לא מוצאת מנוחה נפשית
רשמתי פה בפורום אך לא ממש קיבלתי מענה אישי חוץ מבן אדם אחד. כבר תקופה של לפחות חודשיים שאני מקנאה בחברה הצעירה ממני ב7 שנים. זה התחיל בהדרגתיות עם הזמן עד כדי ככה שאני אובססיבית. בהתחלה שהכרנו אני הייתי רזה פחות 30 קג נראתי טוב. קיבלתי מחמאות שאני יפה. גם לידה הרגשתי יפה ולא ראיתי אותה ממטר שהכרנו. לקח לי זמן להתחבר אליה ובהתחלה לא היה בכבוד שלי להיות עם חברה שמנמנות (צחוק החים אבל היום היא אפילו רזה קצת ממני ) גם במקום העבודה אז אמרו לי מה אני מסתובבת איתה עם איך שהיא נראית.. אני התביישתי בה בגלל שאז חשבתי שהיא נראית כמו חייזרית עם עדשות שלא הלמו אותה (היום היא מרכיבה עדשות שנראות טבעיות בצבע כחול ). למרות הסלידה ממנה נתתי לה צאנס להיות לי לחברה. עם הזמן דעתי כלפיה השתנתה מקצה אל הקצה. היא גם רזתה קצת. שינתה קצת הופעה חיצונית מאז שהכרנו. אני לעומת זאת מיום ליום השמנתי ועליתי 30 קג. מעולם לא זכיתי ליחס של כוסיות גם אז שהייתי רזה. ממש לא התחילו איתי ברחוב. איתה כן. אני שואלת את עצמי שוב ןשוב האם זה בגלל שלא פעם שאלו אותי אם אני ערבייה. ואני לא.. היא לעומת זאת נראית רוסייה. בלונדינית עם עיניים כחולות. למרות שהעתקתי את ההופעה החיצונית שלה עם הפסים בשיער ואפילו ניסיתי לשים את אותם העדשות. השילוב של העדשות ביחד עם הפסים מזעזע ולא הולם אותי בכללל. שקלתי אפילו לנסות עדשות בצבע טורקיז. למרות שלא פעם היא אומרת שהיא לא רואה הבדל גדול ביני לבינה כי אנחנו דומות (הרבה חושבים שאנחנו אחיות או שאני אמא שלה ) יש לציין שבנוסף למחשבה שרצה לי בראש שאם מתחילים איתה בלי סוף כנראה שהיא יותר יפה גם אם אני מתחרה בה ולא משלימה עם המציאות. היא טיפוס יותר קליל חברתית כזאת. לעומת שאני אני בן אדם סגור. אך עדיין מי שבא להתחיל עם בחורה לא מכיר את האופי שלה. קודם מסתכל על החיצוניות..ואיתה מתחילים גם בלי שיחת היכרות. זה גורם לי לתיסכול רב ולקנאה עצומה. אני מוצאת עצמי סביב האובססיה. למשל לפני 3 שבועות הייתי אצל הספרית המשותפת שלנו שעושה לשתינו פסים בשיער. מרוב שזה מעסיק אותי 24/7 אני שיתפתי גם אותה במצוקה שלי לאחר ששאלה מה שלומי. לאורך כמה דק' של השיחה היא לרוב רק הקשיבה ולא באה לעודד אותי כל כך . ציפיתי לשמוע ממנה אולי שאני קצת מגזימה , ושאני יפסיק לדבר שטויות כי לא חסר לי יופי ושזה רק עניין של מזל.. עצם העובדה שהיא לרוב רק הקשיבה ושתקה , עורר אצלי מחשבה שאולי גם היא מסכימה עם זה שהיא יותר יפה.. היא אמרה לי מה אני משווה בין שתינו. שאלה אם ראיתי איך שהיא יוצאת מהבית כמו ליצן...לא הבנתי מה כוונתה ליצן. חברה שלי לא מתאפרת גס : מייקאפ , שפתון ומסקרה. לא היה לי נעים לי לשאול אותה למה היא מדברת ככה ומה הכוונות שלה "ליצן "-קונוטציה שלילית. לגבי זה שרק גברים בני 40-50 מתחילים איתי כולל אורזנים או לקוחות היא עודדה אותי לצאת איתם. סליחה אני בת 30 ואני בכלל אוהבת צעירים ממני בני 27-28 היום בדיעבד אני מבינה אחרי יום שבת שבעצם היא חושבת עליי שאם איך שאני נראית אני צריכה להתפשר על מי שבכלל מגלה בי עניין . סיפרתח לחברה שלי שהיא אמרה עליה שהיא נראית כמו ליצן. חברה שלי ממש נעלבה ושיתפה את אמא שלה שרצה להתקשר לספרית. ביום שבת שכבר חברה שלי רצתה לקבוע איתה תור , אז היא לבד העלתה את הנושא. הספרית אומרת לה בטלפון שהיא בכלל לא אמרה עליה שהיא יוצאת מהבית כמו ליצן. שהיא אמרה לי להסתכל עליה איך היא מתאפרת ומטפחת את עצמה . לא שזה זכור לי. נכון היא אמרה לי כל רגע תתאפרי קצת אפילו כשאני באה אליה לבית בשביל הפסים. מפה לשם כדי לצאת מהמצב הלא נעים על כך שאמרה עליה שהיא נראית כמו ליצן , היא באה אומרת עליי שבסך הכללל היא רצתה שאני יראה קצת יותר..שאני נראית זוועה . זה שמעתי באוזניים שלי בהקלטה טלפונית. אני לא מבינה צביעות של אנשים. שאני הייתי אצלה היא אמרה לי שאני יפה וזה למרות שאמרה לי תתאפרי מצד שני היא אומרת לה עליי בטלפון שאני נראית זוועה. גם חברה שלי חושבת שהיא צבועה. שמצד אחד היא חושבת שהיא יפה כמו הבת שלה ואם הייתה מורידה במשקל היו בול דומות. מצד שני אומרת עליה שהיא נראית כמו ליצן.. אז נכון שאולי הכוונה שלה הייתה שהיא מטפחת את עצמה ומתאפרת טיפ טופ אבל מה הקשר למילה ליצן אני ממש פגועה מהספרית שאומרת עליי שאני נראית זוועה. עכשיו ברור לי פשר השתיקה. כאילו היא הבינה למה לא מתחילין איתי. אבל גן כשהייתי רזה ונראיתי טוב וגן קיבלתי מחמאות מלקוחות בעבודה נשים וגברים כאחד לא התחילו איתי ברחוב. אולי רק גברים שרצו אותי כטרף קל אך רק בעבודה. איתה מתחילים בכל חור למרות שהיא שמנמנה עכשיו רק זקנים מתחילים אית אני לא מסכימה עם זה שאני צריכה לשים כל הזמן מסכה על הפנים שלי-איפור כדי לפתות גברים. עובדה שזה לא עזר לי גם שהייתי רזה. אני עדיין חושבת שאני נראית טוב למרות העלבון ולמרות שלא הולך לי עם גברים. אבל ההשואה הבלתי פוסקת ביננו משתלטת עליי אני כל הזמן חושבת שאולי היא יותר יפה. ומצד שני נזכרת איך אז שהייתי רזה שאלו אותי מה אני עושה עם אחת שנראית ככה שמנה. בנים בעבודה אמרו שאף אחד מהם או מחברים שלהם לא היה יוצא איתה. אך למרות הכל היא מבוקשת והיא לא רואה אותי ממטרר
רשמתי פה בפורום אך לא ממש קיבלתי מענה אישי חוץ מבן אדם אחד. כבר תקופה של לפחות חודשיים שאני מקנאה בחברה הצעירה ממני ב7 שנים. זה התחיל בהדרגתיות עם הזמן עד כדי ככה שאני אובססיבית. בהתחלה שהכרנו אני הייתי רזה פחות 30 קג נראתי טוב. קיבלתי מחמאות שאני יפה. גם לידה הרגשתי יפה ולא ראיתי אותה ממטר שהכרנו. לקח לי זמן להתחבר אליה ובהתחלה לא היה בכבוד שלי להיות עם חברה שמנמנות (צחוק החים אבל היום היא אפילו רזה קצת ממני ) גם במקום העבודה אז אמרו לי מה אני מסתובבת איתה עם איך שהיא נראית.. אני התביישתי בה בגלל שאז חשבתי שהיא נראית כמו חייזרית עם עדשות שלא הלמו אותה (היום היא מרכיבה עדשות שנראות טבעיות בצבע כחול ). למרות הסלידה ממנה נתתי לה צאנס להיות לי לחברה. עם הזמן דעתי כלפיה השתנתה מקצה אל הקצה. היא גם רזתה קצת. שינתה קצת הופעה חיצונית מאז שהכרנו. אני לעומת זאת מיום ליום השמנתי ועליתי 30 קג. מעולם לא זכיתי ליחס של כוסיות גם אז שהייתי רזה. ממש לא התחילו איתי ברחוב. איתה כן. אני שואלת את עצמי שוב ןשוב האם זה בגלל שלא פעם שאלו אותי אם אני ערבייה. ואני לא.. היא לעומת זאת נראית רוסייה. בלונדינית עם עיניים כחולות. למרות שהעתקתי את ההופעה החיצונית שלה עם הפסים בשיער ואפילו ניסיתי לשים את אותם העדשות. השילוב של העדשות ביחד עם הפסים מזעזע ולא הולם אותי בכללל. שקלתי אפילו לנסות עדשות בצבע טורקיז. למרות שלא פעם היא אומרת שהיא לא רואה הבדל גדול ביני לבינה כי אנחנו דומות (הרבה חושבים שאנחנו אחיות או שאני אמא שלה ) יש לציין שבנוסף למחשבה שרצה לי בראש שאם מתחילים איתה בלי סוף כנראה שהיא יותר יפה גם אם אני מתחרה בה ולא משלימה עם המציאות. היא טיפוס יותר קליל חברתית כזאת. לעומת שאני אני בן אדם סגור. אך עדיין מי שבא להתחיל עם בחורה לא מכיר את האופי שלה. קודם מסתכל על החיצוניות..ואיתה מתחילים גם בלי שיחת היכרות. זה גורם לי לתיסכול רב ולקנאה עצומה. אני מוצאת עצמי סביב האובססיה. למשל לפני 3 שבועות הייתי אצל הספרית המשותפת שלנו שעושה לשתינו פסים בשיער. מרוב שזה מעסיק אותי 24/7 אני שיתפתי גם אותה במצוקה שלי לאחר ששאלה מה שלומי. לאורך כמה דק' של השיחה היא לרוב רק הקשיבה ולא באה לעודד אותי כל כך . ציפיתי לשמוע ממנה אולי שאני קצת מגזימה , ושאני יפסיק לדבר שטויות כי לא חסר לי יופי ושזה רק עניין של מזל.. עצם העובדה שהיא לרוב רק הקשיבה ושתקה , עורר אצלי מחשבה שאולי גם היא מסכימה עם זה שהיא יותר יפה.. היא אמרה לי מה אני משווה בין שתינו. שאלה אם ראיתי איך שהיא יוצאת מהבית כמו ליצן...לא הבנתי מה כוונתה ליצן. חברה שלי לא מתאפרת גס : מייקאפ , שפתון ומסקרה. לא היה לי נעים לי לשאול אותה למה היא מדברת ככה ומה הכוונות שלה "ליצן "-קונוטציה שלילית. לגבי זה שרק גברים בני 40-50 מתחילים איתי כולל אורזנים או לקוחות היא עודדה אותי לצאת איתם. סליחה אני בת 30 ואני בכלל אוהבת צעירים ממני בני 27-28 היום בדיעבד אני מבינה אחרי יום שבת שבעצם היא חושבת עליי שאם איך שאני נראית אני צריכה להתפשר על מי שבכלל מגלה בי עניין . סיפרתח לחברה שלי שהיא אמרה עליה שהיא נראית כמו ליצן. חברה שלי ממש נעלבה ושיתפה את אמא שלה שרצה להתקשר לספרית. ביום שבת שכבר חברה שלי רצתה לקבוע איתה תור , אז היא לבד העלתה את הנושא. הספרית אומרת לה בטלפון שהיא בכלל לא אמרה עליה שהיא יוצאת מהבית כמו ליצן. שהיא אמרה לי להסתכל עליה איך היא מתאפרת ומטפחת את עצמה . לא שזה זכור לי. נכון היא אמרה לי כל רגע תתאפרי קצת אפילו כשאני באה אליה לבית בשביל הפסים. מפה לשם כדי לצאת מהמצב הלא נעים על כך שאמרה עליה שהיא נראית כמו ליצן , היא באה אומרת עליי שבסך הכללל היא רצתה שאני יראה קצת יותר..שאני נראית זוועה . זה שמעתי באוזניים שלי בהקלטה טלפונית. אני לא מבינה צביעות של אנשים. שאני הייתי אצלה היא אמרה לי שאני יפה וזה למרות שאמרה לי תתאפרי מצד שני היא אומרת לה עליי בטלפון שאני נראית זוועה. גם חברה שלי חושבת שהיא צבועה. שמצד אחד היא חושבת שהיא יפה כמו הבת שלה ואם הייתה מורידה במשקל היו בול דומות. מצד שני אומרת עליה שהיא נראית כמו ליצן.. אז נכון שאולי הכוונה שלה הייתה שהיא מטפחת את עצמה ומתאפרת טיפ טופ אבל מה הקשר למילה ליצן אני ממש פגועה מהספרית שאומרת עליי שאני נראית זוועה. עכשיו ברור לי פשר השתיקה. כאילו היא הבינה למה לא מתחילין איתי. אבל גן כשהייתי רזה ונראיתי טוב וגן קיבלתי מחמאות מלקוחות בעבודה נשים וגברים כאחד לא התחילו איתי ברחוב. אולי רק גברים שרצו אותי כטרף קל אך רק בעבודה. איתה מתחילים בכל חור למרות שהיא שמנמנה עכשיו רק זקנים מתחילים אית אני לא מסכימה עם זה שאני צריכה לשים כל הזמן מסכה על הפנים שלי-איפור כדי לפתות גברים. עובדה שזה לא עזר לי גם שהייתי רזה. אני עדיין חושבת שאני נראית טוב למרות העלבון ולמרות שלא הולך לי עם גברים. אבל ההשואה הבלתי פוסקת ביננו משתלטת עליי אני כל הזמן חושבת שאולי היא יותר יפה. ומצד שני נזכרת איך אז שהייתי רזה שאלו אותי מה אני עושה עם אחת שנראית ככה שמנה. בנים בעבודה אמרו שאף אחד מהם או מחברים שלהם לא היה יוצא איתה. אך למרות הכל היא מבוקשת והיא לא רואה אותי ממטרר
מקווה שתחווי נחת , אגב אם טיפול פסיכולוגי לא עוזר. את יכולה לפנות לפסיכיאטר דרך הקופה (לא עולה כסף) יש מצב שינחה אותך
