שמלת תחרה1
Well-known member
כן כן. מדבר אלי.
הלכנו לישון בעולם אחד והתעוררנו באחר.
לפתע, לדיסנילנד אין קסם,
פאריס כבר לא רומנטית,
ניו יורק, עיר עם הפסקה,
לונדון לא מחכה לנו,
ירושלים מסוגרת, והאבן השחורה במכה, ריקה.
החיבוקים והנשיקות נהיו פתאום לאויבים,
והבחירה של לא לבקר את ההורים והחברים הוא אקט של אהבה.
פתאום, אנחנו מבינים שהכוח, היופי והכסף לא שווים כלום,
ואנחנו לא יכולים להשיג לנו חמצן שעליו אנחנו נלחמים..
לעומתנו, העולם ממשיך את חייו והוא מאוד יפה
הנחלים זורמים,
השמים מאירים,
הים שוצף בהמון גליו..
בעלי החיים חיים את חייהם..
הוא רק הכניס לכלוב את האנושות, אותנו..
נראה שהוא שולח לנו מסר:
"אתם לא כל כך נחוצים. האוויר, האדמה, המים והשמים בלעדיכם מרגישים טוב. ואפילו טוב מאוד.
כאשר תחזרו, תזכרו שאתם האורחים שלי, ולא הבעלים שלי."
שלכם - עולם.
*חומר למחשבה...
הלכנו לישון בעולם אחד והתעוררנו באחר.
לפתע, לדיסנילנד אין קסם,
פאריס כבר לא רומנטית,
ניו יורק, עיר עם הפסקה,
לונדון לא מחכה לנו,
ירושלים מסוגרת, והאבן השחורה במכה, ריקה.
החיבוקים והנשיקות נהיו פתאום לאויבים,
והבחירה של לא לבקר את ההורים והחברים הוא אקט של אהבה.
פתאום, אנחנו מבינים שהכוח, היופי והכסף לא שווים כלום,
ואנחנו לא יכולים להשיג לנו חמצן שעליו אנחנו נלחמים..
לעומתנו, העולם ממשיך את חייו והוא מאוד יפה
הנחלים זורמים,
השמים מאירים,
הים שוצף בהמון גליו..
בעלי החיים חיים את חייהם..
הוא רק הכניס לכלוב את האנושות, אותנו..
נראה שהוא שולח לנו מסר:
"אתם לא כל כך נחוצים. האוויר, האדמה, המים והשמים בלעדיכם מרגישים טוב. ואפילו טוב מאוד.
כאשר תחזרו, תזכרו שאתם האורחים שלי, ולא הבעלים שלי."
שלכם - עולם.
*חומר למחשבה...