלנו לצאת חשבתי שהוא חולה מין, באמת. היום זה הפוך לגמריי, אני בחורה מינית ואני זקוקה ל"אש" הזאת ,אני לא חושבת שבשלב כ"כ מוקדם אנחנו צריכים להתנהג כמו אנשים שנשואים לפחות 20 שנה ובעניי ככה זה.
המצב הזה ממשיך כבר הרבה זמן(עוד מלפניי החתונה אבל האשמתי בזמנו את הריבים שהיו שאולי יצרו מרחקים קצת), ודיברנו על זה לא מעט בפתיחות מלאה. שאלנו את כל השאלות ובדקנו ממה זה יכול להיות,האם נמשכים פחות פיזית? הוא טוען שלא,שהמשיכה שלו אליי היא אותו הדבר מהיום הראשון והוא לא רואה פגם קטן בי,הוא פשוט מרגיש מדוכא מינית, "אני לא חרמן אולי זה הורמנלי". אני לעומתו כן, ואני נאלצת לפרוק את הצרכים שלי לבד עם עצמי. מה שמוזר זה שאתמול הוא צילם כמה תמונות שלנו אז נכנסתי לגלריה בפל שלו ע"מ לראות אותן,וראיתי איזה סרטון פורנו,לא התאפקתי ושאלתי איך זה יכול להיות שאתה רואה פורנו ואליי אין כוח? אז הוא אמר שזה הורדה ישנה של לפניי חודש (לא משנה!כי גם אז המצב היה ככה) והוא פשוט עייף ומתסוכל מכל המצב הכלכלי ,אמרתי לו שאני יכולה לחיות עם התרדמת הזאת אבל מצב המיני רק ידרדר וחבל.
כי שמתי לב עם עצמי שמאז שהתחלנו להזניח את עניין המיני אז המשיכה שלי אליו ירדה.כשהוא היה בעל תיאבון מיני+ זה השאיר גם את הלהבה שלי בוערת ועכשיו אני כן מעדיפה להתפנק בעצמי,ללא כל עזרה וזהו,להמשיך האלה.
דבר אחרון שתמיד הפריע לי בו זה החוסר רומנטיות ,הוא כן בנאדם שמפרגן וכל הזמן מחמיא (גם היום) אבל השקעה כספית שאפה תמיד ל0 ,או יצרתית כזאת . תמיד אני חשבתי על איזה דברים מגניבים לעשות בימים מיוחדים כולל ימי הולדת.
למשל,מבחינתי כל יומולדת שלו אנחנו ניסע לחופשה כיפית ,במחיר שאנחנו יכולים לאפשר, מבחינתו זה לא עולה לו בכלל לראש...בשום יומולדת שלי,כל יומולדת שהיה לי זה היה ככה - טוב, סכום כזה של כסף נלך לקניות תקני מה שאת רוצה ואז נחגוג עם המשפחה. עוד שבועיים אנחנו חוגגים יום נישואין ראשון ויום הולדת שלו,אני רציתי ליסוע לחו"ל וחסכתי לזה סכום מסויים ממה שאני הירווחתי שמתי בצד ולא הכנסתי לחשבון המושתף ( בעיות כלכליות ) וזה לא יקרה כי לצערי יש לנו בעיה במשפחה שמונעת את זה והוא יאלץ לטוס למקום אחר,בנוסף הוא מוצא לנכון דווקא לקנות לי פל חדש כי שלי לא תקין אבל זה לא מפריע לי.
גם ככה אנחנו חיים מבור לבור ולא יוצאים ממנו,לא משנה מי אשם פה אם בכלל,למה אני צריכה להגיד לו "קח אותי לקפה\טייל איתי באיזה פארק\בוא ניסע לחופשה" למה הוא לא יכול לחשוב על זה לבד?איפה התכונה הזאת לעזאזל זה כל כך חסר לי אני נזכרת באקסים שלי שהיינו הולכים סתם לשבת בחוץ ולדבר!וזה פסול בעיני מעצמו שאני חושבת על אקסים,לא בקטע רגשי בקטע של "זה היה כיף". נמאס לי מסרטים ונמאס לי להכניס לו רעיונות.וזה לא רק עניין של חסכנות כי לא כל בילוי עולה כסף וראבק גם אם כן,כמה אפשר לנסות לחסוך.
אני ממש זקוקה לחופשה לעצמי ,לשמוח קצת.
אני רוצה להצית את החשק ביננו ולא יודעת איך,החוסר חשק שלו מעייף גם אותי. אני יכולה לגעת בו ונזרום לזה אבל זה לא מה שאני רוצה,אני רוצה את היוזמה החייתית שלו ולא שלי, כמו פעם.
הוא שאל אותי אם יש לי חששות כלפיו,אם אני צריכה לפרוק ,עניתי שאני לא חושבת שהוא בוגד בי... באמת שלא.. אני כן חושבת אבל שאולי נמאס לו ממני.
