לא מימש מגע עם נשים בזמנו ונזכר שהוא בתול בן 22
בעקבות דיון שהתפתח בפורום אחר: עלתה לי שאלה:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/979/180612061/אנשים_וחברה/ישראל_ברוסית
אביא הקדמה קצרה קודם: אז מדובר בבחור דובר רוסית בן 32 שעלה בגיל 7 לארץ עם משפחתו ששמו מקס. בגלל כול מיני משברים בתור ילד הוא פיתח שנאה עצמית שהובילה אותו להתייבש בכול היבט שהיה קשור לארץ המוצא שלו: בהורים שלו, בשפה הרוסית ובדוברי רוסית. בדיוק בגלל זה הוא חשב שאם יצא עם בחורה ישראלית-צברית הוא יממש את החלום שלו וסוף סוף לא יהיה "רוסי מסריח" יותר. הבעיה היא שבזמן שהוא היה עסוק בבחורות [צבריות] שלא שמו עליו זי..., הוא היה עיוור לבחורות שדווקא כן רצו אותו, אבל מכיוון שהבחורות שכן שמו עליו [ואפילו יזמו איתו קשר בכבודן ובעצמן] היו דוברות רוסית ולטענתו, רוסיות מדי בשביל שבחור כמוהו [אחד שבורח מהמוצא שלו] יצא איתן הוא דחה אותן. הבעיה היא שמתישהו בשירותו הצבאי הוא מתחיל לחשוב דברים מהסוג: "אוי אני כזה מסכן, אני הולך למות בלי לדעת אישה. זה לא מגיע לי!" גם כשהוא מתחיל ללמוד באוניברסיטה הוא נזכר שהופה! הוא בן 22 ועדיין מעולם לא הייתה לו חברה ראשונה.
מכיוון שעלו שם כמה תגובות מהסוג הוא "צריך לקפוץ על כל אחת ואחת?" או "הוא מתלונן על אהבת נעורים שלא הייתה לו" או "למה הוא צריך לקחת מה שיש?". עלתה בי השאלה האם אדם במצבו של מקס לא דפק את עצמו במו ידיו? הרי זה לא סיפור על ילד דחוי טוטאלית שאף בחורה לא ירקה לכיוונו...... וזה גם לא סיפור על בחור שמעולם לא הייתה לו הזדמנות להתנסות [אפילו אחת הבחורות יזמה נשיקה איתו כנראה בתקווה שישמור איתה על קשר אחרי ששלחה לו הודעות!]. האם בחור כמוהו יכול באמת לחשוב "אוי כמה אני מסכן ועלוב...... מעולם לא הייתה לי חברה" וכאלה? אחרי שדחה הזדמנויות למערכת יחסים או קשר מיני? אני רק אחדד: זכותו לדחות כמה שבא לו, אבל האם בחור כזה באמת צריך להתלונן אחר כך שהוא "מסכן"? מה אתם חושבים?
כמו כן אתם מוזמנים לבוא ולהשתתף בדיון ובפורום באופן כללי
בעקבות דיון שהתפתח בפורום אחר: עלתה לי שאלה:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/979/180612061/אנשים_וחברה/ישראל_ברוסית
אביא הקדמה קצרה קודם: אז מדובר בבחור דובר רוסית בן 32 שעלה בגיל 7 לארץ עם משפחתו ששמו מקס. בגלל כול מיני משברים בתור ילד הוא פיתח שנאה עצמית שהובילה אותו להתייבש בכול היבט שהיה קשור לארץ המוצא שלו: בהורים שלו, בשפה הרוסית ובדוברי רוסית. בדיוק בגלל זה הוא חשב שאם יצא עם בחורה ישראלית-צברית הוא יממש את החלום שלו וסוף סוף לא יהיה "רוסי מסריח" יותר. הבעיה היא שבזמן שהוא היה עסוק בבחורות [צבריות] שלא שמו עליו זי..., הוא היה עיוור לבחורות שדווקא כן רצו אותו, אבל מכיוון שהבחורות שכן שמו עליו [ואפילו יזמו איתו קשר בכבודן ובעצמן] היו דוברות רוסית ולטענתו, רוסיות מדי בשביל שבחור כמוהו [אחד שבורח מהמוצא שלו] יצא איתן הוא דחה אותן. הבעיה היא שמתישהו בשירותו הצבאי הוא מתחיל לחשוב דברים מהסוג: "אוי אני כזה מסכן, אני הולך למות בלי לדעת אישה. זה לא מגיע לי!" גם כשהוא מתחיל ללמוד באוניברסיטה הוא נזכר שהופה! הוא בן 22 ועדיין מעולם לא הייתה לו חברה ראשונה.
מכיוון שעלו שם כמה תגובות מהסוג הוא "צריך לקפוץ על כל אחת ואחת?" או "הוא מתלונן על אהבת נעורים שלא הייתה לו" או "למה הוא צריך לקחת מה שיש?". עלתה בי השאלה האם אדם במצבו של מקס לא דפק את עצמו במו ידיו? הרי זה לא סיפור על ילד דחוי טוטאלית שאף בחורה לא ירקה לכיוונו...... וזה גם לא סיפור על בחור שמעולם לא הייתה לו הזדמנות להתנסות [אפילו אחת הבחורות יזמה נשיקה איתו כנראה בתקווה שישמור איתה על קשר אחרי ששלחה לו הודעות!]. האם בחור כמוהו יכול באמת לחשוב "אוי כמה אני מסכן ועלוב...... מעולם לא הייתה לי חברה" וכאלה? אחרי שדחה הזדמנויות למערכת יחסים או קשר מיני? אני רק אחדד: זכותו לדחות כמה שבא לו, אבל האם בחור כזה באמת צריך להתלונן אחר כך שהוא "מסכן"? מה אתם חושבים?
כמו כן אתם מוזמנים לבוא ולהשתתף בדיון ובפורום באופן כללי
