לא פעם אני מרגישה את זה ולא משנה

[mykal]

בעיקרון מסכימה עם הניתוח

אבל גם מסייגת. ושוב מנסיון אישי.
יש לי בת גרושה, ה--x שלה, לא מקובל עלינו,
אבל בעלי ממש לא יכול לסלוח לו, לא מסוגל לדבר איתו,
וכעס עלי

שאיפשרתי לו להכנס לשירותים אצלינו כשבא לקחת את הילד,
בעוד אי ממש לא מתיחסת. ולא מפריע לי.
כך שגם חם--לפעמים "מתחמם"

 

[ga26]

ברור שזה לא נכון ב- 100% מהמקרים. זה ניתוח כללי.

כעס שנתת לו להיכנס לשירותים?! חחחחח......

 

[mykal]

כעס, וואוו

שרדתי, זה באמת משעשע,
אבל בפירוש הרגיז אותו. ואני דוקא נהניתי,
שלא התרגשתי מהכעס.
והשתעשעתי בבקשה המטופשת שלו --להכנס הביתה.
חשוב לומר--בעלי רגוע מאז

 

[חייבתלהגיב]

לא נראה לי שזו תחרות על האהבה של הגבר מצד הכלה.

אולי מצד החמות לפעמים כן (ואולי זה סתם עניין של "אף אחת לא מספיק טובה עבור הבן שלי"), אבל מצד הכלה התלונות הן לרוב על התערבות של החמות בעניינים של גידול הילדים ופגיעה בכלה עצמה, לא על התערבות ביחסים בינה לבין הגבר או שליטה בגבר. מה שכן, לפעמים יש כלות שמעוניינות שכשהחמות פוגעת בהן, הגבר יגן עליהן מפניה - וכאן נכנס הקונפליקט של הגבר, כי הוא הרי בעד שני הצדדים - אבל הבעייה שלהן היא לא השליטה של החמות בגבר, אלא הפגיעה של החמות בהן והעובדה שהגבר לא יכול להגן עליהן במצב הזה.

 

[mykal]

קראתי את דבריך,

ולא שלא ידעתי אבל התחדד לי מאוד--
שבאמת כל אחת מאיתנו בעלות נסיון ממש שונה,
כתבת--"....מצד הכלה התלונות הן לרוב על התערבות של החמות...."
וגיחכתי לעצמי, הייתי צעירה כשנישאתי, ועברתי לגור בעיר שבה גרה חמותי,
רחוק מהורי. (נסיבות חיים) וקיויתי ויחלתי ורציתי וציפיתי, שיהיה אכפת לה ממה שקורה אצלינו, שתבוא לראות איך ריהטנו,
ושתתענין באיך אני מרגישה--הייתי בהריון קשה,
והיא ממש אבל ממש " לא התערבה..." פככככ.
ותאמיני לי--ניסיתי, וסיפרתי, וקניתי לה... וקיבלתי כתף קרה.
אז אין כללים, ואין אמת אחד--יש כימיה, או אין, יש הבנה ואכפתיות או אין...
החכמה כנראה ללמוד--לא להעלב, ולהתנהל בנחת,,,,,
אבל יש לי רוח גדול--למדתי--והרוחתי כלות מדהימות.

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, דיברתי על רוב התלונות של כלות -

לא על רוב התלונות של כל כלה (ובפרט לא על התלונות שלך). בהחלט יש כלות שלא מתלוננות כלל על התערבות של החמות בגידול ילדים - הרי יש גם כלות שאין להן ילדים...
דבר שני, כשדיברתי על "התערבות של החמות בעניינים של גידול הילדים" התכוונתי להתערבות בסגנון של הערות לגבי גידול הילדים כשנפגשים. ממש לא התכוונתי לתדירות המפגשים, ובוודאי שלא להגעה לבית של בנה וכלתה, התעניינות בכלה, וכו'. אלה בכלל לא דברים שעולה בדעתי לצפות להם מהחמות. לא החמים שלי ולא ההורים שלי הגיעו לבית שלנו כמעט אי פעם (אמא שלי כן באה אחרי שהבכורה נולדה, פעם בשבוע, רק כי ביקשתי במפורש שהיא תגיע, וגם אז רוב הביקור היה "למה אני פה? אני לא עוזרת לך בכלל. את בכלל לא צריכה אותי." וכו' מצד אמא שלי, ו"לא, זה עוזר לי עצם זה שאת פה", וכו', מצדי.)
שהחמות תתעניין בהריון שלי? מה פתאום? הילדים מעניינים רק אחרי שהם יוצאים - ההריון הוא עניין שלי ובעייה שלי (אם יש בעייה) - גם לא חשבתי בכלל לשתף אותה במשהו שקשור. היחסים הם אך ורק בכיוון ההפוך - אנחנו מגיעים לביקור (אחרי שאנחנו מבררים שנוח ומודיעים, כמובן). וא-ז מגיעה ההתערבות והביקורת, הערות לילדות, הערות לנו, וכו'. התערבות במובן הזה - של לנסות להגיד לנו איך לגדל את הילדים ומה אנחנו עושים לא בסדר (וכנ"ל אצל כלות אחרות שמתלוננות בפורום) - לא במובן של לבוא ולעזור לנו, ושהעזרה לא תתקבל בברכה.

כל הדברים שתיארת בכלל בכלל לא קשורים למה שהתכוונתי אליו. הקשר שאני מכירה הוא תמיד בכיוון ההפוך - הצעירים מגיעים לביקורים אצל המבוגרים, ולא להפך (אלא אם זה ארוע מיוחד כמו חג שאחד הצדדים עורך - ואז לפעמים הצעירים גם עורכים אותם, או שמדובר במבוגרים ממש, שרוצים להוציא אותם יותר מהבית, או שקשה להם לארח, או שהם בלי בני זוג) - ואז מגיעה ההתערבות במובן של ביקורת, וניסיון להראות שהדרך של החמות היא הנכונה, וכו'.

 

[mykal]

לא אגיב לכל הדוגמאות

לא שלי ולא שלך,
גם לא התכונת לערער על דבריך--
ניסיתי לומר שני דברים עיקריים--1)כל אחת רואה דברים בצורה שונה,
ויש לה רמת ציפיות שונה.היא גםתלוית נסיבות.
(וכדי להסביר ההריון הראשון שלי היה בתחילת מלחמת יום כיפור,
מרפאות היו סגורות והיולי בעיות--כשאת יודעת שאין עזרה אחרת תתגייסי.
2)הרבה זה ענין של אוירה, שנוצרת מהדינמיקה, הבין אישית שנוצרת,
מכל הגורמים המעורבים. ולכן גם דוגמא אחת ואולי עוד אחת--הם לא מציאות של מה באמת קורה.

 

[חייבתלהגיב]

שוב, הנקודה העיקרית הייתה שבמילה "התערבות"

התכוונתי למשמעות שונה מהפירוש שלך למילה. התערבות לא במובן של להתעניין ולבוא ולעזור, אלא במובן של להעיר הערות, להעביר ביקורת, וכו'.

 

[mykal]

הבנתי, ואני יודעת

שיש הבדל בין התערבות למעורבות--
וכמה התערבות היא ביקורת ופחות נעימה--
עדין יש בה שמץ של אכפתיות ושמץ של קרבה,
ואדישות והתעלמות וחוסר אכפתיות--הן גרועות יותר.

 

[חייבתלהגיב]

האכפתיות, אם ישנה, היא כלפי הנכדים, לא הכלה.

ולפעמים זה אפילו לא מתוך אכפתיות, אלא כמין תחרות ולהראות שהחמות יודעת טוב יותר.

 

[mykal]

אז מה? זה סימן

של אכפתיות.אם חמות מתחרה בכלה--
היא כנראה חושבת שהיא שוה תחרות.

 

[חייבתלהגיב]

אני אוהבת את היכולת שלך לראות

נקודות חיוביות בהתערבות, אבל לא - החמות בהחלט יכולה להעביר ביקורת על הכלה גם בלי לחשוב שהיא שווה כלום. היא יכולה גם להעביר ביקורת על הכלה אפילו בלי להחליף איתה מילה, על ידי דיבור עליה, בנוכחותה, עם אחרים (כמו שחמותי עושה, כידוע...).

 

[mykal]

אומרת לך באמת מכל הלב,

הלואי שהייתי "זוכה" לביקורת כפי שאת מתארת,
הייתי הופכת את זה להומור, הייתי משליכה עליה בדיוק אותו פטנט,
חמותי קנאה בי, ניצלה אותי, וידעה שאני לא אתחשבן איתה.
עד לרגע --שהבתי שהיא לא קיימת עבורי--
ניתקתי חדצדדית.היום לא הייתי עושה כך--הייתי הופכת
לא מנומנסת ותולשת לה את השער, וכועסת--ואני בטוחה--
שהיא היתה משנה גישה. אולי נבהלת, אולי מתנצלת.
היא כבר לא בעולם הזה--מעולם לא שנאתי אדם מלבדה,
ולא סולחת לה בכלל.

 

[yeshpitaron]

אני מעידה על עצמי שאני אדם שאוהב את ביתו.

יש לי חיים ואין לי תמיד זמן אבל כשהבן התחתן ניסיתי להיות שם גם כדי להרגיש נוח שאני עוזרת. שלא להיות מחוץ לתמונה. אני אוהבת לארח וגם זה במינון כך שאם לא יגיעו לארוחות אין בעיה אבל אני כן רוצה שהנכדים יגיעו פעם בשבוע, פעמיים. לא משנה לי איך. אני כן רוצה שמידי פעם לימי הולדת נצא יחד כפי שנהגתי לעשות וכפי שנוהגים במשפחתה וכלתי לא מוותרת (הבנתי מהבן שלי שהם לא עשו זאת עד שהתחתנה וראתה שאנחנו עושים) שלא להיות אחד בתוך השני כי גם אני אדם מאוד פרטי ועצמאי אבל לא להתנתק ולא להיות רק שצריכים...

 

[חייבתלהגיב]

גם הבנות שלי לא מגיעות להורים שלי פעם בשבוע.

יותר בכיוון של מקסימום פעם בשלושה שבועות.
לך "לא משנה איך" - אבל לנו זה לא מסתדר, ואולי גם למשפחה של הבן שלך.

את רוצה לכפות עליהם את המינון של המפגשים שאת מעוניינת בו, אבל אם זה לא המינון שהם מעוניינים בו או מסוגלים לו, הם פשוט לא חייבים להיענות לך, וזה לא אומר שהם לא בסדר. זה אומר שהדרישות שלך פשוט גבוהות מדי עבור המשפחה שלהם.

 

[yeshpitaron]

מי שגר קרוב. מי שיכול ומי שרגיל למה לא?

הורי גרו רחוק מחוץ לעיר וגם ילדי כשהיו קטנים ביקרו אותם אולי פעם בשבועיים שלושה. אם אדם גר קרוב למה לא? גם כשהכול חדש . ההורים של כלתי מתראים יום יום ובכל שעה מה ההבדל בדיוק?
&nbsp
למה להשתמש עם המילה לכפות? לא כפיתי אבל חושבת שזה די סביר בהתייחס לעובדה שהם לא רחוקים וכן יש להם זמן. אם אני יכולה לפנות, לאלץ את עצמי, תאמיני לי שהם צעירים לא צריכה להיות בעיה.
&nbsp
דרישות גבוהות ביחס למה? למשפחה שלה? לחברים אחרים? אני חושבת שזה ביחס לרצון שלהם בלבד. לרצון של כלתי במיוחד. ואם כלתי לא רוצה, שתתן לבן שלי יש לי דוגמא מאוד מוכחת מהיום שזה לא עניין של זמן אבל מסיבה מובנת לא אפרט.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

כי להם יש לו"ז אחר שמתאים להם כמשפחה.

ולא, זה לא "סביר בהתייחס לעובדה שהם לא רחוקים", בלי שום קשר לכמה ההורים של כלתך מתראים איתם ובלי קשר לכמה זמן נראה לך שיש להם.
את מנסה לכפות במובן שאם הם לא נענים למינון שלך, אז הם לא בסדר, ואת ברוגז, וכו'.
אין טעם לקנא בהורים של כלתך. קבלי את מה שבנך וכלתך מוכנים לתת, ועשי את המקסימום להנעים את זמנם של כולם (בין אם רק הילדים אצלך, ובין אם גם הוריהם). יכול להיות (לא בטוח, אבל אולי) שאם יהיה להם יותר נעים אצלך, המינון יעלה קצת עם הזמן. לבוא בדרישות וטענות ותלונות ישיג, כנראה, את המטרה ההפוכה.

 

[yeshpitaron]

וזו הסיבה שבגינה כתבתי את המחשבה הצפה בראש הפורום.

אין אדם שיקבל פחות מול הנתינה או מול הקרבה שלו לאדם ולא ירגיש מופלה. אחיות שמקבלות שונה מההורים במיוחד אם כולם מרגישים דואגים ושוים. חברים מול חברים ותלמידים מול מורים או ההפך. אני אישית נתתי בלי להתכוון יחס קצת שונה לשתי חברות ואחת נפגעה אז ברור שזה טבעי.
&nbsp
הילדים אוהבים להיות אצלי וכלתי מקבלת את כל הפינוק. כשהיה לה אינטרס, לנה אצלי ונשארה לארוחות ולמרות שרטנה על כך שלא נעים לה להיות בחברתי (דרך הבן) כשהייתה לה מטרה ושוב לא אפרט-ישבה ושוחחנו יופי...כלא רצתה היה לה קשה ורע בביקורים אצל הצד שלי ופתאום שואלת למה לא ללכת לשם אתם. אבל הרי אמרת שלא טוב לך???? מפורשות התלוננת על כך.
&nbsp
מה זה להנעים בשבילך? לא מתערבת כן אחרי הגב מתעצבנת כלומר, מספרת לפרוק פה ועם חברות.
מכינה כל מה שהיא אוהבת.
לא מבקשת ממנה לקום ולעזור אם לא עושה מרצונה.
משתפת אותה בשמחות. מחזיקה את נכדיי ורוחצת ומנקה ומחליפה ומקריאה והכל עם רשות. כמו טיפשה שואלת כל דבר. בן עם אוכל ובן עם משחק. מה יש יותר טוב מזה. נותנת לה כבוד ומנעימה את זמנה יותר מאשר לבן שלי.

 

[yeshpitaron]

רוב החמות שיודעות שהבן מאושר הן מאושרות גם אבל כל אדם

בלי קשר לכלה וחמות רוצה להיות קצת חשוב. גם בין שני אנשים.
אף אחת לא מוכנה לאבד את מקומה. אני למשל הייתי רוצה שהבן שלי יבקר מידי פעם גם אם לבד. לא חובה עם אשתו כלומר אם היא לא רוצה. אני יודעת שאפשר זה רק עניין של רצון. הייתי רוצה שאם מתחשק לי לראות את הנכדים, שיאפשרו לי ואם לא היום מחר ואם לא מחר מחרתיים (פעם בשבוע לשעה כי גם לי יש חיים ואני מתה עליהם ועל הנכדים . הייתי רוצה שאם יש אירוע לצד שלי שיגיעו-תגיע בדיוק כפי שהבן שלי מגיע לשלה. לומר פתאום הנכדים לא יכולים בדיוק כשאצלנו ורוצים לראותם. לא למנוע מאיתנו לבלות ובצד השני יש המון ביחד. לא לקחת מצד אחת ולתת לצד השני בלי לקבל.
להפך, שמחה שהבן נשוי ואם אדע שהוא מאושר שיניח לי כאמור לא נתק אבל קשר מסוים סביר...
&nbsp
אם יש הבנה לכלה ולחמות וגם בן שיודע להתנהג בהתאם הכל מסתדר.

 

[yeshpitaron]

לא כל הנשים מבינות

שאהבת הגבר לאמו ולאשתו שונות.
עניין האופי והכימיה הן תוסף, אם אישה או חמות שתלטניות, יהיה להן קשה יותר לשחרר. אם אין כימיה, גם כן יש בעיה כי תמיד אחת תחפש את האחרת. גם תלוי בגבר איך מחזיק את המצב ומתמרן, מסביר...אישה או אם חסרות בטחון, תמיד יפריעו במערכת היחסים. יש כלות עם אופי זורם ולא לוקחות ללב. יש חמות שלא מעניין אותה כלום והיא לרוב מרוויחה כי מאחרת פה ושם, באים אליה פעם ב...ובזה נגמר. יש לי חברה כזו ואין שום סכסוך. לי קשה. אולי כדאי שאעבוד על זה. אני אדם טוטאלי לצערי.