לא מצליחה להרדם...

[אשבל1]

לא מצליחה להרדם...

מילים: נעם חורב
לחן: ניצן קייקוב
עיבוד והפקה מוסיקלית: ניצן קייקוב

ופחדתי לחשוב שאני לא מיוחד ,שבסוף אני רגיל כמו כל אחד
אז ברחתי במהירות מהעיר האפורה ,כדי לחיות בסרט צריך גם תפאורה
חיפשתי בחוץ עוד צבע לשגרה
העיר החדשה שלי טובה לחלשים וכמה זה פשוט להתמכר לריגושים
בסוף כל לילה הייתי מגיע עד אליך
לחפש שאריות מעצמי
ואת היית ואת היית מצילה אותי
בעיניים עצומות לרווחה
עד שנעלמתי שניה לפני זריחה
אז מכרתי תחפושות כמעט לכל קונה ושכנעתי את עצמי שאני שונה
וזכרתי כל מבט , כל כדור וכל אקדח ,פרטים קטנים כל כך שגם האלוהים שכח
את כל מה שחסר ,מצאתי לי אז בך
והייתי בא אליך כשהרגשתי ריקנות כששרף לי בבטן מגעגוע או בדידות
בסוף כל לילה הייתי מגיע עד אליך
לחפש שאריות מעצמי
ואת היית ואת היית מצילה אותי
בעיניים עצומות לרווחה
עד שנעלמתי שניה לפני זריחה
ולא הצלחתי אז לתת לך את מה שאת צריכה
בסוף זאת את שנעלמת שניה לפני זריחה
בסוף כל לילה הייתי מגיע עד אליך
לחפש שאריות מעצמי
ואת היית ואת היית מצילה אותי
בעיניים עצומות לרווחה
עד שנעלמתי שניה לפני זריחה

https://www.youtube.com/watch?v=3w3VtH2AcDU

 

[mykal]

למה לא הצלחת להרדם?

קרה משהו?
אני גם עוברת תקופה לא פשוטה--אבל מתמוטטת בערב יחסית מוקדם,
אבל ערה כבר מ--3 בלילה--וזה פשוט משגע.

לגבי השיר--המילים יפות, אבל יש שגיאת לשון
שמשגעת אותי--לא אומרים --ואת היית מצילה--אלא ואת היצלת אותי.
אין צורך במשפט באוגד, זו כאילו שפת תרגום. זה נוראי בעיני.
ועוד משהו--המוסיקה מסביב רועשת מידי לטקסט.
תודה בכל מקרה.

 

[אשבל1]

משהו לגבי השיר..

תודה mykal על התייחסותך... זה מחמם את הלב ברגעים כאלו במיוחד.

עוברים עלי ימים עם רגישות יתר... אתמול אחה"צ נפגעתי ממשהו והחלטתי לקחת את הרכב ןלנסוע קצת עם עצמי להתאורר, ופתאום השיר הזה היה ברדיו, לא הכרתי אותו לפני כן, אבל משהו במילים שלו נגע בי, ברגעים האלו שאני עצובה , אוטומטית רוצה את אמא... ואין....והמילים (למרות הלשון הקלוקלת )
"ואת היית ואת היית מצילה אותי
בעיניים עצומות לרווחה
עד שנעלמתי שניה לפני זריחה "

זו תמיד התחושה שלי (אולי אידיאליזציה, אבל זה מה שיש ) שאם אמא הייתה כאן, יכול היה להיות אחרת... הייתי אולי מרגישה אחרת... היה למי לפנות..

ובבית הזה:
"אז מכרתי תחפושות כמעט לכל קונה ושכנעתי את עצמי שאני שונה
וזכרתי כל מבט , כל כדור וכל אקדח ,פרטים קטנים כל כך שגם האלוהים שכח
את כל מה שחסר ,מצאתי לי אז בך
והייתי בא אליך כשהרגשתי ריקנות כששרף לי בבטן מגעגוע או בדידות "

התחפושת שלי היא שאף אחד לא יודע כבר שנים רבות מאוד מה מתחולל בתוכי, לבשתי תחפושת וכולם "קנו" אותה, כנראה כי כך נוח להם, וכן תמיד בשעת עצב, בדידות , מתעורר הגעגוע ... או שאולי בגלל הגעגוע מתעורר העצב... ? ואז אני במחשבות על אמא.....


מקוווה שישתפר מצב הרוח, וגם לך מאחלת ימים קלים יותר, גם אני מתעוררת מאי שקט מוקדם .

 

[mykal]

מסכימה עם כל דבריך,

ומזדהה.
אולי כשאת ככה 'בורחת' ללבד המתגעגע,
תבואי אלי--נתחבק, ונתחזק.

לפי הגיל אני כנראה יכולה להיות אמא שלך,
לא מחליפה, אבל מוכנה לחמם את האוירה של האין.

 

[אשבל1]

 

[עדיה222]

אוי אשבלי אני מאמצת אותך אל לבי

 

[אשבל1]

תודה עדיה

על כל תשומת הלב וההתייחסות לדברים שאני כותבת, זה לא תמיד קל לשתף ואני שמחה לקבל ממך תגובה.

 

[עדיה222]

אשבל, אבל ה"תחפושת" שלך כל כך שונה

מסוג התחפושות של המדבר בשיר, של הבחור מהשיר... הוא מספר את החווייה שלו בניסיון להשתלב בחיים של העיר החדשה שלו, שבה כנראה צריך למכור תדמית, והתדמית שקרית.
אני לא יכולה להאמין שאת נתונה במצוקה הזאת של תדמית שקרית, כי אני מרגישה שהאמת שלך פשוט עולה ממך בטבעיות הכי גדולה. ואם יש לך המון המון רגעים של שמחה, והמון כוח של תמיכה בבני המשפחה שלך, והמון כוח של תשומת לב ונאמנות להם, (כמו שסיפרת על בנך שאיבד את הכלב שלו) - זאת לא תחפושת, אלא זה הצד המשלים של הרגישות.

 

[עדיה222]

MYKAL !!! - "היו לילות"!!!!

ה-היה הזה הוא של פעולה חוזרת בעבר!! כמובן הוא לא נמצא בעברית תנ"כית ולא בעברית משנאית (שם בהחלט יש היה של עבר, שבבורותי אני מכירה בעיקר מההגדה של פסח, מעשה ברבי אלעזר ורבי עזריה ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק), וייתכן שהוא הגיע מן הרוסית (לא יפה שאינני יודעת מה מקורו). הוא בהחלט התקבל בתוך העברית המודרנית, גם בעברית המודרנית הכתובה.

היו לילות - אורלנד - לכל הדעות הבראיסט מכובד

היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?

אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,



מה הם כל ה-"היה", "הייתי" בשיר הזה? האם אלה לא פעולות חוזרות בעבר?
כי זה הרי הנושא של השיר: הוא הלך וחזר, הלך וחזר, עד שהלך ולא שב עוד. זה מוטיב רומנטי שאנחנו מכירים היטב.

והשיר שהביאה אשבל נוטל את המוטיב הזה ומספר אותו מהצד של הגבר!! הוא מספר איך הוא מגיע והבחורה מצילה אותו, והוא הולך בבוקר, ואחר כך שוב מגיע מאוחר ושוב מצילה אותו הבחורה, והוא כאילו משתקם אצלה, והוא עוזב, ושוב חוזר הרוס ושוב היא משקמת אותו, עד שהוא חוזר ולא מוצא אותה כי היא הלכה.

אני חושבת שהשיר שהביאה אשבל ממש קשור לשיר של אורלנד!!

 

[mykal]

תגובה לשני העינינים,

ראשית שניהם יעסקו בלשון עברית,

היה ברוב המשפטים בתחביר העברי הוא 'אוגד' והסברו כזה:
אוגד הוא מעמד תחבירי של מילה המסמנת את היחס (או הקשר) בין נושא המשפט לנשואו.
במרבית שפות העולם, כאשר נשוא המשפט הוא פועל אין צורך להשתמש באוגד,

בעברית מקורו בעיקר במשנה--ויש לו פרשנות--
לדוגמא--במשניות הראשונות בפרקי אבות--כתוב,
הוא היה אומר--וההסבר הוא היה רגיל לומר ורגיל להתנהל לפי מה שאמר.

וזה בהחלט מתישב היטב עם הרעיון שהבאת--תמידיות.

והענין השני--שכותבי השיררים מתכתבים עם שירים קודמים,
כשלמדתי ספרות--היה קורס שלם שעסקנו בכך.
ואני בהחלט מוכנה לקבל שהם מתכתבים ביניהם.

 

[עדיה222]

יופי של שיר. עוד לא האזנתי רק קראתי את המילים

מאוד יפה: "העיר החדשה שלי טובה לחלשים"

אבל למעשה היא העיר של החזקים. החלשים מקבלים רק את האשלייה שהעיר טובה להם.
שיר מאוד רלוונטי לכל "הבורחים" למיניהם ולגיליהם השונים.

 

[עדיה222]

מקשיבה לשיר... קול נהדר

רק די מצחיק שלקראת הסוף השיר הופך להיות קצבי וסוער - בצורה הכי הכי בנאלית.
אשבל אני מעריצה אותך שאת קולטת את התכנים של השירים מבעד למוסיקה הזאת עם כל הליווי השגרתי, ובייחוד הקלידים בחלק האחרון. מגוחכים מאוד.
ובסוף גם הקול הנהדר סתם מתאמץ.
ולכן גם התובנה העצמית היפה הולכת לאיבוד, בעיבוד השגרתי והלא רגיש.

 

[אשבל1]

כל כולי הייתי במילים ולאן שהן לוקחות אותי...

כך שאפילו לא הפריע לי הליווי המוסיקלי...