אשה מרציפן
New member
לא על הלחם לבדו
היי
אני זקוקה לעצה בנושא שיראה לחלק מהאנשים פה אולי קצת מוזר, אבל זה מחרפן אותי כבר יותר מדי זמן: יש לי חברה יקרה שאני מתארחת אצלה לארוחות לעתים קרובות יחסית. היא בשלנית מצטיינת שמאמינה גם בבישול בריא כך שנדיר עד נדיר מאוד שאני לא יכולה לאכול את רוב מה שהיא מכינה, ולפעמים אפילו כל הארוחה שהיא מכינה נטולת גלוטן למעט לחם שמגישים בצד - יש קטע כזה אצל אנשים מסוימים שארוחה לא נחשבת שלמה בלי לחם, זה קטע יהודי כזה, ואני כבר שנים מנסה להיאבק בזה וכל פעם מבהירה מחדש שבאמת אין צורך לארגן לחם בשבילי וגם לא פריכיות אורז (שזה בכלל הזוי - יש ארוחה מושקעת ומפוארת ומתעקשים לדחוף לי ליד פריכיות...), אבל זה לא עובד, ואני מוצאת את עצמי כל פעם מחדש מול לחמניה גדולה שבלי קשר לטעם הלא מדהים שלה, זה ממש מיותר וגם עולה למארחת המון כסף וגם מצפים שאני אוכל הכל (אם כבר קנו והפשירו בשבילי...) וגם מושך תשומת לב, מה שמעיק בכללי אבל במיוחד כשיש אורחים נוספים, וגם - רחמים על הגזרה ועל מערכת העיכול שלי...
אני יודעת שזה נשמע כמו צרות של עשירים, ואני מאוד מעריכה את הכוונות הטובות אבל זה כבר נהיה מוגזם ואני מתחרפנת מזה כל פעם מחדש. הייתה פעם שניצלתי בזכות ההתעניינות של הילדים בלחמניה וכיבדתי אותם, ואז הם ננזפו ע"י ההורים שלהם שהם לא בסדר כי להם מותר לאכול את הלחם הרגיל ו"זו הלחמניה של מרצי", וגם בפעמים שהבהרתי מראש שלא יקנו ושאין צורך זה לא עזר לי, וזה נהיה אפילו יותר מעיק כשאנשים אחרים מצטרפים למקהלה ו"משכנעים" אותי שאין לי מה להיות מנומסת ושגם לי מגיע לאכול לחם...
יש למישהו רעיון יצירתי מה ניתן לעשות? כי להגיד במפורש לא כל כך עזר, והאמת שלא רק עם החברה הזאת זה קורה, וזה כבר קרה לי גם עם אנשים מאוד לא קרובים - כולל חברה של חברה שעשתה לי פאדיחות בארוחה שאירחה, הבחורה חצי שפית ודאגה לבופה שלא היה מבייש בר מצווה ורוב המנות היו נטולות גלוטן, ובכל זאת היא באה והכריזה לפני כולם שיש לה פריכיות אורז בשבילי - וגרמה לחלק נכבד מהאורחים לתהות איזה סוג הפרעות אכילה יש לי שנדרש לדאוג לי לפריכיות אורז בסיטואציה כזאת.
היי
אני זקוקה לעצה בנושא שיראה לחלק מהאנשים פה אולי קצת מוזר, אבל זה מחרפן אותי כבר יותר מדי זמן: יש לי חברה יקרה שאני מתארחת אצלה לארוחות לעתים קרובות יחסית. היא בשלנית מצטיינת שמאמינה גם בבישול בריא כך שנדיר עד נדיר מאוד שאני לא יכולה לאכול את רוב מה שהיא מכינה, ולפעמים אפילו כל הארוחה שהיא מכינה נטולת גלוטן למעט לחם שמגישים בצד - יש קטע כזה אצל אנשים מסוימים שארוחה לא נחשבת שלמה בלי לחם, זה קטע יהודי כזה, ואני כבר שנים מנסה להיאבק בזה וכל פעם מבהירה מחדש שבאמת אין צורך לארגן לחם בשבילי וגם לא פריכיות אורז (שזה בכלל הזוי - יש ארוחה מושקעת ומפוארת ומתעקשים לדחוף לי ליד פריכיות...), אבל זה לא עובד, ואני מוצאת את עצמי כל פעם מחדש מול לחמניה גדולה שבלי קשר לטעם הלא מדהים שלה, זה ממש מיותר וגם עולה למארחת המון כסף וגם מצפים שאני אוכל הכל (אם כבר קנו והפשירו בשבילי...) וגם מושך תשומת לב, מה שמעיק בכללי אבל במיוחד כשיש אורחים נוספים, וגם - רחמים על הגזרה ועל מערכת העיכול שלי...
אני יודעת שזה נשמע כמו צרות של עשירים, ואני מאוד מעריכה את הכוונות הטובות אבל זה כבר נהיה מוגזם ואני מתחרפנת מזה כל פעם מחדש. הייתה פעם שניצלתי בזכות ההתעניינות של הילדים בלחמניה וכיבדתי אותם, ואז הם ננזפו ע"י ההורים שלהם שהם לא בסדר כי להם מותר לאכול את הלחם הרגיל ו"זו הלחמניה של מרצי", וגם בפעמים שהבהרתי מראש שלא יקנו ושאין צורך זה לא עזר לי, וזה נהיה אפילו יותר מעיק כשאנשים אחרים מצטרפים למקהלה ו"משכנעים" אותי שאין לי מה להיות מנומסת ושגם לי מגיע לאכול לחם...
יש למישהו רעיון יצירתי מה ניתן לעשות? כי להגיד במפורש לא כל כך עזר, והאמת שלא רק עם החברה הזאת זה קורה, וזה כבר קרה לי גם עם אנשים מאוד לא קרובים - כולל חברה של חברה שעשתה לי פאדיחות בארוחה שאירחה, הבחורה חצי שפית ודאגה לבופה שלא היה מבייש בר מצווה ורוב המנות היו נטולות גלוטן, ובכל זאת היא באה והכריזה לפני כולם שיש לה פריכיות אורז בשבילי - וגרמה לחלק נכבד מהאורחים לתהות איזה סוג הפרעות אכילה יש לי שנדרש לדאוג לי לפריכיות אורז בסיטואציה כזאת.
