לא לוותר...(אולי טריגר?...)

לא לוותר...(אולי טריגר?...)

עכשיו, אני עומדת לכתוב משהו, ממעמקי הלב, בגוף ראשון. לא עצמי, לא הקול הפנימי, רק א-נ-י. זה אולי לא נראה ביג דיל, אבל בשבילי זה המון. זה נותן לי אפשרות לראות, שכל מה שקרה, קרה לי ולא למישהו אחר. נסעתי לים אתמול, השעה היתה די מאוחרת, הרדיו סגור, רק אני עם המחשבות. כשהגעתי, עליתי על אחד הצוקים, כדי לראות הכל מלמעלה, ולהשליך את כל הכאב לים. הים שתמיד קיבל ממני הכל, את הדמעות, את השמחה, לא אכזב... אני לא רוצה לוותר. אני רוצה לחיות. אני רוצה ללמוד לאהוב ולהיות נאהבת. וכשיהיו לי ילדים, אני אוהב אותם מאד, אחבק ואנשק. לא אכה. אומר להם אלף פעם ביום שאני אוהבת. ומי שיפגע בהם, אלחם. כמו לביאה ששומרת על הגורים שלה. העצמי שלי היה אומר: קודם תחשבי איך להתקרב לבנים אחרי כל מה שקרה, אחר כך תחשבי על משפחה. (שוב תקעתי אותו...את העצמי הזה...) אני רוצה להלחם. לא אתן שיפגעו בילדה הקטנה שבי שוב... לא. זה לא מדויק- לא אתן שיפגעו בי שוב. רוצה כוחות... כוחות שכרגע אין לי... יש דברים, שעדיין לא נזכרתי בהם, לא יודעת אם כדאי להזכר... הים סוער, הגלים מתערבבים אלה באלה ומנסים לבלוע את הכאב.. הדמעות מלוחות כמו הים. זה קרה לי. בי פגעו. מכל הכיוונים. אבל עד כאן. no more ילדה
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
בהמון הצלחה ילדה

את הולכת בדרך של השורדים. אלו שנשארו אחרי הזוועה וקיבלו החלטה שמגיע להם לחיות ולחיות טוב. צריך הרבה כוח, אבל זה אפשרי!
 

אורן...

New member
היי ילדה

שמחתי לשמוע שבחרת בחיים למרות הקושי. את הפגיע שפגעו בי אני ואה היום כלא כול-כך נוראית. את זה רק מרחק הזמן מהכאב שהשארתי מאחור נותן לי להרגיש כך. אני לא יודע מה הפגיע שפגעו בך אך אני שמח שהחלטת להתמודד. למעשה את כבר מתמודדת לפני החלטה זו (ההשתתפות ברופום מעידה על כך). ילדה, את נשמה טובה! עוד תלמדי לאהוב ןלקבל אהבה בחזרה. אוהב, אורן......
 
תודה רבה...

אני מרגישה אחרי ההשתפכות הזו קצת יותר טוב... וסהר, המשפט שאמרת לי, שאני הולכת בדרך של השורדים, ריגש אותי מאד...
 
רוצה להיות

רוצה להיות כמו הציפור להרגיש חופשייה, לפרוש כנפיים...לעוף לשמיים... רוצה להיות כמו הטווס גאה בנוצותיי, מלאה באהבה עצמית... רוצה להיות כמו הברבור אצילית, לזקוף ראש... רוצה להיות כמו האריה חזקה, שמצליחה להתמודד עם כל דבר... רוצה להיות כמו הדג לשחות הלאה מהכאב, בתוך הים הגדול... רוצה להיות כמו החתול לנחות על רגליי תמיד, אפילו אם הנפילה מגובה רב... רוצה להיות כמו הדבורה שמסוגלת לעקוץ על מנת להגן על עצמה... רוצה להיות כמו הסוס לדהור הלאה לעתיד, לחיים טובים הרבה יותר... רוצה להיות כמו הקיפוד לשלוף קוצים כשמפחידים אותו, אך עם זאת כשמלטפים אותו רואים שהקוצים רכים ונעימים... רוצה להיות כמו הפרפר לא יודעת למה... רוצה... ועכשיו? אני כמו העכבר? מסתתרת מהכל? פוחדת? ילדה...
 

my true colors

New member
כתבת מדהים..

ומתישהו תביני שאת כל החיות האלה ויותר.. והעכבר, הוא לא בורח, הוא רק חכם מאוד בשביל לדעת, שהחתול הוא איום. חיה בהחלט נפלאה.. לעולם לא פחדתי ממנה, ולא רצתי לשולחן. שלך, שני
 

שם ים

New member
אמיצית שלי. ../images/Emo20.gif

איזה מקסים מה שאת מרגישה. אוהבת מאוד, שם ים
 
למעלה