לא מוכנים לקום בבוקר

jack1963

New member
לא מוכנים לקום בבוקר

סופר נני /עינת שלום שלושת ילדי בגילאי חטיבה ותיכון,נוסעים בתחבורה ציבורית ללימודים,כך שחשיבות ההגעה בזמן קריטית. כל בוקר אנו מוצאים את עצמינו בלחימה עיקשת מול המורדים ורק לאחר שאנו מותשים הם קמים ולרוב גם מאחרים. חשוב לציין שניסינו להגביל את שעת השינה אבל הרמנו ידיים ,הם לומדים למבחן ,הם בדיוק נכנסים להתקלח,הם מסימים שיחה בפייסבוק ועוד תירוצים כך שהם בעצם משכיבים אותנו. מצפה לעצה טובה ומועילה יעקב
 
דרוש "פרוייקט הורי" יזום ומתוכנן

שלום רב יעקב, דרוש תכנון "פרוייקט". הפעולות שניסיתם עד כה העלו חרס או הניבו מאבק. על צוות ההורים לעצור את הטייס האוטומאטי ולחשוב. איך לפעול אחרת כדי להשיג את התוצאות הרצויות? ראשית, עליכם להחליט מה אתם רוצים ללמד את הילדים. ילדים שמגיעים בזמן לבית ספר הם ילדים שלמדו לנהל את הזמן שלהם, למדו לתכנן, לדייק, לעמוד במשימות שלהם. אני חושבת שאחת המטרות החינוכיות החשובות העומדות בפנינו ההורים היא לפתח את האחריות האישית בקרב ילדינו. מסכים איתי? הורים אחראים (כמוכם) גוזלים את ההנאה,החדווה, הסיפוק ואת תחושת הערך שמרגישים ילדים אחראים. אחריות מעבירים כלאחר כבוד. ילדים להורים אחראיים, דייקנים, שמזכירים להם את משימותיהם נמנעים מלקחת אחריות. למה? כי נוח להם, כי הם יכולים לנקות עצמם מאשמה ולהטילה על אחרים אחראים, כי הם מקבלים תשומת לב שחבל להם לוותר עליה או כי הם מקבלים תחושת כוח מהניצחונות אז למה בעצם "לתקתק" בבוקר, למה לגלות אכפתיות לתפקיד אם יש מישהו אחר שלוקח את התפקיד ודואג? עד כאן במישור הפסיכולוגי. ואתה שואל מה לעשות טאכלס? ובכן, אני חוזרת לתכנון "הפרוייקט." אם אתם איתי עד כאן. ומקבלים את הרעיון. עליכם לקבל החלטה. החלטה נחושה על שינוי. החלטה שקולה, החלטה הגיונית- להעביר לילדים את האחריות. איך? ראשית לצייד אותם בשעונים מעוררים ולהודיע שמהיום ואילך אינכם מתכוונים להעיר, להאיץ (לא בערב ולא בבוקר). אתם סומכים עליהם ומאמינים בהם שהם גדולים ויכולים לקחת אחריות ולעמוד במשימתם. מה זה דורש מכם? החלטה להפסיק להעיר, להפסיק להילחם, להבין ולהחליט שזו לא אחריותכם, לוותר על שליטה, לקחת בחשבון שהילדים יאחרו לבית הספר (גם ככה הם מאחרים). לבית ספר יש את הכללים שלו ואת מערכת האכיפה שלו. סמכו על הילדים שלכם על בית הספר ועל מה שביניהם. קחו בחשבון שלאיחורים שלהם יהיו השלכות. תפקידכם יהיה א. להיות עקביים. ב. להיות תומכים. ללוות את הילדים בידידות. כך יש סיכוי שהילדים ילמדו להתאים עצמם למסגרת, יפתחו אחריות... תוכנית זו דורשת החלטה נחושה, רגישות, ויכולת התמדה. התנאי היחיד להצלחת "הפרוייקט" הוא היכולת שלכם ההורים להיות עקביים. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.
 

jack1963

New member
בהמשך לעצתך :לקחת פרוייקט

שלום עינת עיצותייך הועילו מאוד עד עתה לכן החלטנו רעייתי ואני לצאת לדרך ולנסות ולוותר על השליטה כשיהיו תוצאות נדווח בברכה ותודה מקרב לב יעקב
 
תוספת מהותית

שלום רב יעקב, ראשית, אני מוקירה את הערכתך לעצותיי. יחד עם זאת, אם הם הניבו פרות זה בזכותכם - בזכות הנכונות וההשקעה שלכם להיכנס לתהליך יזום של שינוי. יעקב, אני רוצה לכוון את חשיבתך למילה אחת קטנה שכתבת. מילה שבכוחה לחבל ב"פרוייקט" והיא "לנסות". המפתח להצלחת התוכנית היא עקביות. כדאי לצאת לדרך אחרי בדיקת המכשולים הצפויים. ובחינת הדרך שלכם לעקוף אותם. בבחינת אירועים ותגובות. מה יקרה אם... ואיך נפעל אז... על מנת להשיג את התוצאות הרצויות לכם. עצרו, חשבו, שיקלו וצאו לדרך נחושים, איתנים ובטוחים ביכולתכם להתמיד. בברכה, עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה