לא מוצאת את השקט הנפשי
אני בת 29 וחצי ועד היום לא למדתי כלום.
גם אין לי ממש חברות וחיי חברה חוץ מ-1 שצעירה ממני, רק בתחילת שנות העשרים.
אני מרגישה שהחיים שלי עלובים.
לפני שנה עבדתי עוד בתחנת דלק וכמה שהיחס כלפיי לא היה הוגן , היה לי תנאים מבחינה של לאכול מסודר כל כמה שעות.
בעבודה החדשה כקופאית גם השכר נמוך באלף שח וגם אין לי הפסקות מסודרות. לא אני מחליטה מתי לצאת, לפעמים אני יקבל הפסקה רק בסוף המשמרת..
אני לא מוצאת את עצמי , מרגישה שקשה לי עם העודף המשקל שנגרם כתוצאה מהפסקת הדיאטה וגם אין לי תנאים בעבודה.
המחשבה שעוברת לי בראש שבכל מקום עבודה יש הפסקה אחת של חצי שעה ואני צריכה להתמוד עם הקיים (ואני לא מצליחה ומוותרת על עצמי).
חוץ מזה, אני מאז תמיד הייתי בן אדם בזבזן.
עם המשכורת של תחנת דלק הייתי מצליחה לשרוד איכשהו.
כאן המינוס רק גדל ..
ב3 חודשים האחרונים נעזרתי במסטיקניות בקשר לבחור שאני מאוהבת בו שעבד וכבר פוטר ואמא שלי ממש כעסה עליי שראתה חשבון פלאפון בסך 600 שח (בחודשיים שלפני זה דיברתי הרבה יותר והגעתי לשיווי של משכורת שלמה.)
אמא שלי דרשה ממני לתת לה דין וחשבון למה חשבון הפלאפון שלי כזה יקר והתחמקתי ממנה.
היה לנו לפני שעה ריב קולני בו היא דורשת ממני לפנות לה זמן, ואני אומרת לא יודעת מתי אוכל להתפנות אליה..כשלעשה אני לא רוצה לחשוף לה את בעובדה שהתקשרתי למסטיקניות.
אמא שלי טוענת שבמקום להיכנס למינוס אני חייבת להתחיל להשתתף בהוצאות של הבית!!
כבר עוד בתקופה שעבדתי בתחנת דלק, שעבדתי בשבתות ולא הייתה לי משמרת באותו יום או לפני שיצאתי לעבדוה אמא הייתה משגעת אותי. תמיד תמצא על מה להעיר על הדבר הכי קטן היא עשוה רעש וצלצולים.
עכשיו שאני עובדת כקופאית ואני בחופש כל שבת זה פשוט סיוט להיות בבית. גם כשאני מתחבאת בחדר שלי, היא תמצא דרך להציק לי ולהתעצבן וגם זה קורה על בסיס יומיומי..
פעם הייתי שותקת לה, היא הייתה מקטרת מקטרת ושותקת .
היום גם זה לא עוזר, כלום נאדה!
היא פשוט ממרת לי את החיים כל יום!!
לא פעם היא אמרה לי שבסוף תעיף אותי מהבית, שלא תביא גישה למחשב של אחי , שתנעל אותו ואז אני לא יוכל להשתמש במחשב כאילו אני ילדה קטנה להעניש אותה.
כמו כן, בלי סוף ירידות על המשקל שלי, גם אני צריכה לבקש אישור כשאני אוכלת מהאוכל שהיא מבשלת כי מאוכל של הדיאטה אני לא נותנת להם לגעת..
אני במינוס, חברה שלי יודעת איך לנהל חשבון הבנק על ידי החסכנות-קמצנות שלה. היא אומרת תחסכי כסף נטוס לתאילנד ומצד שני גם לא מאמינה שאני יצליח לחסוף ועוד עם המשכורת הרעב שליי
עולה לי מחשבות על לגור לבד גם מחשבות על כך שאני כבר לא צעירה ומחשבות על לימודים בעקבות הבחור שאני מאוהבת בו ושהוא הלך ללמוד בעצמו וזה התירוץ שלו שהוא עובד ולומד ואין לו זמן למערכת יחסים.
אני מרגישה שאם אני לא מלומדת אף בחור רציני לא ירצה אותי , ומצד שני..
אני אחת הסיבות שאני לא הלכתי ללמוד כי הרגשתי שבבית הספר הרגשתי סוג של כלא. לא היה לי חיי חברה לא חברות לא כלום רק לימודים ואני לא מוכנה נפשית כרגע לעבור את התהליך הזה שוב..
אני רוצה את השקט הנפשי שלי
חשוב להדגיש שאם אני עוברת דירה אז לבד לבד בלי שותף כי לא רוצה שינסו לי לוריד
אפילו שאני באיזור "הנוחות" עדיין שאני איכשהו סובלת את אמא , עדיין אני מרגישה שחיי חסרי תוכן ובסופי שבוע אני יושבת בבית.,להכיר בחורים אני לא רוצה כי נכווותי כל כלך חזק שלא בא לי שוב להיות באשליות. בעיני כל הגברים זה עם חרא.,
ככה יוצא שבכל סופי שבוע אני בבית ואם אני יוצאת עם חברה אז זה ישיבות עם בני 20. חברה שלי לא מוכנה להכיר אנשים מעל גיל 25
כרגע מה שמאוד מעסיק אותי זה למצוא עבודה עם הכנסה של 4500 שח בחודש או לפחות 4000 ולא פחות מזה ושאני יוכל לחזור לתהליך של דיאטה בה אני אוכלת כל 3 שעות
תעזרו לי אני מרגישה יאושש
אני בת 29 וחצי ועד היום לא למדתי כלום.
גם אין לי ממש חברות וחיי חברה חוץ מ-1 שצעירה ממני, רק בתחילת שנות העשרים.
אני מרגישה שהחיים שלי עלובים.
לפני שנה עבדתי עוד בתחנת דלק וכמה שהיחס כלפיי לא היה הוגן , היה לי תנאים מבחינה של לאכול מסודר כל כמה שעות.
בעבודה החדשה כקופאית גם השכר נמוך באלף שח וגם אין לי הפסקות מסודרות. לא אני מחליטה מתי לצאת, לפעמים אני יקבל הפסקה רק בסוף המשמרת..
אני לא מוצאת את עצמי , מרגישה שקשה לי עם העודף המשקל שנגרם כתוצאה מהפסקת הדיאטה וגם אין לי תנאים בעבודה.
המחשבה שעוברת לי בראש שבכל מקום עבודה יש הפסקה אחת של חצי שעה ואני צריכה להתמוד עם הקיים (ואני לא מצליחה ומוותרת על עצמי).
חוץ מזה, אני מאז תמיד הייתי בן אדם בזבזן.
עם המשכורת של תחנת דלק הייתי מצליחה לשרוד איכשהו.
כאן המינוס רק גדל ..
ב3 חודשים האחרונים נעזרתי במסטיקניות בקשר לבחור שאני מאוהבת בו שעבד וכבר פוטר ואמא שלי ממש כעסה עליי שראתה חשבון פלאפון בסך 600 שח (בחודשיים שלפני זה דיברתי הרבה יותר והגעתי לשיווי של משכורת שלמה.)
אמא שלי דרשה ממני לתת לה דין וחשבון למה חשבון הפלאפון שלי כזה יקר והתחמקתי ממנה.
היה לנו לפני שעה ריב קולני בו היא דורשת ממני לפנות לה זמן, ואני אומרת לא יודעת מתי אוכל להתפנות אליה..כשלעשה אני לא רוצה לחשוף לה את בעובדה שהתקשרתי למסטיקניות.
אמא שלי טוענת שבמקום להיכנס למינוס אני חייבת להתחיל להשתתף בהוצאות של הבית!!
כבר עוד בתקופה שעבדתי בתחנת דלק, שעבדתי בשבתות ולא הייתה לי משמרת באותו יום או לפני שיצאתי לעבדוה אמא הייתה משגעת אותי. תמיד תמצא על מה להעיר על הדבר הכי קטן היא עשוה רעש וצלצולים.
עכשיו שאני עובדת כקופאית ואני בחופש כל שבת זה פשוט סיוט להיות בבית. גם כשאני מתחבאת בחדר שלי, היא תמצא דרך להציק לי ולהתעצבן וגם זה קורה על בסיס יומיומי..
פעם הייתי שותקת לה, היא הייתה מקטרת מקטרת ושותקת .
היום גם זה לא עוזר, כלום נאדה!
היא פשוט ממרת לי את החיים כל יום!!
לא פעם היא אמרה לי שבסוף תעיף אותי מהבית, שלא תביא גישה למחשב של אחי , שתנעל אותו ואז אני לא יוכל להשתמש במחשב כאילו אני ילדה קטנה להעניש אותה.
כמו כן, בלי סוף ירידות על המשקל שלי, גם אני צריכה לבקש אישור כשאני אוכלת מהאוכל שהיא מבשלת כי מאוכל של הדיאטה אני לא נותנת להם לגעת..
אני במינוס, חברה שלי יודעת איך לנהל חשבון הבנק על ידי החסכנות-קמצנות שלה. היא אומרת תחסכי כסף נטוס לתאילנד ומצד שני גם לא מאמינה שאני יצליח לחסוף ועוד עם המשכורת הרעב שליי
עולה לי מחשבות על לגור לבד גם מחשבות על כך שאני כבר לא צעירה ומחשבות על לימודים בעקבות הבחור שאני מאוהבת בו ושהוא הלך ללמוד בעצמו וזה התירוץ שלו שהוא עובד ולומד ואין לו זמן למערכת יחסים.
אני מרגישה שאם אני לא מלומדת אף בחור רציני לא ירצה אותי , ומצד שני..
אני אחת הסיבות שאני לא הלכתי ללמוד כי הרגשתי שבבית הספר הרגשתי סוג של כלא. לא היה לי חיי חברה לא חברות לא כלום רק לימודים ואני לא מוכנה נפשית כרגע לעבור את התהליך הזה שוב..
אני רוצה את השקט הנפשי שלי
חשוב להדגיש שאם אני עוברת דירה אז לבד לבד בלי שותף כי לא רוצה שינסו לי לוריד
אפילו שאני באיזור "הנוחות" עדיין שאני איכשהו סובלת את אמא , עדיין אני מרגישה שחיי חסרי תוכן ובסופי שבוע אני יושבת בבית.,להכיר בחורים אני לא רוצה כי נכווותי כל כלך חזק שלא בא לי שוב להיות באשליות. בעיני כל הגברים זה עם חרא.,
ככה יוצא שבכל סופי שבוע אני בבית ואם אני יוצאת עם חברה אז זה ישיבות עם בני 20. חברה שלי לא מוכנה להכיר אנשים מעל גיל 25
כרגע מה שמאוד מעסיק אותי זה למצוא עבודה עם הכנסה של 4500 שח בחודש או לפחות 4000 ולא פחות מזה ושאני יוכל לחזור לתהליך של דיאטה בה אני אוכלת כל 3 שעות
תעזרו לי אני מרגישה יאושש
