לא מבין מה היא רוצה
אני בקשר עם חברתי הנוכחית(בת 21) משהו כמו שלוש שנים.לאחרונה תחילו מס' בעיות:היא טוענת שאני לוקח אותה כמובן מאליו שאני קר אליה.אני דווקא לא חושב כך.אבל,זו לא הפואנטה.יום אחד היא החליטה שהיא רוצה פסק זמן למרות שהיא טוענת שהשתפרתי מבחינת היחס אליה.שאלתי אותה כמובן מדוע היא רוצה את פסק הזמן והתשובות היו:אני גם מרגישה שאני צריכה חופש מבחינה רומנטית...אני צריכה להתנקות מהקשר...להיות לבד עם עצמי כדי להכיר את עצמי ואת מה שטוב בשבילי.אתה לא מרגיש שאתה תקוע באותו מקום ורוצה להתנסות בדברים חדשים? או להכיר אנשים חדשים? או לבחון את עמצך...אל תשכח שאתה החבר הראשון שלי.לפחות נדבר בטלפון...נראה איך אנחנו מסתדרים בלי לראות אחד את השני.אני צריכה שקט נפשי עם עצמי.אני צריכה להיות טיפה לבד....לראות איך זה...ואם אנחנו מתאימים באמת אז נחזור להיות ביחד.כי אני בתקופה כזאת בחיים שאני רוצה לראות איך אני מסתדרת בלעדיך ואם אני מסוגלת לזה. פסק הזמן הוא לתקופה של בין שבוע לשבועיים.היא טוענת שהיא אוהבת אותי מאוד אבל מצד שני אני לא מבין את המישפט:"כי אני בתקופה כזאת בחיים שאני רוצה לראות איך אני מסתדרת בלעדיך ואם אני מסוגלת לזה".על איזו תקופה היא מדברת? אני סטודנט והיא עובדת בעבודות מזדמנות ככה שאנחנו נפגשים רק בסופי שבוע.אנחנו לא דבוקים אחד לשני כך שנוצר מצב שנמאס לנו אחד מהשני. אולי מישהו יכול להסביר לי מה היא רוצה? או למה היא רוצה פסק זמן אם היא אוהבת אותי? עוד דבר שרציתי לציין זה שהיתה תקופה שהיינו יושנים אחד אצל השני כל יום שישי,אבל לאחר מספר פעמים היא אמרה לי שאבא שלה שהוא אדם שמרני יחסית(שהתחיל להתחזק בדת) לא אוהב את זה.למרות גילה היא ילדה טובה שעושה כל מה שההורים שלה מבקשים ממנה ולכן המנהג הנ"ל נפסק.הוא היה אפילו מוכן להחזיר אותה ביום שישי באחד בלילה. עכשיו שאלתי היא כזו האם יתכן שאביה מנסה לטרפד את הקשר והיא לא אומרת על כך כלום? אני לא רוצה להרגיז אותה ולשאול על כך ולכן אני שותק.מה דעתכם? מצד שני עם כל הכבוד לאביה היא כבר לא ילדה היא בת 21,לא הגיע הזמן לעשות מה שהיא רוצה או מה שהיא חושבת? מחר הוא ימצא לה אולי שידוך וגם אז היא תגיד בסדר?(סתם הסחפות עם שאלה תיאורטית). דבר נוסף היא נפגעת משטויות סף הרגישות שלה הוא מינימלי.לעומת זאת היא טוענת שאני לא רגיש מספיק ולעיתים פוגע בה מבלי להרגיש.בנוסף היא נוהגת לשמור הרבה פעמים את הכל בבטן עד שיום אחד זה מתפוצץ.איך אפשר לגרום לה להוציא החוצה את כל מה שיש לו על ליבו?בצורה הזו גם יוקל לה וגם אני אדע מה לתקן.האם יש דרך לגרום לאדם ליהיות פחות רגיש?
אני בקשר עם חברתי הנוכחית(בת 21) משהו כמו שלוש שנים.לאחרונה תחילו מס' בעיות:היא טוענת שאני לוקח אותה כמובן מאליו שאני קר אליה.אני דווקא לא חושב כך.אבל,זו לא הפואנטה.יום אחד היא החליטה שהיא רוצה פסק זמן למרות שהיא טוענת שהשתפרתי מבחינת היחס אליה.שאלתי אותה כמובן מדוע היא רוצה את פסק הזמן והתשובות היו:אני גם מרגישה שאני צריכה חופש מבחינה רומנטית...אני צריכה להתנקות מהקשר...להיות לבד עם עצמי כדי להכיר את עצמי ואת מה שטוב בשבילי.אתה לא מרגיש שאתה תקוע באותו מקום ורוצה להתנסות בדברים חדשים? או להכיר אנשים חדשים? או לבחון את עמצך...אל תשכח שאתה החבר הראשון שלי.לפחות נדבר בטלפון...נראה איך אנחנו מסתדרים בלי לראות אחד את השני.אני צריכה שקט נפשי עם עצמי.אני צריכה להיות טיפה לבד....לראות איך זה...ואם אנחנו מתאימים באמת אז נחזור להיות ביחד.כי אני בתקופה כזאת בחיים שאני רוצה לראות איך אני מסתדרת בלעדיך ואם אני מסוגלת לזה. פסק הזמן הוא לתקופה של בין שבוע לשבועיים.היא טוענת שהיא אוהבת אותי מאוד אבל מצד שני אני לא מבין את המישפט:"כי אני בתקופה כזאת בחיים שאני רוצה לראות איך אני מסתדרת בלעדיך ואם אני מסוגלת לזה".על איזו תקופה היא מדברת? אני סטודנט והיא עובדת בעבודות מזדמנות ככה שאנחנו נפגשים רק בסופי שבוע.אנחנו לא דבוקים אחד לשני כך שנוצר מצב שנמאס לנו אחד מהשני. אולי מישהו יכול להסביר לי מה היא רוצה? או למה היא רוצה פסק זמן אם היא אוהבת אותי? עוד דבר שרציתי לציין זה שהיתה תקופה שהיינו יושנים אחד אצל השני כל יום שישי,אבל לאחר מספר פעמים היא אמרה לי שאבא שלה שהוא אדם שמרני יחסית(שהתחיל להתחזק בדת) לא אוהב את זה.למרות גילה היא ילדה טובה שעושה כל מה שההורים שלה מבקשים ממנה ולכן המנהג הנ"ל נפסק.הוא היה אפילו מוכן להחזיר אותה ביום שישי באחד בלילה. עכשיו שאלתי היא כזו האם יתכן שאביה מנסה לטרפד את הקשר והיא לא אומרת על כך כלום? אני לא רוצה להרגיז אותה ולשאול על כך ולכן אני שותק.מה דעתכם? מצד שני עם כל הכבוד לאביה היא כבר לא ילדה היא בת 21,לא הגיע הזמן לעשות מה שהיא רוצה או מה שהיא חושבת? מחר הוא ימצא לה אולי שידוך וגם אז היא תגיד בסדר?(סתם הסחפות עם שאלה תיאורטית). דבר נוסף היא נפגעת משטויות סף הרגישות שלה הוא מינימלי.לעומת זאת היא טוענת שאני לא רגיש מספיק ולעיתים פוגע בה מבלי להרגיש.בנוסף היא נוהגת לשמור הרבה פעמים את הכל בבטן עד שיום אחד זה מתפוצץ.איך אפשר לגרום לה להוציא החוצה את כל מה שיש לו על ליבו?בצורה הזו גם יוקל לה וגם אני אדע מה לתקן.האם יש דרך לגרום לאדם ליהיות פחות רגיש?
