לא לוקחת בקבוק

[שניים בפעם אחת]

לא לוקחת בקבוק

הבנות כבר בנות 3 חודשים ובהנקה מלאה.
אפשר להגיד שניכנסנו לשיגרה נוכה. הן אוכלות טוב, עולות במשקל, אני מסתדרת טוב עם ההנקה וגם מצליחה לשאוב.
הבעיה היא שחשוב לי להמשיך להניק עוד 3-4 חודשים לפחות, אבל אני גם רוצה להתחיל לעשות גם דברים בילדיהן (התנתקות של כמה שעות)
בפעמיים האחרונות (ליפני 3 שבועות ואתמול) שהשארתי אותן לאמא שלי עם חלב שאוב, אחת הבנות לא ממש הסכימה לאכול מהבקבוק.
בסוף היא אכלה 50 מ"ל בשש שעות שהיו מלוווים בהרבה בכי, כאס, בליאת אוויר וגרפסים.
אמא שלי סיימה את הערב מותשת פיזית ונפשית, ולא כל כך רוצה לעבור את זה שוב.
רציתי לישאול:
יש טיפים או שיטות ליגרום לזה להצליח?
יש פיתמות או בקבוקים מומלצים? ניסיתי תמי טיפי, ואת הפיטמה הרגילה והמיוחדת של מדלה.

 

[הדר תאומים]

בקבוק לתינוקות יונקות

היי שניים

מתארת לעצמי איזה מתסכל זה היה.. גם לך וגם לאמא שלך..
הרבה פעמים תינוקות שיונקים הנקה מלאה מתקשים קצת יותר במעבר לבקבוק - המגע,המרקם,התחושה שונים להם.

לא בטוחה שהבנתי נכון כי כתבת שאחת הבנות לא הסכימה - השניה כן הסכימה ? סתם מעניין לדעת.

אנסה לתת כמה עצות -
קודם כל - נסי לתת לה להכיר את הבקבוק ללא קשר לארוחה, ריק , בלי כלום. רק שחקי איתה עם הבקבוק, תתני לה לגעת,להרגיש את המגע של הפטמה בפה, תשירי לה, תעשי לה קוקו וכל מיני כאלה משחקים. - תרגילי אותה לדבר הזה.. שהיא תכיר את זה עוד בכלל לפני הקישור של זה לחלב.
אחרי זה, כשהיא קצת התרגלה אליו, את יכולה לשים בו קצת חלב, לא ארוחה שלמה, ולתת לה לטעום, שוב - ללא קשר לארוחה. רק טעימות. שוב - עם שירים,משחקים והתלהבות כללית כשהיא טועמת את זה..
זה יכול לקחת כמה ימים, אבל בדרך ככל הם מתרגלים ומוכנים לשתות מזה אחרי שזה בא בהדרגה.
מה שעוד אפשר לעשות - זה להשרות את הפטמה של הבקבוק בחלב שלך לפני שאת נותנת לה את הבקבוק - כך הפטמה מקבלת את הריח ולריח הזה היא כבר רגילה.

לפעמים - אם זה לא עובד עם אמא (כלומר איתך, לא עם אמא שלך) - אז כדאי לנסות שמישהו אחר יעשה את כל הנסיונות האלה ולא את. לפעמים קל לתינוק יותר לקחת בקבוק ממישהו שהוא לא אמא שלו, ומאמא - רק ציצי.
הכי חשוב - סבלנות.. לנסות שוב ושוב בלי לחץ. כי הם מייד מרגישים את הלחץ וזה עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה.
גם אם היא לא אכלה הרבה בשעות שלא היית - היא השלימה את זה ברגע שחזרת. לפעמים תינוקות עושים כמו "שביתת רעב" כשאמא לא נמצאת, לא מוכנים לאכול וזה נרגע עם הזמן, כשהם מתרגלים לאט לאט להיות עם מישהו אחר, וגם כשהם מתרגלים לבקבוק.

לגבי סוג הבקבוק -
הבקבוק של טומי טיפי - אני פחות אוהבת את הפטמה שלו מכיון שהיא מעט נמוכה (האורך או הגובה מקצה הפטמה העגול ועד לסופה) - מקווה שאת מבינה.. למשל בהשוואה לפטמה של אוונט - הטומי טיפי מעט נמוכה יותר ולפעמים קשה לתינוק לתפוס טוב את הפטמה הזו בגלל שהיא לא מגיעה מספיק עמוק פנימה לתוך החך שלו בדומה למה שעושה הפטמה של השד.
אם יש לך פטמה אחרת לנסות איתה - נסי עם אחרת.

לא הבנתי מה זו הפטמה הרגילה של מדלה . האם הפטמה הקטנה של הבקבוקים של המשאבה ? גם זו לא להיט.. כי רצוי שהפטמה תהיה רחבה יותר כדי שהתינוקת תפתח את הפה רחב על הפטמה של הבקבוק בדומה למה שהיא עושה גם על השד.
הפטמה המיוחדת של מדלה -האם את מתכוונת לבקבוק ה"קלמה" ? זה אמור להיות בקבוק טוב, אין לי הרבה נסיון איתו.
אז אם יש לך אותו - נסי איתו.

מקווה שעזרתי,
כיתבי אם ניסית משהו ואיך הולך.
בהצלחה

 

[שניים בפעם אחת]

אחת לוקחת את החיים יותר בקלות

הי הדר,
קודם כול תודה על התשובה המפורטת והרעיונות לשיפור.
כבר מחר ניקנה בקבוק של אבנט ונתחיל לשחק איתו.

לשאלתך, שתיהן לא ממש אוהבות לאכול מבקבוק, ושתיהן ניחנקות ועושות הרבה גרפסים, אבל אחת מסכימה וגם אוכלת כמויות יפות עם הבקבוק, והשניה לא ממש מסכימה ולא ממש מצליחה לאכול איתו.
באופן כללי זו שלא מסכימה לוקחת את החיים פחות בקלות, היא סובלה יותר מגזים רוצה יותר להיות על הידיים, ובוכה יותר. לפחות בלילה היא ישנה יותר טוב אז זה מתכזז.

הבנת נכון לגבי הפתמות שיש לי, אמא שלי ניסתה את כולם ואמרה שאף אחת לא עבדה גם לא הקלמה של מדלה.
אנחנו ננסה את הרעיונות שלך ונעדכן פה איך זה עבד.

שוב תודה, כיף שיש את הפורום הזה להתייעץ.

 

[אמאגםלתאומים]

זה עוד יכול להשתנות כמה פעמים !

גם אצלנו אחד מהם היה התינוק היות ררגיש, זה שהייתי צריכה יותר להחזיק ולהרגיע בידיים או במנשא והשני, אולי התחשב במצב, הסתדר יותר בעצמו, זחל ראשון, הלך ראשון וכו'. ואם תסתכלי עליהם עכשו זה נראה הפוך לגמרי, ההוא שבשנה הראשונה היה פייטר הוא הרבה יותר רגיש ועדין והשני שהיה הרגיש וכו' פתאם לוקח את החיים יותר בסבבה... זה בעיק עוזר לי להבין שלא כדאי לי להחליט כבר מי הם ומה הם אלא לתת להם להשתנות ולהיות מי שהם בכל רגע ורגע...

 

[בואינג 707]

מוכר, מוכר,מוכר

הבן חמש שלי היה סרבן קלאסי. נולד במועד וינק שנה וחצי. היה סיפור זהה איתו עד שעברנו למוצקים-לא אכל מבקבוק מימיו.
במשפחתון היה מקבל חלב שאוב מכפית/מזרק.כל מה שניסינו לא עזר, כל בקבוק היה כשלון. התייאשתי.
עם התאומים- למרות שהוזנו בהתחלה בזונדה.. הבת סרבנית וכל ארוחה איתה היא מלחמה,היא רוצה ציצי.
הבן-הרבה יותר זרמן ואוכל מה שיש. זה אופי.

 

[יעל חיפה]

נסי את מאם

אצלי זה התקבל באהדה רבה (רק ע"י הקטן)