צריך טיפול שורש, חמודה שלי
אין מה לעשות, ובצמתים כאלה צריך לפגוש את עצמך לעומק, תהליך שעד עכשיו נראה שדי הצלחת לברוח ממנו.. זה שאנשים מתחתנים והופכים הורים, עדיין לא הופך אותם למאושרים יותר. אם לא סתמו את הבורות עוד קודם, או שמצאו מי ומה הם, העניין המשפחתי רק יקצין ביתר שאת את החוסר, הוואקום הזה, וחוסר התכלית. אבל.. למה סתם לשפוך מלח על פצע ? את עוד כל כך צעירה, ושום דבר לא מאוחר. אולי להפך. רק הרעב הזה, החוסר הזה, יעזור לך לעשות משהו אמיתי שיפגיש אותך עם עצמך. טיפול פסיכולוגי למשל. פסיכולוג טוב יכול לעשות נפלאות, כמו גם מטפל רגשי מסוג שהוא. כל מה שאני יכול להציע לך, זה יעוץ מקצועי ואישי, ובו נוכל לפגוש את הצומת הרגשית הזו שהבאת את עצמך אליה, בלי פחד. אבל זה בהחלט לא מחוייב המציאות. בעצם כל צעד שיהיה בו משום קריאה לעזרה מצדך או רצון ובקשת תמיכה מאנשים מקצועיים, יהיה צעד שיקדם אותך קדימה, אם באמת בזה תרצי. מהסתכלות על תאריך הלידה שלך, נראה שאת נמצאת בדיוק בצומת כזו. מכאן ואילך, רק את תוכלי לעזור לעצמך לצאת משם, אחרי שהבאת את עצמך לשם באופן לא מודע. זכרי שחייך בשליטתך, ואין הר גבוה מדי שלא תוכלי לטפס עליו, אם תרצי בכך, ואם תחליטי. אז בינתים - בהצלחה..