לא מוצאת את עצמי באהבה.
שלום.אני בת24 גרה כרגע בארצות הברית מזה כ7 חודשים ורוצה להישאר. כשהגעתי בשבוע הראשון הכרתי את חבר טוב של אחי ששניהם גרים פה בארה”ב. התחלנו לצאת חודשיים–ולאחר מכן חבר שלי נעלם לתקופה (ממיטב הבנתי מלחץ ממחויבות) היתה לנו תקופה מדהימה ששנינו היינו בעננים–כן גם הוא.אנחנו אוהבים אחד את השני כשתמיד היינו ביחד שכחנו מהעולם –אהבה מדהימה. לא דיברנו 3 חודשים–לא היתה גם שיחת פרידה. לאחר זמן מה הוא התחיל להראות את עצמו בבית שאני גרה עם אחי ישני שותפים–שכולם חברים של חבר שלי. באפריל אני ואחי ואשתו הוזמנו לחברים לחג–חבר שלי לשעבר ואמו ואחותו הצטרפו אלינו(באותו תקופה לא דיברנו רק שלום מה נשמע) היינו בחג משהו כ–25–30 איש.מצאנו את עצמנו יושבים אחד ליד השני בארוחה ולא זזנו אחד מהשני עד לפנות בוקר. הוא בכאילו שכח את הפלאפון שם בסוף הארוחה–ולקחתי אותו אליי. הוא בא לביתנו במשך שבוע כל יום לאחר העבודה .לאחר שבוע אמרתי לו שאני רוצה לנסות שוב והפעם לאט ,הוא רצה גם. אך הוא נעלם ל–5 ימים שוב.ואז הוא בא לבקר את חבר שלו שאני גרה איתו ודיברנו כרגיל. לאחר יומיים הגיע שוב לבקר היה נחמד. ואז הוא הזמין אותי לצאת איתו ועם זוג חברים שלו בלילה–הסכמתי –במשך הבילוי בפאב מצאנו את עצמנו מחובקים ואוחזים ידיים כמו בעבר כשהיינו ביחד –זוג חברים שלו כל–כך אהבו את הרעיון ושמחו בשבילינו(כי לא ראו אותו אף פעם עם בת זוג ובכלל מאושר ככה.) חזרנו הביתה ביחד–בחנייה הוא שאל אותי על שם של בחור שאני מכירה שהלכתי איתו לים באותו היום בבוקר ואמר שהוא מקנא והתחיל ליזום שיחה–שהוא מצטער ושקשה לו להיות במערכת–יחסים ושהוא רוצה לנסות לאט ושאני ינסה להבין אותו. הוא גם אמר לי שהוא אוהב אותי –חזרנו להיות ביחד. אבל..... שוב הוא פישל ונעלם לכמה ימים–אז הוא בא לבקר אותי ערב אחד וכשהגיע סוף הערב דיברתי איתו פתוח שהוא חסר ביטחון וילד קטן אבל עם זאת שטוב לי איתו ואני אוהבת להיות איתו–אבל אני רוצה מערכת יחסים נורמלית ובריאה ואם זה לא כך אז אני רוצה לסיים את מה שזה. הוא אמר לי שהוא לא מוותר עליי ושהוא מרגיש כמוני אבל שקשה לו להיות במערכת יחסים–מחויבות. דיברנו ודיברנו והבנתי שיש לו פחד כולשהו ממשהו. (אני אציין את זה שהוא לא מכיר את אבא שלו מילדות לא יודעת אם יש קשר לזה) בסופו של דבר אנחנו ביחד. אבל קשה לי עם כל זה ואני מפחדת שהוא יעלם שוב מה אני עושה עם כל זה??????????? אמרתי לו על הנושא הזה שהוא נעלם–הוא אמר שלפעמים הוא בורח מהכל–שהוא צריך את השקט שלו לבד. הוא כזה מאז שהוא היה ילד–גם לחברים שלו הוא לפעמים נעלם לשבוע–שבועיים ולא היה ולא עונה לטלפונים. אז הסברתי לו שאיתי זה שונה אני בת–זוג שלו לא סתם חברה. הוא אמר לי שלא יהיה שוב כך. אני מרגישה שהוא הגבר שלי–ואני האישה שלו מה לעשות?????????????? אני מבזבזת את הזמן שלי איתו??????????אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו!!!!!!!!! אודה לך אם תחזרי אליי עם תשובה במהרה. תודדה רבה :–)
שלום.אני בת24 גרה כרגע בארצות הברית מזה כ7 חודשים ורוצה להישאר. כשהגעתי בשבוע הראשון הכרתי את חבר טוב של אחי ששניהם גרים פה בארה”ב. התחלנו לצאת חודשיים–ולאחר מכן חבר שלי נעלם לתקופה (ממיטב הבנתי מלחץ ממחויבות) היתה לנו תקופה מדהימה ששנינו היינו בעננים–כן גם הוא.אנחנו אוהבים אחד את השני כשתמיד היינו ביחד שכחנו מהעולם –אהבה מדהימה. לא דיברנו 3 חודשים–לא היתה גם שיחת פרידה. לאחר זמן מה הוא התחיל להראות את עצמו בבית שאני גרה עם אחי ישני שותפים–שכולם חברים של חבר שלי. באפריל אני ואחי ואשתו הוזמנו לחברים לחג–חבר שלי לשעבר ואמו ואחותו הצטרפו אלינו(באותו תקופה לא דיברנו רק שלום מה נשמע) היינו בחג משהו כ–25–30 איש.מצאנו את עצמנו יושבים אחד ליד השני בארוחה ולא זזנו אחד מהשני עד לפנות בוקר. הוא בכאילו שכח את הפלאפון שם בסוף הארוחה–ולקחתי אותו אליי. הוא בא לביתנו במשך שבוע כל יום לאחר העבודה .לאחר שבוע אמרתי לו שאני רוצה לנסות שוב והפעם לאט ,הוא רצה גם. אך הוא נעלם ל–5 ימים שוב.ואז הוא בא לבקר את חבר שלו שאני גרה איתו ודיברנו כרגיל. לאחר יומיים הגיע שוב לבקר היה נחמד. ואז הוא הזמין אותי לצאת איתו ועם זוג חברים שלו בלילה–הסכמתי –במשך הבילוי בפאב מצאנו את עצמנו מחובקים ואוחזים ידיים כמו בעבר כשהיינו ביחד –זוג חברים שלו כל–כך אהבו את הרעיון ושמחו בשבילינו(כי לא ראו אותו אף פעם עם בת זוג ובכלל מאושר ככה.) חזרנו הביתה ביחד–בחנייה הוא שאל אותי על שם של בחור שאני מכירה שהלכתי איתו לים באותו היום בבוקר ואמר שהוא מקנא והתחיל ליזום שיחה–שהוא מצטער ושקשה לו להיות במערכת–יחסים ושהוא רוצה לנסות לאט ושאני ינסה להבין אותו. הוא גם אמר לי שהוא אוהב אותי –חזרנו להיות ביחד. אבל..... שוב הוא פישל ונעלם לכמה ימים–אז הוא בא לבקר אותי ערב אחד וכשהגיע סוף הערב דיברתי איתו פתוח שהוא חסר ביטחון וילד קטן אבל עם זאת שטוב לי איתו ואני אוהבת להיות איתו–אבל אני רוצה מערכת יחסים נורמלית ובריאה ואם זה לא כך אז אני רוצה לסיים את מה שזה. הוא אמר לי שהוא לא מוותר עליי ושהוא מרגיש כמוני אבל שקשה לו להיות במערכת יחסים–מחויבות. דיברנו ודיברנו והבנתי שיש לו פחד כולשהו ממשהו. (אני אציין את זה שהוא לא מכיר את אבא שלו מילדות לא יודעת אם יש קשר לזה) בסופו של דבר אנחנו ביחד. אבל קשה לי עם כל זה ואני מפחדת שהוא יעלם שוב מה אני עושה עם כל זה??????????? אמרתי לו על הנושא הזה שהוא נעלם–הוא אמר שלפעמים הוא בורח מהכל–שהוא צריך את השקט שלו לבד. הוא כזה מאז שהוא היה ילד–גם לחברים שלו הוא לפעמים נעלם לשבוע–שבועיים ולא היה ולא עונה לטלפונים. אז הסברתי לו שאיתי זה שונה אני בת–זוג שלו לא סתם חברה. הוא אמר לי שלא יהיה שוב כך. אני מרגישה שהוא הגבר שלי–ואני האישה שלו מה לעשות?????????????? אני מבזבזת את הזמן שלי איתו??????????אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו!!!!!!!!! אודה לך אם תחזרי אליי עם תשובה במהרה. תודדה רבה :–)
