לא ממש יודעת להסביר
חבר שלי ואני ביחד שבעה חודשים, שנינו בצבא. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל בזמן האחרון לא טוב לנו, שנינו יודעים את זה ושנינו רוצים לגרום לקשר בנינו לעבוד. התקופה האחרונה היתה לי מאוד קשה, בעיקר בצבא, ודי הוצאתי את זה עליו, נפרדתי ממנו לאיזה יומיים (בסוף שכנעתי אותו שטעיתי), עשיתי לו כל מיני דברים קטנים שעצבנו אותו. לפני כמה שבועות זה התפוצץ והוא רצה להפרד או לפחות לקחת הפסקה. דברנו על זה ובעיקר אני שכנעתי אותו שניתן לזה עוד הזדמנות. שלאהוב אחד את השני זה משהו מדהים ומיוחד ואסור לזלזל בזה. הוא הסכים איתי. ואז חזרנו לצבא, והיינו אמורים לא להתראות למשך 21 יום. במקרה הוא הגיע לאיפה שאני משרתת לצורך איזשהו משהו צבאי למשך שבוע. השבוע הזה היה ממש קשה. אין איפה להיות ביחד לבד. צריך לשנינו יש עבודה אחרת, אסור לגעת (או לפחות לא להגזים). אמרתי לו שאני מרגישה שאין בנינו באמת שיחה, שיש משהו טיפה לא אמיתי, מזוייף, והוא הסכים איתי. ושום העלנו את העניין של הפסקה שוב. אבל אני לא מסוגלת, אני פשוט נחנקת מבפנים מעצם המחשבה של לא להיות איתו. ושוב פעם עשיתי לו נאום של האהבה בנינו תנצח וחיייבים למצוא דרך לגרום לזה לעבוד שוב. הוא הסכים איתי, שוב, והחלטנו לדבר על זה עוד חודשיים שוב (בהחלטה לעבוד על זה בין לבין) מה לעשות? איך לגרום לקשר להיות טוב יותר? איך לתת לו את האוויר שהוא כנראה צריך בלי להרגיש לבד לגמרי? איך להמשיך את הכיף והלהט וההנאה והאנרגיות המדהימות שהיו פעם?
חבר שלי ואני ביחד שבעה חודשים, שנינו בצבא. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל בזמן האחרון לא טוב לנו, שנינו יודעים את זה ושנינו רוצים לגרום לקשר בנינו לעבוד. התקופה האחרונה היתה לי מאוד קשה, בעיקר בצבא, ודי הוצאתי את זה עליו, נפרדתי ממנו לאיזה יומיים (בסוף שכנעתי אותו שטעיתי), עשיתי לו כל מיני דברים קטנים שעצבנו אותו. לפני כמה שבועות זה התפוצץ והוא רצה להפרד או לפחות לקחת הפסקה. דברנו על זה ובעיקר אני שכנעתי אותו שניתן לזה עוד הזדמנות. שלאהוב אחד את השני זה משהו מדהים ומיוחד ואסור לזלזל בזה. הוא הסכים איתי. ואז חזרנו לצבא, והיינו אמורים לא להתראות למשך 21 יום. במקרה הוא הגיע לאיפה שאני משרתת לצורך איזשהו משהו צבאי למשך שבוע. השבוע הזה היה ממש קשה. אין איפה להיות ביחד לבד. צריך לשנינו יש עבודה אחרת, אסור לגעת (או לפחות לא להגזים). אמרתי לו שאני מרגישה שאין בנינו באמת שיחה, שיש משהו טיפה לא אמיתי, מזוייף, והוא הסכים איתי. ושום העלנו את העניין של הפסקה שוב. אבל אני לא מסוגלת, אני פשוט נחנקת מבפנים מעצם המחשבה של לא להיות איתו. ושוב פעם עשיתי לו נאום של האהבה בנינו תנצח וחיייבים למצוא דרך לגרום לזה לעבוד שוב. הוא הסכים איתי, שוב, והחלטנו לדבר על זה עוד חודשיים שוב (בהחלטה לעבוד על זה בין לבין) מה לעשות? איך לגרום לקשר להיות טוב יותר? איך לתת לו את האוויר שהוא כנראה צריך בלי להרגיש לבד לגמרי? איך להמשיך את הכיף והלהט וההנאה והאנרגיות המדהימות שהיו פעם?