זאת בדיוק הבעיה
ש א. שתית יותר מדי מים בשביל אמצע אימון. שתית מים זה מצוין, אבל באמצע אימון זה באמת עושה הרגשה רעה. לי זה עושה כאבים בצד, לך בחילה. אז כמו שאמרתי, נסה לשתות מספיק אבל לא הרבה. אחרי ההודה תשתה את הטונות שלך. או לחלופין, אם אתה מרגיש שאתה צריך לשתות המון, חכה עד שאתה מרגיש מוכן לפני שתכנס להודה. אף אחד לא נכנס סתם להודה כמה שיותר ולא משנה מה המצב הבריאותי שלו, זה סתם מיותר. נכנסים כדי לשחק, לא כדי לפגוע בעצמנו. (כי להקיא זה כל כך בריא?) שיטה אחת כדי שלא תפגע שוב היא לשתות מעט, לחכות ליד הקולר עד שאחרים יסיימו לשתות ואז לשתות מעט שוב. רק צריך לוודא שלא שתית מעט מדי, כי אז תרגיש רע בהודה מחוסר נוזלים. אבל מה שאתה מתאר נשמע כמו המון המון שתיה. ב. הבעיה היא גם שלא הקשבת לגוף שלך. אתה אומר שהוא אותת לך להפסיק ולא הפסקת. אז תפסיק כשאתה מרגיש רע. מה זה משנה אם לא הרגשת בחילה תוך כדי האימון? בעצמך אמרת שהבעיות שלך התחילו רק לפני ההודה עצמה. ובהודה אמרת שכן הרגשת בחילה, אבל לא הפסקת, עודדת את הבחילה ואז הקאת. פשוט עם כל ההתלהבות היפה שלך מתרגילים של אימוני קפוארה, מתחיל כבר לעלות ניחוח מזוכיזם מההודעות שלך ("הרגשתי בחילה, המשכתי לשחק ואז הקאתי" / "כאב לי, המשכתי לשחק ואז נתפס לי" - אחר כך זה יהיה "לא חשבתי שאני מוכן, אבל בכל זאת ניסיתי סלטה, נפלתי על הגב ופגעתי בחוליות. אני בבית חולים"). תרגע. אתה לא צריך לרוץ כל כך מהר לקפוארה, זה גם לא יעזור לך כל כך. מה גם שקפוארה היא לא פראפוזים והיא לא ארמאדות. גם לא מיה לואה או נגצ'יבה, ובטח שלא אמזוניקה או גשר. הקפוארה האמיתית (לטעמי, אני משערת שיסכימו עם זה פה) היא באינטראקציה בין שני השחקנים, תגובה למה שהשני עושה - בין אם זה אמזוניקה או ארמאדה. אז נחמד להתלהב מתרגיל חדש, אבל אם אתה נכנס להודה ומפציץ בפראפוזים רוב הסיכויים שאתה ממילא לא עושה קפוארה, אז קח את הזמן ושחק בפראפוזים לא בהודה.. בהזדמנות תוכל לשים לב יותר מתי אתה מרגיש רע, ובתקווה גם להצליח לעצור בזמן. נ.ב. נדמה לי שלאמזוניקה היו שמות שונים בקבוצות שונות. זה חצי אאו "סגור" על יד אחת ולפעמים גם תופסים את הרגל עם היד השניה. תרגיל אקרובטיקה.
