לא מבינה כבר מה קורה לי

netnelaa26

New member
לא מבינה כבר מה קורה לי

כן אני עדיין ערה בשעות מוזרות שכאלו וסביר להניח שאני אלך לי לישון כאשר אני אשמע את ציוץ הציפורים שהם בשבילי כמו שעון מחר אני צריכה לקום מוקדם וללכת ולפעמים אני אומרת לעצמי אולי לא אולי לא צריך וגם אין לי כח להתמודד עם אנשים לא רוצה בכלל לראות אף אחד לא רוצה שיתקרבו אליי אבל אני יודעת שאני חייבת כי אני רוצה לצאת מכל המצב הזה אני יודעת שאני צריכה לקום מחר וללכת כי אם אני אמשיך להיות במצב שאני נמצאת בו קיום סביר להניח שאני לא אצא מזה לעולם אני עד עכשיו לא מבינה איך תמיד אני נמצאת במקומות שאני לא רוצה להיות ואיך זה תמיד אני עושה דברים שאני לא רוצה לעשות אבל הפחד שולט בי ואני מפחדת מאנשים מפחדת מהתגובות שלהם ואני פשוט עושה מה שהם רוצים ואני פשוט רוצה לברוח ולקחת מונית ולהגיד לאאאאאאאאאא אני לא רוצה זה לא בשבילי ואני לא מסוגלת לא יכולה אני מפחדת נורא ואני פשוט בוכה בתוך תוכי ואומרת אין הפעם אני צריכה לעזור לעצמי לקבוע תור וללכת לפסיכולוגית שסוף סוף תנסה להבין אותי ולעזור לי כי לבד אני כבר לא מסוגלת ואני מפחדת .....
 
"לבד אני כבר לא מסוגלת ואני מפחדת"

את כותבת ואני חושבת לעצמי, איך את מרגישה לבד כאן. לא רק תגובות של אנשים מפחידות אלא גם ולפעמים בעיקר- חוסר תגובות של אנשים... זה קורה כך לפעמים ויכול להשאיר הרגשה מאד בודדה של לשלוח צעקה לתוך תהום ולא לקבל שום הד, או לשלוח מסר בבקבוק לתוך האוקיינוס האינטרנטי ולחכות המון זמן עד הבקבוק נקלט באחד החופים. אם בכלל. אז הנה, הוא נקלט. תמשיכי הלאה, מותר לך לפחד, אבל אל תפחדי להמשיך הלאה. למה את במקומות שאת לא רוצה להיות בהם? מתקשה לומר "לא" ואחר כך בוכה מבפנים? תמשיכי לברר את זה, את יכולה לשנות את זה. את יכולה להיות במקום שיותר טוב לך בו. מה שחשוב זה- תמשיכי לנסות. זה לא חייב להיות ככה תמיד. קבלי מסר מאוחר שנשלח אלייך בבקבוק שצף לאט אך בנחישות לכוונך...
לעולם לא מאוחר מדי...
 
למעלה