לא ממש יצירה

[RainDrops]

לא ממש יצירה

כל כך כואב לי... נמאס לי. פשוט נמאס... איזה משמעות יש לדברים בלי האהבה הזו? איזה ימים רעים עוברים עליי, אני מרגישה כאילו שהכל בורח לי מבין הידיים אני מפחדת. מפחדת כל כך. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני שונאת עצמי. אפילו לכתוב אני לא מסוגלת, אני מרגישה שאני מתפרקת, הכל כואב לי. איזה לילה נוראי... אני רק רוצה לישון כל הזמן, לא כי אני עייפה, אלה רק כי אז אני בורחת. בורחת לעולם שלי. לפנטזיות שלי. אבל כמה אפשר לברוח? כמה אפשר?

 

[shelly bongiovi]

היצירות היפות ביותר הן

היצירות שנוצרות באותו הרגע... בלי לחשוב הרבה כי זה בא לבד... הלב אומר לך מה לכתוב. וזה מה שהרגשתי אצלך. את פשוט שופכת את הכאב והאהבה שלך בשורות הללו וזה יפה. מותר לך לברוח כמה שרק תרצי רק זיכרי לחזור למציאות ולעמוד על הרגליים יציבה וחזקה מתמיד! XXX שלי

 

[RainDrops]

המציאות כואבת

יותר מידי.

 

[RainDrops]

מעניין

מעניין איך זה להיות עם מישהו כשאוהבים כל כך הרבה. איך זה לשמוע אותו נושם מקרוב, איך זה להרגיש את הפרפרים בבטן... אני פשוט לא יכולה יותר. כבר אין לי כוח...

 

[A Clockwork Orange]

ממה אין לך כוח?

מזה של חווית מערכת יחסים יציבה עבורך?

 

[RainDrops]

כן.

מזה שפשוט נמאס לי לחיות באשליות. מזה שאני פשוט שונאת את עצמי, שונאת את עצמי כי אני מפחדת...

 

[A Clockwork Orange]

אז קחי את זה

למקום אחר ממה את מפחדת?להתאהב ולהתאכזב? להתאהב ולא לדעת איך להסתדר עם מערכות יחסים? אלו החיים קחי אותם כדרך ולא כמטרה. תהיי את ותתפתחי עם האופי שתציבי לעצמך.ככה תהיי יותר שלמה עם עצמך ומנסיון ,פחות תפחדי כי תדעי לאן את הולכת אבל תני לזמן לעשות את שלו.ואל תמלאי את עצמך במחשבות של כמה שאת שונאת את עצמך כי זה רק מוריד מעצמך ברמה האישית,כלומר זה רק יותר מדכא ולא מביא לשום עילוי מסוים. ממה את באמת מפחדת?

 

[RainDrops]

האמת?

להתאהב ולטעות. רק לטעות. לחזור על אותם הטעויות. ושוב לטעות. להחליט משהו, ולטעות. נכון שלטעות זה אנושי, אבל בכל פעם שאני מרגישה טעיתי, אני אוכלת את עצמי על זה ממש חזק. אני מפחדת מלעשות או להגיד דברים ואז להתחרט עליהם או לחשוב שזה היה מיותר.

 

[Lilac Wine]

אבל הכל עניין

של התכלות ובטחון עצמי.כלומר אם את חושבת שמה שאמרת זה טעות כוון שזה גורם לך להראות כמישהי עם פגם מסוים בעיניי אחרים,אז צריך לצאת מנקודת הנחה שיש דברים שאנשים מסתכלים עליהם אחרת-כלומר,אם עשית מעשה מסוים ואחרי ששיחזרת לך אותו במחשבות ועצם החזור גרם לך להגיע למסקנה שזה מעשה של טעות או מעשה טיפשי,אז זה לא אומר שאנשים אחרים רואים את זה ככה.כי זה הכל תלוי באיך שאת רואה את הדברים.את יכולה לעשות ממשהו פיל ואיום ונוראי ובאותה מידה "להחליק" את זה...ואם זה יגרום לך לא לחשוב מה אנשים יגידו או מה הוא יגיד,הבחור שאת מאוהבת בו באתו זמן אז אולי תרגישי פחות לא טוב עם עצמך ואולי תאהבי יותר את עצמך. המון אהבה ובהצלחה. רק תגדירי לי את הטעויות,כלומר תני לי מקרה שלך ובו אמרת משהו וככה פירשת את המשהו הזה לטעות-אם בא לך כמובן. ואני זה a clockwork orangeזה פשוט המשתמש השני שלי בתפוז

 

[RainDrops]

אשמח אם עוד אנשים יגיבו.

 

[Freaking Eyes]

"איזה משמעות יש לדברים בלי האהבה

הזו..."... המחשבה הזאת היא זמנית. עד שתרימי את הראש ותראי את העושר שיש לך בחיים ותרצי עוד. בטח זה ישמע מאוד נדוש, אבל אני מוכרחה להגיד לך שאני מבינה טוב מאוד כל מילה שכתבת. בסופו של דבר, אי-אפשר לברוח מזה, זה תמיד יהיה שם, צריך להחלם נגד זה. זה מתיש מאוד, אבל ביכולתך לנצח.

 

[RainDrops]

להילחם משמע להתמודד?

אם הוא ידע... זה יקל עליי? אני חייבת לספר משהו, פעם לפני כמה שנים שאל את הכיתה שלי מורה אחד שאלה מאוד פשוטה: " על מי קל יותר להשפיע, על אחרים או על עצמך?" אז בלי לחשוב, עניתי שעל עצמי. כי אם אני מחליטה לעשות משהו אז אני עושה אותו. אבל זה ממש לא ככה, כי זה מאוד קשה להשפיע על עצמך. כי אף אדם לא באמת מאמין לעצמו. דוגמא מאוד פשוטה: אם בחורה חושבת שהיא יפה, אבל מישהו אחר אומר לה שהיא מכוערת. אז היא ישר תקשיב לו. ותחשוב שהיא מכוערת. מאוד קשה לי לעשות משהו כרוך בו אומץ. או התמודדות כלשהי עם תגובות של אנשים. תודה על התגובה. יום טוב.

 

[Freaking Eyes]

תקשיבי...

דבר ראשון. אני חושבת שאת עושה הכללה יותר מידי גדולה. אני מכירה הרבה אנשים שמאמינים בעצמם, ואת יודעת, עזבי הרבה אנשים. אני. עם כל מה שעבר עלי בתקופה האחרונה אני לא הפסקתי להאמין בעצמי. יש לי מטרות. ואני אצליח בכל מה שרק ארצה - אם ארצה מספיק. ודבר שני אם את רמזת שקל לי לדבר ולתת עצות לאחרים את טועה. ממה שכתבת, אני יכולה להבין טוב מאוד מה שאת מרגישה... והעצה שנתתי לך זאת העצה שאני מאמצת בשלבים גם לעצמי.

 

[RainDrops]

חס וחלילה יקירתי../images/Emo13.gif

לא רמזתי לשום דבר, רק עכשיו קלטתי מה כתבתי. אבל ממש לא רמזתי לכלום... העובדה שכתבתי פה ולא במקום אחר היא כי אני מאמינה שאנשים פה עברו הרבה דברים וברצוני להתייעץ לראות נקודות מבט. התכוונתי שזה מאוד קשה להשפיע על עצמך, ואני מאמינה בעצמי. אבל זה מאוד קל להאמין בעצמך כשרק הכל ורוד ושמח, כשיש אהבה, חברים טובים,ציונים טובים משפחה תומכת וכד'(אני לא רומזת כאן לכלום אם כך זה נשמע שוב

). החכמה היא להאמין גם כשקשה. וכאן הבעיה שלי. כי ברגע שהכל טוב ויפה אצלי ויש לי מצב והכל הולך לי אני מאמינה בעצמי! אני בטוחה בעצמי! אבל כשהכל נעלם... כשהשמיים הופכים להיות שחורים, כשרע לי אני דועכת, שום דבר מהבטחון והאמונה לא נשאר! אני מרגישה כמו אפס. אני שואלת אותך ואת כולם פה... איך ממשיכים להאמין בעצמך כשכלום לא הולך?

 

[Lilac Wine]

מלחמות החיים

לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול הכל תלוי בנו,והשפל זה חלק מהחיים.אני חושפת שלפעמים מצב רוח נוראי גורם לך להתמודד עם החיים בבטחון גדול יותר ומיוחד יותר. חשבי על זה

 

[Lilac Wine]

חושבת*

 

[TheodoraJames]

כתיבה אמיתית

אני חושבת שאחד מהדברים הכי חשובים ביצירה היא שלכותב תהיה תחושת כנות עם מה שנכתב כי אחרת הקורא יחוש שסתם גוררים אותו. ואין דבר שקל להזדהות איתו יותר מכאב... הפנטזיות יכולות להיות היסח דעת מבורך, אבל באמת, "כמה אפשר לברוח?". נסי להמשיך לכתוב. כפי שאת יודעת, כשהמילים עוברות לדף ומשוחררות לעולם, לכמה רגעים זה קצת פחות שלך, קצת פחות כואב.

 

[RainDrops]

תודה...

יש דברים שאני מפחדת להתמודד איתם. אני רק רוצה להשתחרר מזה... לברוח זה כיף. פנטזיות זה כיף. זה כמו תחביב אצלי... אבל די! כמה אפשר? אני מפחדת להתמודד עם תגובות של אנשים. מה לעשות? אני באמת חייבת עזרה. ופניתי אליכם...

 

[ב ן ח ו ר י ן]

למה החלטת שזה לא יצירה

יצירה מבטאת רגש ואילו היצירות הכי יפות

 

[RainDrops]

כי יצירה בישבילי

היא יצירה שכתובה יפה ומסודר, מושקעת מלאת מחשבה שכיף לקרוא.