לא משפחה מורכבת. מצב מורכב...

[pizpooz]

לא נסחפת בכלל....

לא מדובר בטלנובלה זולה.
אין פה התאהבויות, קנאה או נקמה.
הוא גם איננו קרוב אליה ולא שימש עבורה כתף תומכת. את זה אני עשיתי והוא היה שותף לעניין, כיוון שגם אני הייתי צריכה מישהו שיקשיב לי.


הכעס של בן זוגי נובע מכך שבמצב העניינים הנוכחי, אנחנו ,שמסרבים לפגוש בגיסנו , נתפסים כ"איש הרע" בעוד הבוגד הפך לקורבן.

 

[מנסה ומתנסה]

אני לא בטוחה שהבעל בטוח שלו זה לא יקרה....

להיפך - כשאתה פחות בטוח, אתה בדרך כלל יותר נוקשה -
לא מאפשר לעצמך, חלילה, לחשוב ש.... לכל אחד יכול
לקרות הכל, להתמודד עם מורכבויות.

 

[pizpooz]

אתה מדבר מניסיון, אני מבינה

לא שווה התייחסות

 

[XמXלה]

מה שהיא ^^ אמרה

 

[גלים גלים]

 

[דף חדש4]

את\אתה מאד הרסני בתגובותייך. חבל

המקום הזה לא מרגיש בטוח כשזוכים לתגובות כל כך תוקפניות וקצרות סבלנות.

 

[pizpooz]

לא אוהבת את הדימוי שיצרתם לבן זוגי

מדובר באדם עם לב זהב, חם, רגיש, מסור, אוהב ורודף צדק.
כיוון שהוא איננו הסיפור, לא חשבתי שאני צריכה להקדיש זמן לתיאור אישיותו, אבל הוא היחיד שלא מתבייש להגיד שהמלך עירום.
הוא מרגיש שאחותי חלשה, שהקטינו אותה ורימו אותה וכועס על העוול שנעשה לה וכועס גם עליה - שלא הייתה מספיק חזקה וויתרה.


אני מסכימה עם אלו שכתבו שאנו ,בעצם, נלחמים את מלחמתה. אבל .... אנחנו לא חצופים ולא רעים. אנחנו בעיקר מאוד עצובים.
אנחנו לא שופטים אותה, אבל גם לא מכבדים את הבחירה שלה.

הרי אין פה צודקים וטועים. מדובר בבחירה ולכל בחירה יש מחיר.
את מחיר הבחירה שלה להישאר עימו , משלמת המשפחה המורחבת, שאינה יכולה להסב לשולחן יחדיו. לפחות בנקודת הזמן הנוכחית. אולי בעתיד, ממרחק זמן, דברים ישתנו.

היא, מבחינתנו, יכולה לחיות עימו לנצח, אבל יש להחלטה שלה מחיר, שעלול לפגוע בהוריי. על זה צערי הגדול. על כל חיבוטי הנפש .
שבשום מקרה , טוב - לא יכול לצאת מהסיפור הזה.

 

[רפסודיה]

נסחפתם

לדעתי את עושה טעות והיחסים שלך עם אחותך הם שישלמו את המחיר אם לא תתפסו את עצמכם כעת ותצאו לה מהוריד.
הסיפור הזה הוא הסיפור שלה ורק שלה ושל בעלה, ולא של איש מהמשפחה המורחבת. בשביל כולכם זה עדיין הבעל לו היא נשואה עשרים שנה. והיא היחידה שמותר לה לבחור מה לעשות עם חיי הנישואין שלה.
זה לא עניין שעומד לשיקול דעתך אלא אם אחותך הייתה מבקשת בצורה ישירה את דעתך ואת התערבותך.
צייינת שבעלך כלל לא קרוב לאחותך, אם זה כך, התגובה שלו עוד יותר תמוהה ואינה מותאמת לרמת היחסים. מה גם שהוא מוציא על אחותך את הכעס שהתעורר אצלו, על כך שהיא בוחרת להלחם על נישואיה. אם היא בחרה להאבק על חייה, מי הוא בכלל שיגזול ממנה את הזכות הזו? ולמה? חוזרת וממליצה לך לבדוק איתו מה בנושא הזה כל כך מקפיץ אותו.
לאחותך קשה מספיק, אל תעמיסו עליה גם את הרגשי שלכם. מה שקורה הוא שבהתנהגות הזו שלכם אתם זוללים לה אנרגיה. יש לה כבר הצגה שרצה כעת על הבמה של חייה, היא בטח לא צריכה עוד תוספת של דרמות מהצד שלכם.

 

[tiltanm]

במצב שאתם יוצרים עדיף שלא היתה משתפת אתכם

אתם רק מלבים אש, במקום לאהוב אותה ולקבל אותה ואת בחירותיה בעניינים שלה
במצב עניינים זה, שאתם יוצרים עדיף היה לה, 1לו לא הייתה משתפת אותכם בכלל במה שעבר עליה

 

[pizpooz]

לא משפחה מורכבת. מצב מורכב...

אחותי נשואה כ-20 שנה (עם ילדים) , חווה משבר זוגי ובתוכו בגידה של בן זוגה.
בן זוגי ואני (אחותה) היינו שותפים לתמיכה ולשיחות הנפש במהלך תקופת המשבר ושותפנו גם כאשר גילתה את דבר הבגידה.
ברגע הגילוי, לא עמד שום דבר על הפרק, פרט לפרידה ולגירושין ואף דאגנו שאחותי תקבל ייעוץ משפטי מתאים.
במרחק זמן, החליטו אחותי ובן זוגה לנסות ולשקם את היחסים והם נמצאים כיום בתהליך טיפול זוגי.

ועכשיו לקושי המשפחתי:
בן זוגי אינו סולח לגיסי הבוגדני ואינו מוכן לראות אותו, שלא לדבר על לשבת עימו בשולחן החג.
בנוסף, הוא רואה באחותי תבוסתנית וחלשת אופי על כך שהסכימה להישאר עימו, אחרי שפגע בה.
הוא אינו מוכן לפגוש בשניהם.
גם אני אינני יכולה לפגוש בגיסי ואני בעיקר מאוד מאוד כועסת עליו על שפגע באחותי.המעשה שלו מבחיל ובלתי נסלח.

למעשה , מאז הגילוי כולנו נמנעים ממפגשים משפחתיים אצל ההורים באמתלות שונות.
הורינו אינם מודעים כלל לעניין וכולנו אמורים בעוד יומיים להסב לשולחן החג, לברך, לחייך, לאכול, לשתות ולשמוח.
ואני ???? צריכה לנווט בין בן זוגי (בעל העקרונות) לבין אחותי (שליבי עליה) לבין הוריי (הבלתי מעורבים) ולנסות להושיב את כולם ביחד לשולחן.

איך עושים את זה?

(ובלי תגובות עוקצניות. המצב גם ככה מבאס)

 

[mother cat]

אבל ההחלטה היא שלה- ואתם צריכים לכבד אותה

אם אתם מכבדים את אחותך אתם צריכים לכבד גם את החלטתה.
בזה שאתם לא מכבדים את החלטתה אתם פוגעים בה שוב ובהחלט שופטים אותה. אני חושבת שראש השנה זו הזדמנות נפלאה להתחלות חדשות-בינך לבין אחותך. את יכולה בהחלט לא להסכים עםההחלטה, אבל אחות אוהבת ותומכת תקבל את ההחלטה גם אם אינה מסכימה איתה.

 

[דף חדש4]

זה הסיכון שבשתוף

אבל עכשיו כשזה כבר נעשה- אין לכם ברירה אלא להתגבר על הרגשות שלכם כלפיה וכלפיו (כעס ואכזבה אני מניחה) ולהחזיר את הקשר לפסים קורקטיים וללמוד לא להיות מעורבים יותר בעתיד.

 

[chili3]

אתם ממש לא נלחמים את מלחמתה

לא בטוח שהיא קדושה מעונה
ובטח לא אומר שהיא חלשה והקטינו אותה
אין לכם מושג מה קרה בינו לבינה שקדם לרומן
אין לכם מושג מה קורה בניהם שגרם להחלטה לנסות לחדש את הזוגיות
גם אם נדמה לכם שאתם יודעים, אלו רק תאוריות שאתם משליחים עליהם
מה שמכם לשפוט אותה?

יש לי חדשות בשבילך
אתם רחוקים מלתמוך בה
ההחלטה שלה לא פוגעת בהוריך
ההחלטה שלכם פוגעת בהוריך !
הייתי מאוד עדינה בתגובה הרשונה שלי
אבל אתם זוג שמרוכז בעצמו !!!!
תוציאו את הראש מה*%& ותביטו סביב באנשים שאתם טוענים שאתם אוהבים

 

[chili3]

אני לא באה חלילה לתרץ בגידה. בגידה זה מעשה

לא מוסרי, לא ערכי ומהווה פגיעת אמון קשה מאוד.
אבל, בהרבה מאוד מהמקרים גם לבין הזוג השני היה חלק בסיבה שהובילה לבגידה
אם משהו לא טוב קורה בזוגיות, לרוב לשני הצדדים יש בזה חלק
ויתכן שאחותך רואה ומבינה היום את החלק שלה במשבר הזוגי בניהם (משבר במתוכו נולדה הבגידה)
לא בטוח שכל האחריות היא על הגיס וכנראה שלשניהם יש פה חלק ומתוך זה גם החליטו לעשות נסיון לשקם
גם אם היא שיתפה אתכם, היא לבטח לא שיתפה בכל הפרטים ולא הציגה את שני הצדדים
אני לא חושבת שאתם במקום לשפוט מישהו מהם, אני לא חושבת שמגיע לגיס משפט שדה על מה שקורה בינו לבינה
כל עוד היא החליטה לעשות נסיון לשיקום הזוגיות, אל תכנסו לתפקיד התליין !
אתם לא חייבים להיות נחמדים ולהחליף איתו דיונים על מצב החסה בשטחים
אבל כן להגיע
כן לכבד את הוריך
כן לכבד את המשפחה
כן לתמוך באחותך עכשיו כשהיא קיבלה החלטה אמיצה !
אם היא תחליט עוד חצי שנה אחרת, תיהיו שם בשבילה גם אז

 

[דף חדש4]

מסכימה לגמרי

אין לאף אחד זכות לשפוט את אחותך על הכוונה לתת לבן זוגה סכוי נוסף. אם לבן זוגך קשה עם ההחלטה- לא חייבים להפגש בחג. אבל כגרושה- אני יודעת כמה זה קשה להתגרש ואני לא חושבת שזה הוגן שבן זוגך שופט את אחותך על החלטתה. אלה הם חייה. כשהיא עירבה אתכם- ואתם התגייסתם לעזור- זה אולי גרם לבעלך להרגיש נבגד כשהיא בחרה בסופו של דבר למחול. אולי המסקנה היא לפעם הבאה- לא להתערב ולתת לה להתמודד לבד.

 

[ornme]

נראה לי שאת ובן זוגך מגיבים לא לעניין.

וזה בעדינות...

באיזו זכות אתם שופטים אותם?
הם החליטו לשקם את יחסיהם - מכאן ואילך זה עניינם.
ואסור לכם להתערב.
תחת הכותרת "כועסת שפגע באחותך" תפגעי בה בעצמך בכך שלא תחגגי איתה.
וגם תסחפי לפגיעה הזו את ההורים התמימים...
אחרי 20 שנה, עם ילדים, כשיש עדיין רגש שמאפשר סליחה צריכים ללכת עם זה. לנסות שוב.
במקומך הייתי חוגגת עם ההורים ועם אחותך ללא בן זוגך.

מאוד לא במקום שבן זוגך לא יהיה "מוכן לראות אותו", את הגיס שלך.
העקרונות שלו לא צריכים לעניין אף אחד. שיחגוג לו איתם.

 

[רפסודיה]

הנישואין שלהם ומה שקורה בתוכם זה שלהם

לא שלכם.
אני בטוחה שכל הכוונות שלכם טובות ובמטרה לעזור לאחותך, אך אם אתם באמת רוצים להיות טובים אליה תנו לה לעשות את החלטותיה ואל תתערבו לה בחיים. אתם יכולים לומר לה את דעתכם בצורה נקייה וישרה, אך באיזו זכות אתם לוקחים החלטה במה שהוא עניינה שלה? חיי הנישואין שלה?
שניכם חייבים להפנים שאחותך שיתפה אותכם בנקודת זמן מסוימת, ואתם שימשתם לה כתף ברגע כל כך קשה ומשברי- בנקודת הזמן ההיא הגשתם לה את התמיכה שביקשה מכם, אך כעת ההתנהגות שלכם חורגת מהגבולות וזו התערבות במה שאינו במנדט שלכם. מה גם שכרגע היא לא זו שמבקשת את התערבותכם אלא אתם אלה שלוקחים לעצמכם את הרשות להתערב בענייניה.
בתגובה החד צדדית שלכם אתם גם מנתקים את הדברים מההקשר בו התרחשו: הנישואין של אחותך ובעלה התחילו כשהתחיל הקשר ביניהם עוד לפני מעל 20 שנה, וכל מה שקורה ביניהם בדרך, כולל הפרק הזה שבו הם נמצאים כעת, נמצא במסלול הזה. גם כשבעלה הכניס צלע שלישית לקשר הזוגי זה עדיין משהו שקרה להם במסגרת הזוגית וקשור ישירות להקשר שבו זה התחולל- הקשר הזוגי שלהם. רק לשניהם יש את הזכות לבדוק בינם לבין עצמם מה קרה ביניהם שאפשר מצב של בגידה, והאם הנישואין האלה שווים שילחמו עליהם. הם גם לא מחויבים לשתף איש מהמשפחה בתהליך הכל כך אינטימי הזה.
בנוסף תהליך בדיקה אם אפשר לשקם קשר זוגי לאחר בגידה הוא תהליך קשה גם ככה ובהתנהגות שלכם אתם רק מוסיפים לה לקושי שבו היא עדיין נמצאת.
המצב הזה הוא הזדמנות מצוינת לעשות בדק בית עצמי ולשאול ביניכם לבין עצמכם מדוע בן זוגך מגיב כל כך קשה למצב הזה? האם הוא מרגיש מאוים מההתרחשות הזו בחיי קרובים אליכם? שווה לדבר על זה לנקות את הנשמה.

 

[TatyBar]

מסכימה עם כולם

את לא יכולה להעניש את אחותך על ההחלטה שלה.
זו ההחלטה שלה.
וזה בכלל לא קשור אליכם.
וגם אם אחותך התגלתה כתבוסתנית וטפשה וחלשת אופי וחסרת עמוד שדרה וזה מגעיל אתכם שהיא כזו מתרפסת בפני בעלה ומבטלת את עצמה כאילו בשביל מי שלא שווה את זה שעוד ברור שיפגע בה והיא לא רוצה לראות את האמת ומתבצרת בטמטום של פנטזיה שאתם יודעים בבירור שהיא לחלוטין לא מציאותית - עדיין, אין לכן שום say להעניש אותה על ההחלטה שהיא עושה, בחיים שלה, שלא נוגעת אליכם בכלל.
זה חצוף, מתנשא, לא קשור ולא הגיוני ומעיד רק על מה שאתם מרגישים ועל מה שאתם הייתם רוצים לעשות. במקומה.
אבל אתם לא במקומה.
ואת הגבול הזה אתם חייבים לשים מיד.
את הגבול בין החיים שלה (למרות ששתפה אתכם בחיים האלה) לבין החיים שלכם.

תתעוררו.
בעלך לא חייב לחבב את בעלה ואפילו לא חייב לדבר איתו בכלל.
אבל ארוחת החג אתם תעשו בנימוס אלמנטרי!
ואם הוא לא רוצה - שלא יבוא.
אבל את אחותך, ואת המשפחה שלכם, רק אתם מענישים.
לא היא.
היא חיה את חייה כפי שהיא רואה לנכון.
את הסנקציות הלחלוטין לא רלוונטיות והזויות שלכם - אתם מנחיתים על המשפחה.
לא היא.

 

[tiltanm]

הזוי

עד כמה אתם מרוכזים בעצמכם. אין שום משבר משפחתי כאן מלבד מה שאתם בעצמכם הופכים למשברי.
המשבר הוא של אחותך בזוגיות שלה ומזלה שיש לה מספיק כוחות נפש לשבת בטיפול ולבדוק. אני מקוה בשבילך שבזמן משבר את נותנת לעצמך לבדוק לפני שמחליטה החלטות נמהרות. ורק לתשומת ליבך, לא כל מקרה של בגידה משמעו עבור הזוג שעדיף שיתגרש.

 

[גלים גלים]

תשמעי,

עברתי בנישואי דברים קשים מאד. בחרתי להתגרש וכולנו שילמנו, משלמים ונמשיך לשלם את המחיר על זה- שנינו, הילדים, ובמידה מסויימת גם הסבים והמשפחה המורחבת.
לתפיסתי במקרה שלנו אי אפשר לשקם ויותר גרוע לי ולילדים להשאר בנישואים, אחרת, לא הייתי בוחרת בגירושין שיש להם מחיר כבד כזה- גם בהליך עצמו וגם בחיים שאחריו. לא רק זה, גירושין דורשים כוחות על, מעולם לא עשיתי דבר קשה יותר. עוד יותר כוחות נדרשים כדי לשמור על יחסים טובים עם הגרוש, שבלעדיהם הילדים נפגעים יותר.

אחותך החליטה שיש סיכוי לשקם את נישואיה למרות מה שקרה, והחליטה להמנע מגירושין. אולי היא טועה, חלשה, או תמימה; אולי היא פשוט חלשה מכדי לעמוד במאמץ האדיר שנדרש כדי להתגרש. אבל ,היא עדיין אחותך, היא לא עשתה שום דבר רע. היא, ואחיינייך,זקוקים לכם, כאחות, גיס ודודים, דמויות חשובות בתקופה קשה. ויותר מזה, אם באמת הסיבה להחלטה היא שאחותך חלשה, המשימה שלך כאחות אוהבת היא לעזור לה, לתמוך בה ולחזק אותה -לא לחזק "בהחלטה הרצויה לך" אלא לחזק נקודה- גם כאשר הבחירה שלה קשה לך ולבעלך.
אני חושבת שבעלך ואת טועים ובעיקר, עושים עוול גדול כאשר אתם שמים את השיפוט שלכם לפני הצורך של אחותך וילדיה בתמיכה, באהבה ובמשפחה.