לא ללכת להצגה הזו

[אבח"י]

אז, היום היינו במדיאה. שלט ענק עם תמונת שני הכוכבים, לימוני ותמם, מקדם פני הבאים אל הקאמרי, אפשר לחשוב יצירת מופת שלא היתה כמוה מאז המחזאים היוונים הגדולים, או לפחות מאז אווריפידיס.
בת הזוג היתה קיצונית ואמרה שיש לתבוע את המחזאי על יומרנות, טעם רע ומחזה גרוע.

שחקנים לא טובים, אבל ממש לא טובים. או שאולי נשבינו בשם ההצגה ולא הבנו שאנחנו צופים באופרת סבון/רומן רומנטי על הבימה, ולזה שני השחקנים הראשיים מתאימים, עמוס תמם וכינרת לימוני .
חטא נוסף שחוטא המחזה והתיאטרון הוא בהזניית "מדיאה" המקורי לרמה של "פאוורקאפל" [אשכרה, תיאטרון עברי משתמש במונח מעולם עיתונות הרכילות האמריקאי]. אני מניח שכולנו כאן יודעים ומכירים את מדיאה, את המיתוס ממנו נוצרה, את מורכבות הדמויות, ההקרבה והזניחה והנקמה האיומה, אבל צעירים מאתנו, שסיימו את מערכת החינוך הישראלית, בה הם קראו [אולי, אם לא צפו בצילום של הצגה קלאסית, וברוב המקרים כבר לא מלמדים אותם יותר מחזות קלאסיים. מה רע במחזאות ישראלית, מנותקת מכל העולם התרבותי בו התפתח התיאטרון?], צעירים אלה בחיים לא יבינו מדוע זה מחזה גרוע, גם לא יבינו מאיפה השמות האלה, אהה, לוקאס - זה לא הבעל של סמי באופרת הסבון "ימי חיינו"?
מי שקנה כרטיסים שימכור אותם או יחליף הכי מהר שהוא יכול.
שעה וחצי מיותרות, משעממות, עם שחקן שאינו שחקן אופי, שמצויין בקזבלן אבל גרוע בתפקידי עומק, כי פשוט אין לו עומק, ומדיאה.. "מדמד" כינוי החיבה שלה - בת זוגי ואני החלטנו שהיא כלכך גרועה, שמזל שמדיאה ההיא מהמיתוס לא רואה את חילול דמותה על הבמה.
רות אסרסאי מפגינה פעם נוספת את כשרונה הבלתי רגיל.
התפאורה מענינת
לשם שינוי הדיקציה של השחקנים היתה טובה ולא הצטרכתי להיעזר בכתוביות כמעט.
לא ללכת.

 

[קלייטון.ש]

אני מודה שמכל זה זיהיתי רק את השם עמוס תמם, וגם זה בלי שזכרתי מה הוא בדיוק.
אני לא הולך לתיאטרון. לא תופס את הז'אנר. גם לקולנוע אני לא הולך. זה כי אני לא אוהב להיות בין אנשים אחרים. זה עוזר גם לא ללכת לתיאטרון.
אבל קראתי את הביקורת, ושמח שבסוף יש מילים טובות.
שחקנית אחת בסוף, שאני לא מכיר, דווקא הפגינה כשרון דהיינו כנראה שיחקה טוב.
התפאורה מעניינת. הדיקציה של השחקנים טובה.
זה לא מספיק בשביל ללכת? כנראה שלא.