לא להיות עבד לזמן

לא להיות עבד לזמן

כבר שנה חיה ככה בשקט ובדממה ונראה לי שזה ימשך ככה עוד הרבה זמן האדישות יושבת לי חזק בנשמה לפעמים בוכה לפעמים דוממת מקשיבה לרדיו הדולק ליד המיטה ואני שוכבת בשקט בחיק במיטה החמה לא מוכנה לקחת התחייבות לכלום לא לקצר את הזן זה בניגוד לאמונה הגוף בוגד בי בגדול אבל הנשמה עייפה הראיה משתבשת הקשר לעולם נקטע כנראה נגזר עלי להיות פה עוד קצת אז לעשות שום דבר לתת לזמן לחלוף , אפילו לא לאכול ,רק לשתות מים קרים לברוח את השינה המנחמת לחבק את שמיכת הפוך לעצום עיניים ופעמים אפילו לא לענות לטלפונים לעצום עיניים להנתק מהעום שסביב והשקיעה האיטית לקראת החדלון היא נעימה עכשיו שום דבר לא כואב הנשמה רגועה והגוף במנוחה זה להות מתה חיה במעגל החיים עד ששעון החול יגיד והמלאכים יבואו ויחד נעוף אל עבר האור הבוהק אל הדלתות שמשם אף אחד לא חזר הדלתות שמחכים לי כבר שנים רבות החייי בדרך ובקשתי לחזור לחשכה ועכשיו הזמן הוא להתחבר לאור ההוא לנוח מהכאבים גוף נפש לעצום עיניים לעוף בעזרת המלאכים אל הבוס הגדול שם אני אהיה עטופה באהבה שלו
 
למעלה