לא מצליח לפתח מערכת יחסים
שלום לכולם,
אני בן 23, סטודנט למקצוע מבוקש באחד ממוסדות הלימוד בארץ ומאד מפריע לי שמעולם לא הייתה לי מערכת יחסים אמתית. אני בעל מראה ממוצע (לא דוגמן אבל גם לא בקצה השני), רזה ומקפיד לעשות ספורט, מצחיק ושנון, ואני פשוט לא מצליח למצוא זוגיות. מדובר במשהו שהוא מעבר להתחיל עם נשים – יצאתי עם כמה נשים בחיי ואני פשוט לא מצליח למצוא מישהי שמוצאת חן בעיניי ולפתח את זה לכיוון של מערכת יחסים, ואם אני כבר כן יוצא עם מישהי שלטעמי – אחרי 2-3 מפגשים הן חותכות את זה. זה גרם לי לחשוב אם אני עושה משהו לא בסדר, ובאמת ניסיתי לשאול אותן מדוע – אבל כל אחת בשלה ולא פירטה משהו שמפריע לה. דיברתי גם עם שתי ידידות שלי שלא הצביעו על איזה משהו קריפי או בעייתי בי, עודדו אותי להמשיך לנסות. כשאני נתקל במישהי שמוצאת חן בעיניי אני ניגש ומנסה לפתח איתה שיחה, בלי משחקים יותר מדי ובלי שטויות, ואח"כ מבקש את המספר שלה. בערך חצי מהפעמים זה עובד לי וחצי לא (שזה נראה לי יחסית סביר). מה שמפריע לי זה שאני באמת מחפש מערכת יחסים, שיתופיות, פתיחות, חום ואהבה, ואני ממש לא מעוניין לשחק או למצוא סטוצ' (וגם זה קרה פעם או פעמיים). אני מדבר עם בנות בקמפוס, אוטובוסים, חדר כושר, פאבים וכדומה, אין לי בעיה של לגשת אליהן, אבל אף פעם לא יוצא מזה משהו רציני. לפעמים חברים מכירים לי מישהי ואין ביננו את הקליק. אני יודע מה אתם בטח חושבים – אז אני ממש לא עם האף למעלה ומשתדל שלא להיות בררן, כמעט תמיד נותן צ'אנס, אבל לאט לאט אני כבר מתחיל להתייאש. אני מנסה שלא לחשוב לעתיד הרחוק יותר מדי, וברור שאני לא ישר מלחיץ כל מיני בחורות בדייטים על העתיד שלנו, אבל אני בסך הכל מחפש מישהי שנתאים אחד לשני ומי יודע אולי יצא מזה משהו אפילו מעבר. אני קצת מזכיר לדעתי את טד מאיך פגשתי את אמא. על פניו הוא עושה כמעט הכל נכון, "לפי הספר", אבל זה פשוט לא הולך. וזה מבאס. אשמח לשמוע מה דעתכם. תודה!
שלום לכולם,
אני בן 23, סטודנט למקצוע מבוקש באחד ממוסדות הלימוד בארץ ומאד מפריע לי שמעולם לא הייתה לי מערכת יחסים אמתית. אני בעל מראה ממוצע (לא דוגמן אבל גם לא בקצה השני), רזה ומקפיד לעשות ספורט, מצחיק ושנון, ואני פשוט לא מצליח למצוא זוגיות. מדובר במשהו שהוא מעבר להתחיל עם נשים – יצאתי עם כמה נשים בחיי ואני פשוט לא מצליח למצוא מישהי שמוצאת חן בעיניי ולפתח את זה לכיוון של מערכת יחסים, ואם אני כבר כן יוצא עם מישהי שלטעמי – אחרי 2-3 מפגשים הן חותכות את זה. זה גרם לי לחשוב אם אני עושה משהו לא בסדר, ובאמת ניסיתי לשאול אותן מדוע – אבל כל אחת בשלה ולא פירטה משהו שמפריע לה. דיברתי גם עם שתי ידידות שלי שלא הצביעו על איזה משהו קריפי או בעייתי בי, עודדו אותי להמשיך לנסות. כשאני נתקל במישהי שמוצאת חן בעיניי אני ניגש ומנסה לפתח איתה שיחה, בלי משחקים יותר מדי ובלי שטויות, ואח"כ מבקש את המספר שלה. בערך חצי מהפעמים זה עובד לי וחצי לא (שזה נראה לי יחסית סביר). מה שמפריע לי זה שאני באמת מחפש מערכת יחסים, שיתופיות, פתיחות, חום ואהבה, ואני ממש לא מעוניין לשחק או למצוא סטוצ' (וגם זה קרה פעם או פעמיים). אני מדבר עם בנות בקמפוס, אוטובוסים, חדר כושר, פאבים וכדומה, אין לי בעיה של לגשת אליהן, אבל אף פעם לא יוצא מזה משהו רציני. לפעמים חברים מכירים לי מישהי ואין ביננו את הקליק. אני יודע מה אתם בטח חושבים – אז אני ממש לא עם האף למעלה ומשתדל שלא להיות בררן, כמעט תמיד נותן צ'אנס, אבל לאט לאט אני כבר מתחיל להתייאש. אני מנסה שלא לחשוב לעתיד הרחוק יותר מדי, וברור שאני לא ישר מלחיץ כל מיני בחורות בדייטים על העתיד שלנו, אבל אני בסך הכל מחפש מישהי שנתאים אחד לשני ומי יודע אולי יצא מזה משהו אפילו מעבר. אני קצת מזכיר לדעתי את טד מאיך פגשתי את אמא. על פניו הוא עושה כמעט הכל נכון, "לפי הספר", אבל זה פשוט לא הולך. וזה מבאס. אשמח לשמוע מה דעתכם. תודה!