ש ט ו ז י ת
New member
לא סגרתי מעגל...
שלום לכם..שמי חגית ונסעתי לפולין לפני 4 חודשים. כשנסעתי, נסעתי במעיין תחושה של לסגור איזשהו מעגל. לצאת משם אם איזשהו תחושבה של זיכרון. הייתי באמת עסוקה בנושא השואה, ואף ניסיתי לדבר עם סבי על הנושא לפני היציאה. כשהגעתי לשם, כל מה שרציתי זה לעצום את העיניים, לא לדבר או לחשוב על זה. המקום יחידי שהתעמתי בו עם הנושא הכואב היה ביערות בפלוחובנה<אם זה השם המדיוק> לא הסתכלתי, ועכשיו במבט לאחורה אני יודעת שלא הייתי מסוגלת, להסתכל על מחנות ההשמדה ולחשוב על מה שהיה שם. איפלו באושביץ וובירקנאו, לא יודעת לא יכלתי, באושביץ הלכתי עם חברה בצדק וצחקתי, לא יכולתי לחשוב על מה שהיה שם פשוט לא. ואצלי כשאני פונה לצחוק כשעובר עליי משהו קשה, שם..שם זה היה נראה לי השיא. אני לא יודעת, אני צריכה סגירה, יש לי פלאשבקים משם, כל הזמן, אני רואה משהו, והמראות חוזרים אליי. רוצה לסגור מעגל..אני חושבת שאני אסע לשם שוב, לבד, אולי הפעם אני אתאמת עם הנושא מבלי לברוח ממנו...
שלום לכם..שמי חגית ונסעתי לפולין לפני 4 חודשים. כשנסעתי, נסעתי במעיין תחושה של לסגור איזשהו מעגל. לצאת משם אם איזשהו תחושבה של זיכרון. הייתי באמת עסוקה בנושא השואה, ואף ניסיתי לדבר עם סבי על הנושא לפני היציאה. כשהגעתי לשם, כל מה שרציתי זה לעצום את העיניים, לא לדבר או לחשוב על זה. המקום יחידי שהתעמתי בו עם הנושא הכואב היה ביערות בפלוחובנה<אם זה השם המדיוק> לא הסתכלתי, ועכשיו במבט לאחורה אני יודעת שלא הייתי מסוגלת, להסתכל על מחנות ההשמדה ולחשוב על מה שהיה שם. איפלו באושביץ וובירקנאו, לא יודעת לא יכלתי, באושביץ הלכתי עם חברה בצדק וצחקתי, לא יכולתי לחשוב על מה שהיה שם פשוט לא. ואצלי כשאני פונה לצחוק כשעובר עליי משהו קשה, שם..שם זה היה נראה לי השיא. אני לא יודעת, אני צריכה סגירה, יש לי פלאשבקים משם, כל הזמן, אני רואה משהו, והמראות חוזרים אליי. רוצה לסגור מעגל..אני חושבת שאני אסע לשם שוב, לבד, אולי הפעם אני אתאמת עם הנושא מבלי לברוח ממנו...
