לא להאמין

[@שירי]

לא להאמין

אז אחרי ש 4 מחזורי פרגונל נכשלו החלטתי בחודש שעבר לעשות הפסקה. ואני בתור פוליציסטית פסימית חשבתי שיהיה לי שקט חודשיים לפחות מהמחזור. אך לא.... אתמול, בדיוק 28 ימים מהמחזור האחרון - הוא הופיע. קפצתי לרופא והפלא ופלא היה ביוץ ויש מחזור. פתאום אני חושבת לעצמי שאולי אני עוברת את כל הטיפולים האלה לחינם??? הרופא אומר שזה כתוצאה מההורמונים שעדיין קיימים בגוף. עכשיו אני מתלבטת אם לתת עוד חודש הפסקה ולראות אולי הוא שוב יופיע בעצמו או להמשיך בטיפולים ולהאמין שאכן הכל היה כתוצאה מהורמונים שעדיין קיימים אי שם. הדילמה בעצומה - 5 ימים להחלטה מה דעתכן???? שירי

 

[עמית@]

אם יש לך סבלנות (עכשיו הותקלת ../images/Emo3.gif

אז תחכי ותנסי, אם זו הבעייה היחידה (ביוץ) אז אולי זה עשוי לעזור, אם יש גם בעיות זרע וכדומה אז אני מאמינה שכדאי לחזור לטיפול. גם פוליציסטיות פסימיות ביותר עשויות לבייץ מדי פעם (יותר או פחות, תלוי באדם) בהצלחה

 

[ענת איתן]

בתור פוליציסטית גם כן , הרשי לי

לשתפך במה שאני הייתי עושה: הייתי ממשיכה בטיפולים. ולמה? , כי אצל פוליציסטיות הביוץ הוא דבר חמקמק ומתעתע. יכול לבוא חודש כן שלושה חודשים לא , כמו המאהב הנודע רודולף ולנטינו. מצד אחד יש לך כדוגמה את דנה פורת הפוליציסטית הפמיניסטית ש"ירדה" לגמרי מהטיפולים , עשתה דיקור/רפלקסולוגיה ודומיהם ונכנסה להריון מביוץ טבעי - אבל אני לא הייתי יושבת בחיבוק ידיים ומחכה אלא מבקשת אולי להחליף את ההורמון המוודא שאכן יש ביוץ (במקרה שלך - אולי מפרגונל לגונל F? , אני מעריצה את החומר הזה...) - אבל ממשיכה בטיפול ולא סומכת על רצונן הטוב של שחלותי הנרגנות. לשיקולך!

 

[נוג]

לשירי

בתור פוליציסטית מאוד פסימית שאבדה את התקווה או האמון היכולת של גופי המתעתע, לא פעם אף חיפשתי חנות לחלקי חילוף לגוף ללא הצלחה, ונשארתי עם מה שנולדתי איתו גוף מעצבן ולא אמין בעליל. פסימית שכמותי לא היתה נותן צ´אנס וחוזרת לטיפולים, עם את מרגישה שהמנוחה הספיקה לך לכי לרופא וקבלי תוכנית טיפול אולי זה החודש שלך. נוג

 

[מרב.]

שירינ´קה

הפלא ופלא, גם פוליציסטיות מבייצות!

הנס הזה קורה, אם כי לא באותה תדירות של נשים "רגילות". הרבה פעמים קורה שדווקא בגלל הטיפולים, הגוף מקבל מעין זריקת מרץ, ומכוח האנרציה מבייץ בעצמו. בהפסקה האחרונה שעשיתי, מתוך 3 מחזורי גוף, כנראה בייצתי פעמיים. להמשיך בטיפול זו שאלה של כוח ויכולת. בא לך? את מרגישה שאת מוכנה נפשית? לכי על זה. אם הכנת את עצמך להפסקה של חודשיים ואת לא מוכנה להתחיל עכשיו עם הזריקות והבדיקות- תני לגוף שלך עוד חודש להתבטא בכוחות עצמו, אולי יהיה לו מה לומר בחודש הזה.. מרב

 

[iris2210]

אני גם

מסכימה עם מירב עם יש בך את הכוחות הנפשיים אז תמשיכי ואל תתייאשי. אנחנו חייבות להמשיך להיות אופטימיות שזה יבוא ובקרוב.

 

[טלי2]

תלוי ...

תלוי בסבלנות שיש לך כפי שגם עמית כתבה, אני באופן אישי (כאחת שאינה מבייצת באופן סדיר) דווקא כן הייתי מנסה לקחת עוד חודש הפסקה, במילא תכננת חודשיים של שקט, אז הנה יש לך הזדמנות לנצל אותם עד תום, ולנסות לתת לגוף להוכיח את עצמו , הפתעות כאלו הן אפשריות.... נכון שאת יכולה לראות זאת כפספוס של חודש, בעיני האישיות לחלוטין זאת דווקא הזדמנות. תחליטי מה שתחליטי, העיקר שתצליחי.

 

[GALITDOL]

אני הייתי ממשיכה לטיפול הבא

אבל זאת אני . רודפת אחרי הזמן ומתעצבנת על הרופא שלי שנותן לי חודש הפסקה. ד"ש למקס

 

[shiri_koren]

תודה חמודות

אז גם אני חושבת שזה אכן עניין של אופי ולחץ. היות והחלטתי לא להיות בלחץ אני חושבת שאני אמשיך במנוחה שהבטחתי לעצמי אני אגיע לרופא בעוד 14 יום בערך לראות אם אני שוב בדרך לביוץ עצמוני ואם כן אולי נעשה רק הזרעה או סתם נחגוג לבד. בכל מקרה תודה על העצות ואם זה קרה אז אולי יהיו עוד הפתעות... שירי

 

[רוני@30]

אני גם בתומכות בהמשך הטיפול

אחת הבעיות עם הגוף שלנו הפוליציסטיות זה שהוא לא אמין. אי אפשר לבנות עליו ואי אפשר לסמוך עליו. אם ממילא תכננת הפסקה - אז מעניין לנצל את זה כדי לבדוק מה יהיה, והלוואי שתפתיעי אותנו. אבל אם לא - אז לדעתי כדאי להמשיך הלאה ולא לתת קרדיט למערכת המפוקפקת שלנו. בהצלחה! רוני

 

[iris2210]

אני משתתפת גם

ואני מציעה לך להמשיך את הטיפול כדי שלא יתפספס לך. אולי הטיפול הבא יצליח. בהצלחה.