לא פעם אני מרגישה את זה ולא משנה

[הפוך עם ראש כפול]

הוא אדם מבוגר והוא צריך לקבל החלטות בעצמו. כשמבוגר כלשהו
מאפשר לאדם אחר (אשתו, הבוס שלו, אמא שלו וכו) לקבל החלטות במקומו ולא מסוגל גם לקבוע לעצמו מה ומתי הוא רוצה לעצמו - האחריות היא עליו.

 

[yeshpitaron]

אני לא עושה הנחות ותמיד מוסיפה אותו אבל

כשאדם לא בטוח בגישה או אוהב ורוצה לשמור על יחסים והצד השני קובע, אפשר שיהיה קצת גמיש אולי? מבין? אני לא מנסה לשנות אלא למצוא דרך לא להיפגע ולהשלים אבל לאור השיחה שהתפתחה בעקבות המחשבה שעלתה לי בתחילת הפוסט אני מעירה כתוספת...

 

[yeshpitaron]

ידע שור קונהו ....ואוסיף: אולי גם יודע שאשתו תעשה

סצנה בלתי אפשרית והוא מעדיף להתעמת עם מי שקל לו.

 

[חיננית1234]

תכל'ס...

רוב שעות היום הוא נמצא איתה,אז לא משתלם לו לריב איתה

 

[yeshpitaron]

 

[danakama10]

קבלי עוד ציטוט - על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו

תכבדי את זה שהוא שם את אשתו במקום הראשון, כך צריך.
ואל תטרידי אותו במבחנים שונים שאת עושה לו, כדי שאם באמת תצטרכי אותו, הוא יבוא מכל הלב לעזור. אבל לא כשאת מנסה להפעיל אותו כל הזמן עם שטויות.

 

[yeshpitaron]

הנה זה הגיע. התפלאתי שעד עכשיו זה לא קרה אבל

כפי הנראה זה בלתי נמנע. תמיד יש מתנצחות שרוצות להוכיח כלום.
&nbsp
יודעת? לא משנה מה אכתוב תמיד יהיה לך מה לומר. יקירתי, הבן שלי נשוי לא מת חלילה. אישה טובה! טובה לא רק בלהתחכם לכתוב תגובה מנצחת ויהירה או משתחלת בונה יחסים גם אם הם לא בסדר כפי שאני מכירה המו...ן. ולי יש ניסיון גדול משלך. וחוכמה גדולה משלך כי אני הסתדרתי עם חמותי ואני זו שעושה הכל לכלתי ומקבלת כלום למה? בגלל החוצפה שיש לכמה כלות שיש להן ביטחון וחושבות שלעולם חוסן.
&nbsp
כשבן מתחתן אתן לא אמורות לחשוב שאין לו הורים וכמו שהוריכן חשובים כך גם הורי הבעל אם אתן שמות עליו בכלל.
&nbsp
אז תרגיעי בבקשה ותביני קודם מי הכותבת לפני שתנסי לעשות לה ניתוח אופי מגעיל ומטופש.
&nbsp
את לא מכירה אותי ולא את משפחתי ולא את הבן שלי. עכשיו אני רוצה לשנות את הפוסט ולכתוב: אמנם יש לי הסתייגויות מכלתי אבל לפי חלק מהתגובות כאן מברכת שיש לי אותה ולא משהיא אחרת. לזה גרמתן.....התגובות פה משתלחות ומתייהרות ולא אובייקטיביות כי מסתבר שכל מה שאכתוב יהיה לרעתי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[danakama10]

זה הדדי

התגובות שלך גורמות לי להעריך הרבה יותר את החמים שלי, ופתאום החסרונות שלהם נראים לי בטלים בשישים.

 

[danakama10]

את כותבת "כל מה שאכתוב יהיה לרעתי"

את יודעת הרי שבשביל לריב או בשביל מערכת יחסים עכורה צריך שניים, נכון? וברור שגם ההתנהגות שלהם לא יפה, אבל גם את עושה טעויות.
אם הבן או אשתו היו כותבים כאן, כנראה היו מקבלים על הראש על היחס שלהם, והיו כותבים להם איך הדברים נראים מהצד שלך.
אבל הם לא כותבים פה, את זו שכותבת. אז לך אפשר להראות איך הדברים נראים מהצד שלהם, ולכן נראה לך שהכל לרעתך.
במקום לקחת את זה בתור הפסד במערכה, תבדקי אם יש דברים נכונים שכותבים לך, ואם כן, איך את יכולה להפיק לקחים.

 

[yeshpitaron]

ראשית לא רבתי אבל יש לי תחושות לא טובות והרגשה

של נחיתות מול חברות שיש להן כלות, מול חברות כלות כשלוש כאלה בשנות הארבעים המוקדמות ומול הוריה ובכל השיחות כולן אומרות או שלא התבגרה או שאני יותר מידי מובנת (שוב, כן, ההורים של כל צד חשובים יותר אבל תלוי במינון וכשיש חוסר הגינות שאני יכולה לפרט, זה מקומם. אני לא מתכוונת לכך שהיא קשורה אליהם יותר, לא לכך שהיא אוהבת שם יותר אלא על דברים ממש וסליחה על המילה, מגעילים ולא רק בעיניי).
&nbsp
לא כתבתי שאני מאה אחוז כי לא היה צורך אבל הנה אכתוב גם לי כמו לכל אדם יש את הדברים שגורמים להרגשה לא טובה או לא טובים אבל ממרומי גילי ורגישותי כשאני מודעת להם אני בפירוש מתנצלת. בטח מתנצלת אם על דברים שאינני אשמה מבקשת סליחה (וכולם מתחרפנים מזה. מי שמכיר אותי במציאות יודע כמה אשמה אני לוקחת על עצמי) אז בוודאי כשאני יודעת שאחר נפגע ומבקשת את סליחתו ומנסה לשפר את מה שאני יודעת שצריך.
&nbsp
אבל כאדם רגיש ואדם אנושי, כמו שאביבקיץ מבקשת מילדיה להגיד תודה ולבקש סליחה כדי להיות אנשים טובים בעולם הזה, מצפה שאדם מבוגר יהיה כזה.
&nbsp
בהקבלה: למה הכלה חוצפנית שצחקה על המתנות של חמותה (ובצדק) וכלתי לא חוצפנית שביקשתי טרמפ כשהיא בביתי ויכולה? נכון, היא לא חייבת. אני רק ציינתי את זה והבעתי את דעתי בעניין וראה פלא, כל הכלות מהפורום שהן שתיים שלוש (שאני לא מכירה) מצדדות במעשה. ככלל, נראה לך בסדר להתארח אצל משהו בלי קשר למי הוא וכשהוא מבקש טובה תסרבי? זכותך ברור, אבל חצוף.
&nbsp
דוגמה קטנה לסיום:
הבן שלי נסע לאירוע מהעבודה בלי בני זוג. לא עכשיו לפני כמה חודשים. הבן מתקשר. שואל אם אני יכולה לשבת אתה בביתם כי היא פוחדת. אמרתי כן.
מצד אחד חשתי רצויה ושמחתי ומצד שני חשבתי על הצד שלה ותהיתי, אם היא קרובה אליהם וקשורה אליהם מה הסיבה שרצתה שאגיע? עזבתי את מיטתי וביתי והעניינים שלי והלכתי. ישבנו עד שהבן חזר באישון ליל ושבתי לביתי. גם לי היה קשה. העדיפה אותי ואני לא יודעת למה אולי כי הצד שלה העדיף לתת לי את "העבודה" ולישון בשקט בפינתם או שמא ...ולאחר כמה כאלה ברציפות, כאדם, כמשפחה, כאשתו של, דבר קטן שכל שכן היה עושה - ציפיתי לקצת מאמץ....
&nbsp
אגב, גם כשהבוס מעלה לי שכר, מיד מרגישה שאני צריכה לתת יותר. זה אותו דבר בדיוק!

 

[חייבתלהגיב]

אני רוצה שוב להעלות נקודה אחת, ברשותך.

כשאני נמצאת אצל חמותי, אני לא שם בשבילה. בכלל. לו זה היה תלוי ברצוני לפגוש אותה, לא היינו מתראות לעולם. בניגוד לדוגמא שנתת של חברה שאת מתארחת אצלך ומבקשת טובה, היא ממש לא חברה שלי, ולא רק זה - אני גם לא מרגישה שאני מתארחת אצלה. מי שמתארח אצלה הם בעלי והילדות שלי. הם קרובי המשפחה שלה, לא אני. אני מתלווה אליהם למקום שאליו הם הלכו, ומתנהגת בצורה קורקטית כל עוד היא לא עוברת גבול מסוים - שאז אני מפסיקה להיות קורקטית. וגם לחברה אני עוזרת כשהיא צריכה ואני יכולה כי היא חברה שלי - לא כתגמול על האירוח (כשאני מתארחת גם המארחים בדרך כלל נמצאים שם...).
אגב, נקודה אחרונה היא שיש דמיון מסוים בגישות שלנו לעזרה, אבל עד גבול מסוים. גם אני עוזרת לכל מי שמבקש אם אין לי סיבה להגיד לא - כולל לחמותי. ההבדל הוא שכשיש לי סיבה להגיד לא - כולל זה שאני עייפה מדי או לא מרגישה טוב או צריכה להגיש עבודה למחר וכו׳ - אני בהחלט אומרת לא.

 

[ayaht]

"נראה לך בסדר להתארח אצל משהו בלי קשר למי הוא וכשהוא

מבקש טובה תסרבי?"

ברור.
בוודאי.
אין קשר בין הדברים.

זו לא חוצפה, זו זכותי.
ובנאדם שיבוא אלי ויגיד לי "אבל אירחתי אותך וטרחתי בשבילך ועכשיו את חייבת לי" יגרום לי לחשוב אם בכלל שווה לי בכלל כל האירוח הזה.
הרי אוכל טעים יש לי גם בבית, ושם גם יותר נחמד לי להיות.
זה גורם לי להרגיש מרומה, כאילו כל הטרחה היתה כדי לסחוט ממני משהו בסופו של דבר.

סביר להניח שזה בנאדם שאני לא אהיה מעוניינת להיות איתו בקשר להבא.

זה שהכנת לה ארוחה לא אומר שהיא חייבת להסיע אותך ממקום למקום.
כל הגישה של חייבים לי כי.. היא גישה שלא הביאה ולא תביא אותך לשום מקום.

גם כל ההתחשבנות הזו של הוא במילא לא עושה עכשיו שום דבר חשוב או היא עכשיו מתפנקת, אז שתקום ותעזור, פשוט לא רלבנטית.

העולם לא עובד ככה, ואת חווה את הקור והניכור שבאים בתגובה.

 

[בת האש]

 

[mykal]

העולם לא עובד כך? באמת?

אני לא הולכת להתארח סתם אצל בני אדם,
מתארחת אצל משפחה (במרחקים שונים) אצל חברות, אצל שכנים,
זה לא באולם שנקלעתי אליו במקרה,
זה במקום שאני מרגישה רצויה ושייכת.
וכך גם מתארחים אצלי--לא יורדת לרחוב להזמין זרים.
(ההשואה לבית הפרטי בכלל לא שייכת לענין)
ומה גם אם הארוח הוא לא חד פעמי, ומה גם אם טרחו במיוחד עבורי,
אז נכון, אין השואה והקבלה של אחד לאחד, מחר יעשו עבורי,
והדבר גם לא נעשה בתכנית אמבוש בגלל זה הם חייבים לי.
כן יש ציפיה, מתוקף הקרבה והאכפתיות ומההשתדלות של המארח והנותן,
שביום רע, אלה יהיו מי שיעשו עבורי--
שלא אצטרך לפנות לאנשים באקראי ברחוב לעזרה,
ואם זה מה שקורה, כן זה מאכזב וכואב.

אגיד יותר מזה, אני ניתקתי קשר עם חברה טובה טובה במשך שנים,
שכל השנים נשאתי אותה על גבי ועל כפי--באהבה גדולה.
וקרה לי אסון גדול--רק רציתי כתף לבכות, זה הכל--
כשגיליתי שהיא לא שם בשבילי--אז חתכתי וזהו.
משפחה לא חותכים, אבל כן זה צורב.
ולי נראה--שבמקום להוכיל לה כמה היא טועה, (בעיני היא לא טועה, רק נכנסת לסדקים צרים של אין מוצא)מותר להבין ולהשתתף בכאב,
ולומר יש אנשים קרים ומנוכרים, כלתך כזו, תשלימי עם העובדה,
ותחפשי חום במקום אחר.

 

[danakama10]

אבל יש אנשים שחושבים שהיא טועה

אז הם יכתבו מה שהם חושבים, ואת תכתבי לה מה שאת חושבת. היה משעמם אם כולם היו חושבים בדיוק כמוך.

 

[yeshpitaron]

אני אוסיף עוד משהו ברשותך. להפיק לקחים ממה? לא

לבקש מהם כלום ולא לתת?
איזה לקח מלבד להוריד מינון אני צריכה?
אמשיך לתת כי אני אדם של נתינה אולי אוריד ציפיות ובאופן אוטומטי גם מינון אבל אני תוהה אם זה תורם למשהו מלבד איש עם עצמו יחיה...
&nbsp
ובינתיים מי שלא מוותר עלי זה הם או בזכות הבן שלי או בזכות הרצון שלה. אי אפשר לאכול מהעוגה ושתישאר שלמה. הבן שלי אמר לי פעם בגלל משהו מסוים שהצריך בירור: "אנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות" אמר בתום לב ויש מי שיגיד בטיפשות אבל אמר ואשתו חייכה.
&nbsp
נכון, הם לא כותבים ואמרתי זאת לא פעם כאן ולכן צריך להתייחס למה שאני כותבת ולא למה שאולי קורה בנסתר מכן. אני מספרת את התחושות שלי ועובדות מנקודת מבט שלי ורק לזה אתן יכולות להתייחס.
גם יש מי שמפרש את המחשבות שלי למשהו אחר כמו "את באמת חושבת שהיא צריכה להעדיף אותך על פני אימה" מנין זה צץ? ממש לא. אבל להתנהג בהגינות גם אם דורשת מאמץ. בסך הכל הם נעזרים בי יותר למרות שהם שם יותר. אז למה לא לגרום להמשך מוטיבציה ושמחה??? למה רק אני צריכה להתאמץ? ואולי יש לה שם מהצד שלה דחיפה לנצל ולקבל בלי לתת שום כלום??? סתם תוהה

 

[danakama10]

אז הנה, היא לא מתנהגת בהגינות אם זה דורש מאמץ

ואין לך יכולת לשלוט על כך. את יכולה לכעוס, להעלב, לקטר ולחשוב על זה כל הזמן, וזה לא ישנה שום דבר (מעבר לכך שהכעס שלך ילך ויגדל).
הדברים שאת כן שולטת עליהם אלו הם הפעולות והמחשבות שלך. לו הייתי במקומך הייתי גם מפסיקה לערוך להם מבחנים וגם עוזרת להם פחות, כדי שלא תרגישי בחוסר השיוויון בין מה שהם לוקחים ונותנים. נכון, היה מאוד נחמד אם כלתך היתה חביבה אלייך והם היו באים אלייך לפחות כמו לצד השני ועוזרים לך בכל בקשה שהיא, אבל זה לא המצב, וזהו. לא משנה מה הסיבה, אולי לא חינכת את בנך כראוי, אולי הכלה לא אוהבת אותך ובנך אוהב אותה ולא רוצה להסתכסך איתה, אולי הוא מסכים עם הטענות שלה, ואולי הם בכלל לא מודעים לכל הטענות שלך וחושבים שהם בסדר גמור רוב הזמן.
תלמדי להסתכל על דברים דרך הכוס המלאה ולא לראות את כל מה שלא טוב כל הזמן. זה מעייף ומבריח אנשים. קשה לי להאמין שיש לך כזו בטן מלאה עליהם, וכשהם איתך הם לא מרגישים בזאת. אולי אם תצליחי לשחרר את הכעס ולא תכניסי לך מחשבות שגורמות לך לכעוס עוד יותר ("אולי יש לה שם מהצד שלה דחיפה לנצל ולקבל בלי לתת שום כלום") תהפכי לעליזה ונעימה יותר והם מיוזמתם יתקרבו אלייך יותר ויותר.

 

[yeshpitaron]

אולי באמת אמחק את מה שכתבתי, כתבתי שאני רוצה

להיות במקום ראשון איך ידעת? חכמה שכמותך?
אני גם כל יום מטרידה אותם ממש נביאה את. מנין יש יכולת ניתוח כזו "מצויינת"? מלאת שנאה וטינה לחמיות כשמותך. זה מה שנוטף מהתגובות שלך.
&nbsp
לא הייתי רוצה שתהיי כלתי ובחיי עכשיו אחרי שכתבת מה שכתבת ואת מתעקשת, אני מברכת שיש לי כלה כמו שיש לי בהשוואה למה שעונים לי פה.
&nbsp
כן מקבלת ביקורת אבל מתחת למשפטים שלך יש ארס. יש התחכמות ויש פסיכולוגיה אינטרסנטית בגרוש.

 

[בת האש]

 

[ga26]

זה כנראה טבוע בהבדלים בין המינים ובמבנה המשפחתי של הדורות

הנוכחיים (תכף יעוטו עלי כל נשות הפורום....)
שימי לב שאין המון מקרים של חם שרב עם החתן. גם אין פורום יחסי חם-חתן. באופן כללי (יש המון יוצאים מהכלל) גבר כשמתחתן עם אישה מבחינתו אוהב אותה ואת האמא שלו וזו אהבה שונה שלא באה אחד על חשבון השני. לעומת זאת יש המון נשים שבתוך תוכן חשות תחרות על האהבה של הגבר. כלומר זה שהוא אוהב את אמא שלו ובא אליה ומקשיב לה אז זה על חשבון הכלה (ולהיפך). מה שגורם בהמון מקרים ללחץ מצד הכלה "להוכחת נאמנות" וללחץ הפוך מצד החמות (אמו). שימי לב שזה הרקע השורשי להמון חיכוחים שצצים בפורום.
חמות שמתלוננת שהכלה לא מספיק נחמדה/ טובה / שהיא חצופה וכו' או כלה שמתלוננת על התערבות יתר של החמות - השורש בעייני הוא תחרות סמויה על "השליטה" והאהבה לגבר.
לכן את חשה שאת מאבדת את הבן כי הוא פתאום הולך לאשתו אבל זה טבע העולם "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (פרשת בראשית)
אצל בת זה שונה כי הגבר לא חש מאויים מהיחס בין האשה שלו להוריה - הוא מבין שזו לא תחרות.
&nbsp
זו דעתי.